מועצה אזורית מרחבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצה אזורית מרחבים
Merhavim Regional Council COA.svg
Merhavim Moatza Building.jpg
בניין המועצה האזורית מרחבים
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
ראש המועצה שי חג'ג'
תאריך ייסוד 1951
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:‏[1]
  - אוכלוסייה 12,400 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.3%‏ בשנה עד דצמבר 2014
  - צפיפות אוכלוסייה 25 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 500,970 דונם
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3971
לאום ודת
יהודים: 99.3% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.2%
גילאי 5 - 9 12.0%
גילאי 10 - 14 10.9%
גילאי 15 - 19 8.9%
גילאי 20 - 29 12.2%
גילאי 30 - 44 20.9%
גילאי 45 - 59 13.5%
גילאי 60 - 64 3.3%
גילאי 65 ומעלה 6.1%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 13
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 7
תלמידים 4,108
 –  יסודי 1,815
 –  על-יסודי 2,293
מספר כיתות 177
ממוצע תלמידים לכיתה 23
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל מועצה אזורית מרחבים נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
http://www.merchavim.org.il

מרחבים היא מועצה אזורית בנגב הצפוני. אוכלוסייתה מונה כ-13,000 תושבים ושטחה כ־585,000 דונם, מהגדולים שבשטחי המועצות האזוריות. נכון לשנת 2017, בתחום המועצה האזורית "מרחבים" כלולים 15 מושבים, יישוב קהילתי אחד, כפר נוער חינוכי ובסיס חיל האוויר חצרים.

הקמת המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר הפנים אישר את הקמת המועצה, בנובמבר 1951. סיבת ההקמה הייתה איגוד מנהלי של היישובים החקלאיים באזור זה - אזור סביבות "כביש הרעב"[2]. היישובים באזור כללו את הקיבוץ אורים ואת שבעה מושבי העמרות: בטחה, גילת, מסלול, פדויים, פטיש, רנן, ותפרח. במועצה התגוררו כ-2000 בני אדם[3]. משרדי המועצה נקבעו בתחילה במושב פדויים[4] וישיבתה הראשונה התקיימה בינואר 1952[5].

המועצה יזמה את הקמת אופקים בשנת 1955 כמרכז אזורי עבור יישובי המועצה[6][7]. בשנת 1963 סופחה למועצה האזורית "מרחבים", המועצה האזורית "שליחים". יישובי "שליחים" היו: אשבול, ניר משה, ניר עקיבא, פעמי תש"ז, קלחים, שדה צבי ותלמי ביל"ו והמרכז האזורי מבועים.

כמו כן כלולים במועצה האזורית "מרחבים", גם היישובים הקהילתיים שבי דרום (שהוקם עבור מפוני כפר דרום), כפר הנוער אשל הנשיא והמוסד עלי נגב.

כמה מיישובי המועצה על כביש הרעב קרויים באופן סמלי על שם מילים המופיעות בחזון הנביא ישעיהו, המתאר את הפרחת השממה: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת : פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן ... וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם ... וְהָיָה-שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ ... וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה"[8]

כיום במועצה פועלת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי ותנועת הנוער בני עקיבא.

אתרים ומוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלב המועצה שוכנת קריית החינוך ובה בתי הספר האזוריים, הכפר השיקומי "עלה נגב"- מעון חינוכי המספק בית חם לבעלי צרכים מיוחדים, מרכז תעסוקה קהילתי "מעברים" ומתנ"ס. כמו כן, יש בשטח המועצה שני פארקי תעשייה במבועים ובאופקים ופארק התעשייה "נ.ע.מ" המשותף גם למועצה האזורית שדות נגב ולנתיבות. הזרועות הכלכליות החשובות של המועצה הן החברה הכלכלית של המועצה וחברת "מושבי הנגב", החברה החקלאית הגדולה ביותר במזרח התיכון, ובה שותפים כל המושבים במועצה.

היישובים במועצת מרחבים הם בעלי צביון כפרי, מתבססים על חקלאות ונהנים מנוף ירוק ופתוח המשלב גבעות נמוכות עם נחלים, צמחייה ומרחבים מישוריים פתוחים. האקלים הנוח  והנופים הפסטורליים מושכים מטיילים רבים.

בתחום המועצה אתרי תיירות חדשים ומגוונים, מסלולי הליכה ורכיבה על אופנים, אתרי לינה, יקבים, גלריות של אמנים מקומיים, מחלבות לייצור גבינות, מסעדות ביתיות למאכלים אתניים, אתרי ספא ועוד. בתחום המועצה יש שמורות טבע ונוף: הגן הלאומי פארק הבשור (אשכול), שמורת נחל הבשור, שמורת נחל גרר ועוד.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2014, מתגוררים במועצה אזורית מרחבים 12,400 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה האזורית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 62.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 8,066 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[9]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טבלה 6 - יישובים ואוכלוסייה, לפי מעמד מוניציפלי ומחוז, נכון לסוף 2010 - מתוך אתר למ"ס
  2. ^ מועצה אזורית עזתה, על המשמר, 12 באוגוסט 1951
  3. ^ מרחבים מועצה אזורית חדשה בדרום, על המשמר, 19 בנובמבר 1951
  4. ^ מועצה אזורית חדשה מרחבים, דבר, 19 בנובמבר 1951
  5. ^ מועצה אזורית חדשה בנגב, דבר, 21 בינואר 1952
  6. ^ מרכז שרותים למושבי כביש הרעב, על המשמר, 13 במאי 1954
  7. ^ מרכז אזורי חדש בנגב, דבר, 20 באפריל 1955
  8. ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוקים א'-י'
  9. ^ פרופיל מועצה אזורית מרחבים באתר הלמ"ס
  10. ^ 10.0 10.1 הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 23 ביוני 1958, ילקוט הפרסומים 611, עמ' 1319
  11. ^ 11.0 11.1 הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 18 במאי 1965, ילקוט הפרסומים 1196, עמ' 2273
  12. ^ מהר הכורדים - לראשות המועצה האזורית מרחבים, דבר, 15 בינואר 1965
  13. ^ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 25 ביולי 1974, ילקוט הפרסומים 2043, עמ' 2244
  14. ^ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 15 במאי 1984, ילקוט הפרסומים 3065, עמ' 2705
  15. ^ בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 4 דצמבר 1991, ילקוט הפרסומים 3957, עמ' 1278
  16. ^ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית מרחבים, 2 במאי 1993, ילקוט הפרסומים 4119, עמ' 3193
  17. ^ הודעה בדבר בחירת ראשי מועצות אזוריות, ילקוט הפרסומים 4606, עמ' 1287