הנרי קאוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הנרי קוול)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
הנרי קאוול
Henry Cowell
Henry Cowell as a young man.jpg
לידה 11 במרץ 1897
מנלו פארק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 1965 (בגיל 68)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מוזיקולוג, תאורטיקן מוזיקה, פסנתרן עריכת הנתון בוויקינתונים
Allmusic mn0001188987
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנרי קוֹוֶלאנגלית: Henry Cowell;‏ 11 במרץ 189710 בדצמבר 1965) היה מלחין, תאורטיקאי מוזיקה, פסנתרן, מורה, מו"ל ואמרגן אמריקאי.

את תרומתו לעולם המוזיקה סיכם וירג'יל תומסון, שכתב בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20:[1]

המוזיקה של הנרי קוול מכסה טווח רב יותר, הן בביטוי והן בטכניקה, מזה של כל מלחין חי אחר. הניסויים שלו, שהחלו לפני שלושה עשורים בריתמוס, בהרמוניה ובמצלולים כליים, נחשבו אז, בעיני רבים, לפראיים. כיום הם כתבי הקודש של הצעירים ועודם, בעיני השמרנים, "מתקדמים" ... שום מלחין אחר בתקופתנו לא יצר מכלול יצירות רדיקלי כל כך ונורמלי כל כך, כה נוקב וכה מקיף. אם מוסיפים ליבול המאסיבי הזה את הקריירה הארוכה ועתירת ההשפעה שלו כמחנך, ההישג של הנרי קוול מצטייר כמרשים באמת ובתמים. אין אחר שישתווה אליו. להיות הן פורה והן צודק, הרי זו מתת שרק מעטים זוכים לה.

[2]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי קוול נולד להורים, שבחרו בדרך חיים אנרכיסטית וייסדו עיתון פילוסופי-אנרכיסטי. התנגדותם לשלטון חלה גם על החינוך הציבורי המקובל. הם בנו קוטג' קטן בשולי מנלו פארק, באזור שהיה עדיין כפרי, שם החלה בנייתה של אוניברסיטת סטנפורד. הנרי קוול נולד שם, ומנלו פארק היה לבסיסו העיקרי עד 1936.[3]

הנרי גילה כישרון מוזיקלי מגיל צעיר, ואביו ביקש לעשותו לכנר מצליח, אך הלחץ שהופעל עליו מגיל חמש בתקווה להציגו כילד פלא השיג את המטרה ההפוכה והנרי נטש את הכינור. הוריו התגרשו בשנת 1903 והנרי נשאר עם אמו ולאחר שנים אחדות עבר עמה ועם אחיו הבכור לניו יורק. משאבי התרבות העצומים של העיר קסמו לנער המחונן, אך חסרון-כיס שהביאם אל סף רעב אילץ את המשפחה לחזור אל אחות אמו בקנזס.[4]

בשנת 1910 שבה המשפחה למנלו פארק. הנרי החל ללמוד בבית הספר, אך הצקות התלמידים הביאו את אמו להוציאו משם ולחדש את החינוך הביתי, שבו החלה בניו יורק. בעיות בריאות של אמו ומחסור מחריף והולך אילצו את הנרי למצוא דרכים להשתכר כסף למחייתם. בשלב מסוים משך את תשומת לבו של פסיכולוג אוניברסיטת סטנפורד, לואיס טרמן, שעסק אז במחקר בילדים מחוננים בקליפורניה והתרשם מאוד מהיקף הידע, רהיטות הדיבור ואוצר המילים הרחב של הנער המוזנח והפרוע, בד בבד עם שליטתו הירודה בחשבון ובאיות. טרמן סבר, שהנרי קוול יוכל להצליח בה במידה כמדען או כמוזיקאי. "רמת משכל כמו שלו", ציין טרמן, "יש גם לאחרים, אבל הנרי יש רק אחד."[5]

קוול החל להלחין כבר בגיל 10, אך משנת 1913 ואילך, כשהחל לנהל רישום של יצירותיו, התנסה בפרץ יצירתיות. יציאתו הראשונה לקהל כפסנתרן ומלחין התרחשה ב-5 במרץ 1914, בקונצרט בחסות המועדון המוזיקלי של סן פרנסיסקו. בהמשך לכך, דאג טרמן, יחד עם סמיואל סיווארד, פרופסור לאנגלית בסטנפורד, לייסד קרן, שתשחרר אותו מן הדאגה לאמו, שמתה במחלת הסרטן שנתיים לאחר זאת. הקרן הזאת תמכה בהנרי קוול עד אמצע שנות ה-20' של המאה ה-20.[6]

לימודים וראשית קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1914 החל קוול בלמודי מוזיקה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ראש מחלקת המוזיקה, צ'ארלס סיגר, התרשם ביותר מכשרונו והסדיר לו שיעורי הרמוניה וקונטרפונקט אצל א. ג. סטריקלנד וואלאס סאבין, ושיעורי פסנתר אצל אודה ואלדרופ, והוא עצמו ניהל עמו שיחות שבועיות על מוזיקה עכשווית, שבעקבותיהן ציין, כי קוול הוא "הסטודנט המבריק הראשון בנסיוני כמורה". קוול כתב לאחר זמן על סיגר בהערצה יוצאת דופן, והשניים השארו ידידים ועמיתים קרובים לכל חייהם. פירות הקשר הזה הן הרביעיות קצב-הרמוניה (1919-1917) והטיוטה הראשונה של New Musical Resources, שנכתב בעזרתו הספרותית של סיווארד ויצא לאור, לאחר עריכה מקיפה, ב-1930 בניו יורק. שפע האפשרויות שבספר הזה, "תאוריה של יחסיות מוזיקלית" שקוול הגה ועיצב בעצמו, מטביע את חותמו על דורות של מלחינים רדיקליים בארצות הברית ובאירופה.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי קאוול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בקובץ הסטנדרטי העדכני ביותר של כתבי וירג'יל תומסון, שנערך על ידי ריצ'רד קוסטלנץ ויצא לאור בשנת 2002, אין תאריך להצהרה של תומסון. הדברים מצוטטים באריכות על העטיפה הפנימית של תקליטור סמיתסוניאן פולקווייס "הנרי קוול: מוזיקה לפסנתר", שיצא בשנת 1993. שם מתוארכת הציטטה ל-1953, אך ללא מקור. בהתחשב בכך, ש(א) רבים מן התאריכים המיוחסים ליצירות הפסנתר של קוול בתקליטור של פולקווייס אינם נכונים (ראו היקס [2002], עמ' 80, לפרטים נוספים בנושא זה) ו(ב) תומסון מדבר על "ניסויים שהחלו לפני שלושה עשורים", הרי שתאריך קודם ל-1953 מתקבל על הדעת.
  2. ^ תומסון (2002), עמ' 167
  3. ^ דייוויד ניקולס וג'ואל זאקס,"הנרי קוול" 1 במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  4. ^ ניקולס וזאקס, גרוב
  5. ^ ניקולס וזאקס, גרוב
  6. ^ ניקולס וזאקס, גרוב
  7. ^ ניקולס וזאקס, גרוב