הנס מזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הנס מזר בשנת 1947 בחזקת צבא ארצות הברית

הנס קארל מֶזֶרגרמנית: Hans Karl Möser;‏ 7 באפריל 1906 - 26 בנובמבר 1948) היה קצין נאצי באס אס שהיה חלק מסגל מחנה נוינגמה, אושוויץ ודורה-מיטלבאו במהלך מלחמת העולם השנייה. עד לסיום המלחמה הגיע לדרגת אובר-שטרומפירהר, נלכד והועמד לדין על ידי בית דין צבאי אמריקאי בגין פשעי מלחמה. היה הנאשם היחידי מבין 19 הנאשמים במשפט דורה-מיטלבאו שנגזר עליו גזר דין מוות, הוצא להורג בתלייה בכלא לנדסברג בשנת 1948.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזר נולד בדרמשטדט גרמניה ועיסוקו היה סוחר, הצטרף למפלגה הנאצית באוקטובר 1929 (חבר מספר 155301) ולשורות האס אס ביולי 1931 (חבר מספר 9555). ביולי 1940 הצטרף מזר לצוות מחנה הריכוז הינצרט שהיה ידוע לשמצה בשל אכזריות השומרים בו, ולאחר מכן הוצב במחנה נוינגמה. מחודש מאי 1943 עד אוקטובר 1943 הוא שובץ במחנה אושוויץ III מונוביץ והיה אחראי על עבודת הכפייה במפעל בונה-ורקה של התאגיד אי גה פארבן. עד לסוף אפריל 1944 היה אחראי גם על האסירים שעבדו במחנה הראשי של אושוויץ (בגרמנית: "שטאמלאגר") - אושוויץ I.

הועבר למחנה דורה-מיטלבאו ב-1 במאי 1944. תחילה שימש כסגן מפקח המחנה ובהמשך עלה בדרגתו למפקח הראשי של המחנה (בגרמנית הדרגה נקראה "שוצהפטלאגפיהרר"). במחנה זה ביצע את הזוועות שהובילו למעצרו ולהוצאתו להורג. במהלך תלייה של אסירים למשל, הוא חתך את חבלי התלייה שלהם בעודם בחיים על מנת להאריך את סבלם. בפברואר 1945, עם התחזקות הצבא האדום בחזית המזרחית והשמדתו מוצבים גרמנים, סגל מחנה אושוויץ פונה למחנה דורה-מיטלבאו. מפקד מחנה אושוויץ ריכרד בר וצוותו השתלטו על מתחם המחנה ומזר חזר לתפקידו הקודם כסגן מפקח המחנה, הפעם תחת פיקודו של פרנץ הסלר.

ב-5 באפריל 1945, כאשר הדיוויזיה המשוריינת השלישית של הצבא האמריקאי התקרבה למחנה, מזר הורה על פינוי ברכבת של 3,000 אסירים למחנה נוינגמה. בשל אילוצי המלחמה הרכבת הוסטה למחנה ראוונסבריק. לבסוף הוצעדו האסירים בצעדת מוות מערבה לתוך שטח גרמניה.

משפט והוצאה להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנאשמים במשפט דורה, הנס מזר עומד שלישי מימין

מזר נעצר בסוף מלחמת העולם. לאחר שנחקרו תנאי העבדות במפעל "מיטלוורק" אליו נשלחו אסירים ממחנה דורה-מיטלבאו, מזר הועמד למשפט בפני בית דין צבאי אמריקאי, אחד מבין 19 נאשמים במשפט דורה שהיה חלק ממשפטי דכאו. המשפט נמשך מה-7 ביולי 1947 ועד ל-30 בדצמבר של אותה שנה. במשפט עלה שמזר נכח בתליות למוות של אסירים וכן שהוציא להורג ביריות אסירים שניסו להימלט מהמחנה. האחריות על צעדת המוות מן המחנה עם פינויו הוטלה אף היא על מזר. בעדותו במשפט אמר: "באותו האופן, עם אותו התענוג, בו אתה יורה באייל, אני יריתי בבן אדם. כאשר הצטרפתי לאס אס והיה עלי לירות לראשונה בשלושה אנשים, האוכל שאכלתי לא היה טעים במשך שלושה ימים, אבל היום זהו תענוג. זהו אושר בשבילי". הוא נמצא אשם והיה היחידי מבין כל הנאשמים שנגזר עליו גזר דין מוות. לאחר הערעורים במשפט, מזר הוצא להורג בתלייה בכלא לנדסברג ב-26 בנובמבר 1948.