המלחמה הסורית החמישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המלחמה הסורית החמישית
מלחמה: המלחמות הסוריות
תאריכי הסכסוך 202 לפנה"ס – 195 לפנה"ס (כ־7 שנים)
קרב לפני המלחמה הסורית הרביעית
קרב אחרי המלחמה הסורית השישית
מקום קוילה סוריה
תוצאה ניצחון סלאוקי
שינויים בטריטוריות כיבוש קוילה-סוריה על ידי הממלכה הסלאוקית
הצדדים הלוחמים
מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המלחמה הסורית החמישית הייתה המלחמה החמישית שפרצה בין בית סלאוקוס לבית תלמי על השליטה בקוילה-סוריה, והתרחשה בין השנים 202 לפני הספירה ל-195 לפני הספירה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-205/204 לפנה"ס עלה תלמי החמישי, והוא רק בן 5, על כיסא המלכות במצרים. עלייתו לוותה באי יציבות והעוצר שהשתלט על הממלכה לא היה מוכשר לנהלה. אנטיוכוס השלישי מלך הממלכה הסלאוקית ראה את חולשת השלטון במצרים כהזדמנות להתפשטות טריטוריאלית והוא כרת ברית סודית עם פיליפוס החמישי לחלוקת ממלכת תלמי מתוך כוונה לנצל את החולשה של הנהגת מצרים כדי לכובשה ולחלקה בין שתי הממלכות.

בהתאם להסכם פלש אנטיוכוס לקוילה-סוריה ופיליפוס פלש לאיים הקיקלאדיים ולמספר ערים בתראקיה שהיו כפופות לשלטון התלמיים. שריו של תלמי הבינו את הסכנה הנשקפת לממלכה ושהם לא יוכלו להודפה בכוחות עצמם, לכן הם ביקשו את עזרתה של הרפובליקה הרומית שנענתה לבקשת העזרה וששלחה משלחת בראשות מרקוס אמיליוס לפידוס למצרים.

קרב בניאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרב בניאס

אנטיוכוס הצליח להביס את הכוחות התלמיים בקרב בניאס ליד מקורות נהר הירדן ולהשתלט על לבנון וארץ ישראל, בנוסף הוא כבש מספר ערים בקיליקיה וליקיה שהיו כפופות למצרים. בתגובה פנו יועציו של תלמי בבקשת עזרה מהרומאים ואלו שיגרו משלחת בראשותו של מרקוס אמיליוס לפידוס והוא דרש הפסקה של המלחמה. כתוצאה מחששו מהתערבות רומאית הגיע אנטיוכוס להסכם שלום עם תלמי בשנת 199 לפנה"ס. לפי הסכם השלום תלמי יתחתן עם קלאופטרה בת אנטיוכוס וכחלק מהסדר הנישואים יקבל את ארץ ישראל ולבנון כנדוניה מצד אבי הכלה. הנישואים נערכו בשנת 193 לפנה"ס, אולם בסופו של דבר אנטיוכוס לא עמד בהסכם וסירב להחזיר את השטחים למצרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בר-כוכבא, בצלאל, "המלחמות הסוריות" - מלחמת מאה השנים בין המעצמות הגדולות על גורל דרום סוריה וארץ ישראל: 200-301 לפנה"ס, זירת קרב - קרבות הכרעה בארץ-ישראל, 2007 (תשסז), עמ' 61–86