המפלגה הדמוקרטית-ליברלית הפלמית
 | |
| מדינה |
בלגיה  |
|---|---|
| מנהיגים |
Gwendolyn Rutten |
| תקופת הפעילות |
2007–הווה (כ־17 שנים) |
| אידאולוגיות |
ליברליזם שמרני, פרו־ארופאיות |
| מטה |
בריסל |
| מיקום במפה הפוליטית |
ימין-מרכז |
| ארגונים בינלאומיים |
מפלגת הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה, האינטרנציונל הליברלי |
| צבעים רשמיים |
כחול |
|
www | |
  | |
הליברלים והדמוקרטים הפלמיים הפתוחים (בהולנדית: Open Vlaamse Liberalen en Democraten, ובקיצור: Open Vld) היא מפלגה ליברלית, הממוקמת בימין-מרכז של המפה הפוליטית, הפועלת בפלנדריה ובבריסל שבבלגיה.
המפלגה היא היורשת של המפלגות הוותיקות 'המפלגה הליברלית' ו'המפלגה לחופש וקידמה' (PVV), והופיעה בצורתה הנוכחית בשנת 2007 לאחר שהמפלגות VLD (הסיעה דוברת ההולנדית של Vivant) וה-Liberal Appèl התאחדו בבלוק טכני לקראת הבחירות.
נכון לשנת 2023 הייתה המפלגה שותפה בקואליציה בממשלה הפדרלית, בממשלה הפלמית, ובממשלה בבריסל. היא גם שותפה בקואליציה בארבעה מחוזות בבלגיה ובהרבה ערים.
המפלגה חברה בברית הליברלים והדמוקרטים לאירופה (ALDE) ובאינטרנציונל הליברלי. תנועת Jong VLD היא מחלקת הנוער העצמאית של Open Vld.
מאז 2014 היו למפלגה מספר החברים הרשומים הגבוה ביותר מכל המפלגות בפלנדריה. כ-66,000 חברים ב-2012, 58,000 ב-2017 ו-45,000 ב-2023[1][2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מ"המפלגה הליברלית" ל-PVV[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני שנת 1960 לא היה מצע ברור ל"מפלגה הליברלית של בלגיה". בקונגרס שערכה המפלגה בשנת 1961, החליט היו"ר דאז, עומר ונודנהוב לקבוע מחדש את ערכי המפלגה, והעניק לה את שמה: המפלגה לחודש וקדמה (בהולנדית: PVV - Partij voor Vrijheid en Vooruitgang, בצרפתית: PLP - Parti de la Liberté et du Progrès). המפלגה באותה עת ניסתה לקדם את האינטרסים של המעסיקים.
פיצול המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנות הששים ותחילת שנות השבעים, גברה המתיחות הפנימית בבלגיה בין דוברי הפלמית לדוברי הצרפתית. בשנת 1972 התפצלה המפלגה לשתי מפלגות נפרדות: מפלגה פלמית ומפלגה צרפתית. המפלגה הצרפתית כונתה PLP, והפלמית כונתה PVV.
תדמית אנטי-פלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם לאחר הפיצול נשארה למפלגה תדמית אנטי-פלמית, והיא ספגה בוז וחיצי ביקורת מהרבה פלמים. כדי להתנער מתדמית זו, העניקו למפלגה בשנת 1992 שם חדש: "המפלגה לליברלים ודמוקרטיים הפלמיים" (בהולנדית: Vlaamse Liberalen en Democraten - VLD). למפלגה הצטרפו דמויות חדשות ממפלגות אחרות, והחל משנות התשעים והלאה התחזקה המפלגה בכל מערכת בחירות.
קואליציה סגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר "משבר הדיוקסין" ב-1999[3] המשיכה מפלגת VLD להתחזק והפכה למפלגה הגדולה ביותר בפלנדריה (בפער קטן מהמפלגה שאחריה). גיא ורהופשטדט הפך לראש הממשלה הפדרלית, ופטריק דוואל הפכך לראש הממשלה הפלמית. שניהם הקימו קואליציות סגולות - ירוקות.[4] לאחר הבחירות הפדרליות של 2003, הקואליציה הסגולה המשיכה ללא מפלגת הירוקים.
הבחירות בפלנדריה 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת הבחירות התאפיינה בתנגשויות רציניות בין דמויות צמרת במפלגה. דמויות אחדות גורשו מהמפלגה ואחרים התפטרו. אלה הובילו לתוצאה גרועה מאוד בבחירות, והובילו להיווסדן של מפלגות ליברליות חדשות מרובות.
