יוסי אחימאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר.jpg
תאריך לידה 19 במאי 1943
כנסות 13
סיעה הליכוד
תפקידים בולטים
יוסי אחימאיר מסביר למבקרים ב"בית אב"א" ברמת גן. ברקע-אב"א וסוניה אחימאיר בצעירותם
אחימאיר (משמאל) עם ראש הממשלה יצחק שמיר (במרכז) ויוסף לוין (מימין) בעת ביקור ברפא"ל ב-1985

יוסף (יוסי) אחימאיר (נולד ב-י"ד אייר תש"ג, 19 במאי 1943 בירושלים) הוא עיתונאי ויועץ תקשורת, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי בישראל, עורך רבעון "האומה", וחבר כנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-13.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחימאיר הוא בנם הצעיר של סוניה ואב"א אחימאיר ואחיהם של יעקב אחימאיר וזאבה זבידוב. נקרא על שמו של יוסף כצנלסון, שהיה חברו הקרוב של אביו ו"שר ההעפלה" של עליית אף על פי בשנות השלושים.

הוא בוגר גימנסיה "אהל שם" ברמת-גן (1961) וחניך בשבט צופי רמת-גן. בשירותו בצה"ל סיים קורס מ"כים של הנח"ל במחנה שבטה וקורס צניחה ושירת בחיל האוויר כמדריך אימוני קרקע לפרחי טיס בבסיס תל-נוף. למד שנה גאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים (1966-1965), וסיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, במדע המדינה ובהיסטוריה של המזרח-התיכון (1971). הוא ערך את בטאון תא הסטודנטים של גח"ל באוניברסיטת תל אביב - "חד וחלק".

אחימאיר היה חבר מערכת יומון גח"ל "היום" במשך שלוש שנים (1969-1966) וחבר מערכת "מעריב" במשך 15 שנה (1984-1969), וכתב מאות מאמרים. שימש כעורך חדשות ראשי, עורך מדור "שיחות" ובעל הטור "מי ומה" על מושגים ושמות מענייני היום. מאמרו הראשון "בכוח הזכות" (1966) עסק בזכות על הגדה המערבית (הביטוי שהיה מקובל באותה עת) ועל אפשרות כיבושה אם תפתח ממלכת ירדן במלחמה נגד ישראל. כך אמנם אירע במלחמת ששת הימים, כעבור שנה.

ב-1980 ערך את ספר השנה של העיתונאים תש"ם, שהיה מוקדש להסכם השלום עם מצרים, ובו ראיין את ראש הממשלה דאז מנחם בגין. כן השתתף בעריכה ובכתיבה בירחון גח"ל "בארץ-ישראל" וערך כמה גיליונות של "הד בית"ר". בספטמבר 1983 זכה ב"פרס שלמה מרץ" לעיתונות מטעם מסדר ז'בוטינסקי, על הכתבה "ברית הבריונים נגד הרייך השלישי" וכהוקרה על מיכלול פעולתו העיתונאית.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפברואר 1984 שימש כעוזרו ויועצו הפוליטי של יצחק שמיר כאשר שמיר כיהן כראש-הממשלה ושר החוץ בשנים 1984 - 1988 ומנהל לשכתו ומרכז תחום הדוברות הפוליטית של שמיר כראש-הממשלה בשנים 1988 - 1992. אחימאיר הפתיע את יצחק שמיר ביום הולדתו ה-75 בספר נאומיו "נאום ראש הממשלה", שאותו ערך יחד עם שלמה אוקון ויוסף כרוסט (בהוצאת "בית יאיר"). במערכות הבחירות היה אחימאיר יד ימינו של שמיר, השתתף במסעותיו של שמיר בעולם ובפגישותיו עם מנהיגי העולם והיה יועץ במשלחת ישראל לועידת השלום במדריד (1991). הוא כתב רבים מנאומיו וממכתביו של יצחק שמיר.

לאחר פטירתו של יצחק שמיר בשבת, 30.6.2012, ניהל יוסי אחימאיר את טקס הלווייתו הממלכתית בהר הרצל בירושלים.

מאה ימים לפני הבחירות לכנסת ה-13 (מרץ 1992) פרש אחימאיר מתפקידו בלשכת ראש הממשלה כדי להתמודד על מקומו ברשימת הליכוד. במערכת הבחירות כיהן כדובר מטה הבחירות של הליכוד. הוא הושבע כחבר-הכנסת רק אחרי פטירתו של ח"כ חיים קופמן (אוגוסט 1995) וכיהן עד סוף הקדנציה של הכנסת ה-13.

