הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נציגי "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" בתנועה הרוויזיוניסטית - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927

הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל הייתה, בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, סיעת נגדה פוליטית בתוך התנועה הרוויזיוניסטית, העורף הרעיוני ל"ברית הבריונים", שהתנגדה לקו המתון של מנהיג התנועה, זאב ז'בוטינסקי ודגלה במעבר מציונות מעשית ו"פוליטית" לציונות "צבאית" - גיבוש כוח צבאי שימרוד בכובש הבריטי, יכבוש את הארץ מידיו ויכונן ריבונות יהודית בארץ ישראל[1].

על ראשי הסיעה בארץ נמנו אב"א אחימאיר, אורי צבי גרינברג ויהושע ייבין. בפולין עמדו בראשה מנחם בגין, ישראל אלדד ויוסף כצנלסון. בווינה הנהיגו את הסיעה זאב פון וייזל ופנחס הלר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסי אחימאיר, הברית נגד הבריטים בתוך, בית אבא - ארכיון אב"א אחימאיר ברמת גן