הבחירות הפדרליות ב-2007[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2007, ה-VLD ושותפתה לבלוק הטכני, Vivant, החליטו להתאחד למפלגה אחת לקראת הבחירות הפדרליות של 2007, ושינו את שם המפלגה ל-Open Vld.
הבחירות בפלנדריה בשנת 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבחירות בפלנדריה ב-2009 הביאו לתבוסה של Open Vld. המפלגה קיבלה 14.6% מהקולות, ירידה של 5.2% לעומת 2004. לאחר שהודה בתבוסה בבחירות, הגיש היו"ר בארט סומרס את התפטרותו.[5] גיא ורהופשטדט מונה ליו"ר זמני עד סתיו 2009.
הבחירות לפרלמנט האירופי, לעומת זאת, היו מוצלחות עבור המפלגה ומנהיגה ורהופשטדט. ורהופשטדט השיג את הקולות המועדפים ביותר עם 565,359 קולות[6] והמפלגה השיגה 20.56% מהקולות.
בבריסל, המפלגה השיגה ניצחון היסטורי עם מנהיגה גאי ואנהנגל. היא השיגה 23.07% מהקולות של קבוצת השפה ההולנדית בבריסל.
בחירות 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 באפריל 2010 נפלה הממשלה לאחר שהמפלגה עזבה את הקואליציה. לאחר נפילת הממשלה הכריזו על בחירות חדשות, והמפלגה ניהלה קמפיין בהנהגתו של אלכסנדר דה קרו. בבחירות איבדה המפלגה 5 מושבים בבית הנבחרים וקיבלה רק 13 מושבים. בסנאט ירדה המפלגה מ-5 ל-4 מושבים.
בחירות 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2014, התקיימו במקביל הבחירות לפרלמנט הפלמי, הבחירות לפרלמנט הפדרלי, והבחירות לפרלמנט האירופי. בבחירות הפדרליות התחזקה המפלגה במנדט. בבחירות הפלמיות הפסידה המפלגה שני מנדטים. בבחירות לפרלמנט האירופי נותרה המפלגה במצבה הקודם.
בחירות 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות 2019 רשמה המפלגה הפסדים כמו כל מפלגות הקואליציה. בפרלמנט הפלמי איבדה שלושה מושבים פרלמנטריים ונשארה עם 16. בפרלמנט הפדרלי הפסידה שני מנדטים ונשארה עם 12.
בבחירות הללו רשמה מפלגת Vlaams Belang הימנית-קיצונית התקדמות משמעותית, מה שגרם למספר חברי מפלגה להציע להוריד את החרם שהכריזו על ישיבה משותפת איתה בקואליציה, אבל הנהגת המפלגה דחתה את ההצעה.
מבנה המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יושבי ראש (לשעבר)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שֵׁם | פרק זמן | הערות |
|---|---|---|
| גיא ורהופשטדט | 15 בנובמבר 1992 - 16 בספטמבר 1995 | נבחר מחדש ב-19 ביוני 1993. |
| הרמן דה קרו | 16 בספטמבר 1995 - 7 ביוני 1997 | נבחר ב-16 בספטמבר 1995. |
| גיא ורהופשטדט | 7 ביוני 1997 - 12 ביולי 1999 | נבחר ב-7 ביוני 1997. מ-23 ביוני 1999 קיבל ריק דימס את תפקידיו כיו"ר. |
| ריק דימס | 23 ביוני 1999 - 12 ביולי 1999 | ממלא מקום היו"ר. |
| קארל דה גוחט | 12 ביולי 1999 - 19 ביולי 2004 | מ"מ יו"ר עד 20 בנובמבר 1999. נבחר ב-20 בנובמבר 1999, נבחר מחדש ב-21 באפריל 2001. את תפקידיו כיו"ר נטל דירק שטרקס מ-15 בפברואר עד 13 ביוני 2004. |
| דירק שטרקס | 15 בפברואר 2004 - 13 ביוני 2004 | ממלא מקום היו"ר. |
| בארט סומרס | 19 ביולי 2004 - 7 ביוני 2009 | מ"מ יו"ר עד 4 בדצמבר 2004. נבחר ב-4 בדצמבר 2004, נבחר מחדש ב-8 במרץ 2008. |