בפרימרייז לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה-14 הגיע למקום ה-20 עם יותר מ-40,000 קולות אך בגלל הבטחות ייצוג לתנועותיהם של דוד לוי ורפאל איתן (7 מקומות לכל אחת), לסקטורים ולמגזרים, שובץ במקום לא ריאלי ברשימת הליכוד.

פעילות ציבורית אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1993-1992 כיהן כמנהל קרן רמת גן לחינוך ולתרבות. לאחר מכן הקים חברה לייעוץ תקשורתי (א.ש.ש. תקשורת בע"מ) והיה דוברם של מספר ארגונים - בהם הבונדס, התאחדות הוצאות ספרים בישראל, מועצת תנועות הנוער, מרכז מורשת מנחם בגין, מועצת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארצות הברית, פסטיבל המוזיקה "קלאסי בים האדום", מועצת הצמחים של משרד החקלאות (ועורך בטאונה "נקודת צמיחה"). היה במשך שנתיים חבר המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות שליד משרד התרבות.

אחימאיר כיהן שנים רבות כחבר הנהלת מכון ז'בוטינסקי בישראל, ומאז אפריל 2005 משמש כמנכ"ל מכון ז'בוטינסקי ועורך ביטאונו - "חדשות המכון". הוא הפיק בשנת 2000 את עשרות אירועי שנת ה-120 להולדתו של ז'בוטינסקי ו-60 שנה לפטירתו, ויזם את הוצאת הקובץ "איש בסער - מחקרים ומסות על זאב ז'בוטינסקי" בעקבות שנת ז'בוטינסקי. בין השאר הוא מפיק ומנחה את ערבי העיון של המכון ומנהל את פרויקט ההרחבה של מכון ז'בוטינסקי.

משנת 1999 הוא עורך את רבעון "האומה", הבמה למחשבה לאומית של מסדר ז'בוטינסקי, שנוסדה ב-1962. עד כה ערך 55 גיליונות, ממספר 138 עד 193, כותב מדי חוברת את "בפתח הגיליון" וכן מאמרי פולמוס, מחקר וזכרונות. מפרסם בקביעות מאמרים פוליטיים בעיתונים היומיים "מקור ראשון", "ישראל היום" ו"מעריב" וכן באתרי האינטרנט "חדשות מחלקה ראשונה", ערוץ 7 ו"ליכודניק". ערך והוציא לאור ספרי זיכרון על טייס חיל האוויר סגן חיים הולצמן, על האדריכל משה בן-חורין ועל העיתונאי יהושע ביצור.

הוא מכהן כיו"ר העמותה להנצחת הצייר המנוח יוסי שטרן, חבר המועצה הציבורית להנצחת זאב ז'בוטינסקי, חבר הנהלת יד ושם, חבר הנהלת קרן הכט, חבר הדירקטוריון של מוסד ביאליק וחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל. בבחירות לראשות עירית רמת-גן, באוקטובר 2013, הוצב במקום כבוד בסוף רשימתו של ישראל זינגר, שנבחר לראשות העיר.

אחימאיר מקדיש רבות מזמנו להנצחת אביו ד"ר אב"א אחימאיר - מאז פטירתו ביוני 1962. הוציא לאור ששה כרכים מכתביו, פרסם מאמרים על אודותיו, הקים את ארכיון "בית אבא" בדירת הוריו ברמת-גן, מרצה במקום לפני קבוצות של מבקרים ומתעניינים, ובנה את אתר האינטרנט לזכרו ולמורשתו.

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי ואב לשתיים ומתגורר ברמת גן.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הננו סיקריקים - עדויות ומיסמכים על ברית הבריונים" (יחד עם שמואל שצקי), ניצנים, 1978
  • "הנסיך השחור - יוסף כצנלסון והתנועה הלאומית בשנות השלושים" (עורך), מכון ז'בוטינסקי, 1982
  • "מנחם בגין - המנהיג שהביא את השלום", מרכז ההסברה, 1992
  • "השנה החמישים וחמש" - קובץ מאמרים פוליטיים, ניצנים, 2003
  • "יצחק שמיר כסלע איתן" (עורך), מכון ז'בוטינסקי וידיעות ספרים, 2008.
  • "אב"א אחימאיר והציונות המהפכנית", קובץ מאמרים (עורך), מכון ז'בוטינסקי ובית אבא, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]