ריבונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט (לפי ניסוחו של מקס ובר). ריבונות לרוב מוענקת לממשלה או לסמכות פוליטית. לעתים, ריבונות תוענק לאינדיבידואלים, למשל במונרכיה, המונרך (מלך, שליט יחיד) נחשב לריבון.

ריבונות מדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפט הבינלאומי, ריבונות היא מושג מרכזי הקשור להיתר של מדינה להשתמש בכוח: הן פנימה והן כלפי חוץ. כוח יכול להתבטא במספר דרכים, אחד מהם הוא ריכוז אמצעי האלימות של המדינה (צבא, משטרה) בידי הסמכויות הפוליטיות. משמע, למדינה ולבאי כוחה בממשל יש יכולות להגן על המדינה מפני גורמים עוינים לה מבפנים ומחוץ, ולאכוף את חוקיה על האזרחים.

המשפט הבינלאומי רואה את הריבונות להלכה כזכות החוקית של מדינה להפעיל כוח. אחד ההיבטים של הריבונות הוא החסינות הריבונית, כלומר: חסינותה של מדינה מפני תביעות בבתי משפט של מדינות אחרות. מדינות אחרות יכולות להכיר או שלא להכיר בריבונות של מדינות על שטחים. למשל, ישנן מדינות שאינן מכירות בריבונות של סין על טיוואן למרות טענותיה של סין לריבונות שכזו.

קבלת ריבונות על שטח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המשפט הבינלאומי יש ארבע דרכים מקובלות להחיל ריבונות של מדינה על שטח חדש[1]:

  1. רכישה מכורח ניהול לאורך זמן - מדינה אשר מפעילה את סמכויותיה על שטח מסוים לאורך זמן בדרכי שלום (גביית מסים, רישום מקרקעין ואוכלוסייה, אכיפת חוק המדינה בשטח, סימון במפה ופעילות משטרתית וצבאית), וללא התנגדות מצד מדינות אחרות בעלות עניין - רשאית להכיל את ריבונותה בשטח.
  2. העברה שטח מרצון ממדינה למדינה - הסכמי שלום, הסכמי הפסקת אש וצורות אחרות של הסכמים בין מדינות מאפשרות העברת שטח מריבונותה של מדינה אחת לריבונותה של אחרת באופן חוקי על פי המשפט הבינלאומי.
  3. תפיסת שטח הפקר - בעבר היה מקובל כי מדינה המגיעה לשטח שאינו שייך למדינה אחרת יכולה להכיל בו את ריבונותה. כיום לא נותרו בעולם שטחי הפקר. שטחים שהם נחלת כל המדינות (res communis) כגון הים והחלל החיצון אינם ניתנים להחלת ריבונות.
  4. התווספות שטח חדש - התווספות שטח מקרקעית הים בתחום גבולה הימי של מדינה תרחיב את שטחה הריבוני. כך למעשה פעלה הולנד משך שנים רבות כאשר ייבשה את הים הצפוני והרחיבה את גבולותיה צפונה על מנת להרחיב את העומק האסטרטגי שלה.

כמו כן, שינוי גאוגרפיים של גבולות טבעיים כגון תזוזה טבעית של נהר תשפיע גם היא על הגבול הריבוני של המדינות שביניהן עובר הנהר.

בעבר היה נהוג כי סיפוח שטח בתום מלחמה הוא דרך חוקית להחלת ריבונות על שטחים חדשים. כיום הדבר אינו מקובל על פי המשפט הבינלאומי והחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם מגדירה מפורשות "שרכישת טריטוריה בדרך של מלחמה היא פסולה"[2].

ריבונות במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל היא מדינה ריבונית, המנהלת את ענייני החוץ והפנים שלה בעצמה. מבחינת ענייני פנים, ישראל מנוהלת על ידי שלוש רשויות: הכנסת – הרשות המחוקקת, הממשלה – הרשות המבצעת ומערכת בתי המשפט – הרשות השופטת. פועל בה גוף אחראי בעל סמכות ענישה, הוא המשטרה. לישראל המנון, דגל, סמל ומטבע הייחודיים לה. מבחינת יחסי חוץ, ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים עם מרבית מדינות העולם, ובין השאר חתמה על הסכמי השלום עם מצרים וירדן. למדינת ישראל צבא, הנקרא צה"ל (צבא הגנה לישראל), האחראי על ביטחון המדינה.

מאז מלחמת ששת הימים שולטת ישראל בשטחי יהודה והשומרון, שבהם הריבון הוא המפקד הצבאי, אלוף פיקוד המרכז.

ריבונות בשפה המדוברת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת המשפט הבינלאומי, ריבונות (Sovereignty) היא השליטה בשטח והזכות לקבוע בו חוקים. זכות זו נמצאת בדרך כלל בידיה של מדינה, המחילה את חוקיה על השטח שבגבולותיה.

מבחינת השפה המדוברת, ריבונות היא פשוט שליטה בשטח. למשל, בראיון עם גדי שמני הוא אומר: "הריבון ביהודה ושומרון זה צה"ל, אלוף הפיקוד הוא הריבון, הוא זה שקובע."[3] או במאמר על אוניברסיטת אריאל נכתב: "...אבל "האמת המשפטית" היא שהריבון בשומרון הוא "אלוף הפיקוד" ולא ממשלת ישראל."[4] הריבונות, במשמעות זו, היא בדרך כלל ריבונות צבאית, אך זו לא נתונה בהכרח בידי צבא פורמלי. למשל, אלוף פיקוד דרום התייחס לשליטת חמאס ברצועת עזה: "חמאס הוא הכתובת בתוך הרצועה. הוא הריבון והוא אחראי לרצועה. אנחנו מכירים בזה, העולם מכיר בזה, כל מי שברצועה מכיר בזה."[5]

משמעות זו רלוונטית גם לביטוי "ריבונות שבטית", המתייחס לשליטתם של שבטים בשטחי מחייתם. דוגמה לכך היא שליטתם של שבטי האינדיאנים בארצות הברית בשטחי השמורות, בהם ניתנה להם סמכות מוגבלת לקבוע חוקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריבונות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רובי סייבל, משפט בינלאומי, בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ירושלים תשס"ג-2003, ע"מ 35-63.
  2. ^ הנוסח העברי של החלטת מועצת הביטחון 242, באתר הכנסת, 22 בנובמבר 1967
  3. ^ קרולינה לנדסמן, אמנות הכיבוש על פי גדי שמני, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2016
  4. ^ אורי שטרוזמן, ההכרה של אלוף הפיקוד באוניברסיטת אריאל, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 18 בינואר 2013
  5. ^ אמיר בוחבוט‏, אלוף פיקוד הדרום על האפשרות למשול בעזה: "לא ביכולות שלנו", באתר וואלה! NEWS‏, 7 בספטמבר 2015