| גיא ורהופשטדט | 8 ביוני 2009 - 12 בדצמבר 2009 | ממלא מקום היו"ר. |
| אלכסנדר דה קרו | 12 בדצמבר 2009 - 18 באוקטובר 2012 | נבחר ב-12 בדצמבר 2009. |
| גאי ורהופשטדט ווינסנט ואן קוויקנבורן | 18 באוקטובר 2012 - 8 בדצמבר 2012 | ממלא מקום הנשיאים. |
| גוונדולין רוטן | 8 בדצמבר 2012 - 22 במאי 2020 | נבחר ב-8 בדצמבר 2012, נבחר מחדש ב-26 במרץ 2016. |
| Egbert Lachaert | 22 במאי 2020 - 4 ביולי 2023 | נבחר ב-22 במאי 2020. |
| טום אונגנה | 4 ביולי 2023 - היום | מ"מ יו"ר עד 23 בספטמבר 2023. נבחר רשמית ב-23 בספטמבר 2023. |
הממשלה הפלמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ממשלה | סגן ראש הממשלה | מפלגות הקואליציה | תקופה |
|---|---|---|---|
| ממשלת דוואל | פטריק דוואל | VLD, SP, Agalev, VU | 1999-2003 |
| ממשלת סומרס | בארט סומרס | VLD, המפלגה הסוציאליסטית, המפלגה הירוקה, רוח | 2003-2004 |
| ממשלת לטרמי | איב לטרמה | CD&V - N-VA, sp.a - Spirit, VLD - Vivant | 2004-2007 |
| CD&V - N-VA, sp.a - Spirit, Open Vld | |||
| פיטר הממשלה I | קריס פיטרס | CD&V - N-VA, sp.a - Spirit, Open Vld | 2007-2009 |
| CD&V, sp.a - Spirit, Open Vld | |||
| CD&V, sp.a, Open Vld | |||
| ממשלה בורגנית | חירט בורז'ואה | CD&V, N-VA, Open Vld | 2014-2019 |
| ממשלת הומאנס | ליזבת הומאנס | CD&V, N-VA, Open Vld | 2019 |
| ממשלת ג'מבון | יאן ג'מבון | CD&V, N-VA, Open Vld | 2019-הווה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המפלגה הדמוקרטית-ליברלית הפלמית (בהולנדית)
המפלגה הדמוקרטית-ליברלית הפלמית, ברשת החברתית פייסבוק
המפלגה הדמוקרטית-ליברלית הפלמית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
המפלגה הדמוקרטית-ליברלית הפלמית, ברשת החברתית אינסטגרם
המפלגה הדמוקרטית-ליברלית הפלמית, ברשת החברתית טיקטוק
המפלגה הדמוקרטית-ליברלית הפלמית, ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Remy Amkreutz, "Open Vld telt meeste leden", De Morgen, 30 oktober 2014, online geraadpleegd op 13 juli 2023.
- ^ "Ondanks hoeraberichten: steeds minder partijleden". vrtnws.be (בהולנדית). 2018-01-23. אורכב מ-המקור ב-2019-02-26. נבדק ב-2019-02-26.
- ^ "משבר הדיוקסין" היה שערוריית מזון שפרצה בבלגיה ובהולנד באביב 1999, במהלכה התברר כי דיוקסינים רעילים חדרו לשרשרת המזון. המשבר השפיע רבות על המצב הפוליטי בבלגיה ועל הבחירות של 1999.
- ^ המונח "קואליציה סגולה" מתייחס לקואליציה המורכבת ממפלגות ליברליות (כחולות) ומפלגות סוציאל-דמוקרטיות (אדומות) ללא השתתפותם של נוצרים דמוקרטים. "ירוקה" הכוונה שגם מפלגת הירוקים השתתפה.
- ^ Bart Somers stapt als voorzitter Open Vld, deredactie.be (7 juni 2009)
- ^ בבלגיה נהוג שהפריימיז נערך יחד עם הבחירות. כל מי שמצביע למפלגה, בוחר את המועמדים בתוך המפלגה המועדפים עליו, וכך נוצר הפריימריז בתוך המפלגה.
- ^ Vrijheid & vooruitgang - 175 jaar liberale partij in België (בהולנדית). Eik uitgeverij. באוקטובר 2021. p. 251. ISBN 978-9-46358-055-7.
{{cite book}}: (עזרה)