הסכם השלום החתי-מצרי

הסכם השלום החתי-מצרי נחתם על פי ההשערה בשנת 1259 לפנה"ס,^[1] בין פרעה מצרים רעמסס השני, לבין מלך החיתים חתושיליש השלישי. הוא למעשה הסכם השלום הכתוב העתיק ביותר ששרד עד ימינו. העתק מההסכם נמצא באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול.

רקע

ההסכם נחתם על פי ההשערה בשנת 1259 לפנה"ס, כ-16 שנים לאחר קרב קדש, קרב גדול בין המצרים לחיתים. הקרב הסתיים למעשה בתיקו ומאז התנהלה בין הצדדים מלחמת התשה שבה כל צד ניסה להתיש את אויבו. רעמסס תקף עוד מספר פעמים את האדמות החיתיות באזור סוריה של ימינו, אולם בכל פעם החיתים שבו וכבשו אותן מחדש. רעמסס הבין שהמלחמה עם החיתים אינה מועילה לו, והחליט להגיע להסכם שלום עם המלך החיתי חתושיליש. שני הצדדים איבדו כוחות רבים במהלך הקרב, ואף צד לא היה יכול להרשות לעצמו להמשיך להילחם, בגלל איומים נוספים מבחוץ: מצרים העתיקה ניצבה בפני המשימה להגן על גבולה המערבי מפני פלישתם של שבטי לוב על ידי בניית שורת מבצרים לאורך הגבול, ואילו החיתים ניצבו בפני איום גדול יותר בדמות אימפריית אשור, שכבשה את השטחים הסמוכים להם.

ההסכם

שתי הגרסאות המקוריות של ההסכם נכתבו על גבי לוחות כסף, לפיכך כונה ההסכם "הסכם הכסף" או "שלום הכסף". כן הוכנו העתקים של ההסכם על גבי חרס. הגרסה הראשונה, המצרית, נכתבה בכתב הירוגליפי ונשמרה על מצבה במקדשו של אמון בכרנך. עותקים שלה נמצאו גם בלוקסור ואבידוס. הגרסה השנייה של ההסכם נכתבה באכדית, ונשמרה בארכיון בחתושש בירת החיתים.

ההסכם מכיל את התנאים הבאים:^[2]

נאסר על מי מהצדדים לתקוף את השני.
במקרה שמדינה זרה תוקפת את אחת הממלכות, מחויבת השנייה לבוא לעזרתה.
החיתים מקבלים את קדש וממלכת אמורו, המצרים מקבלים מעבר חופשי לאוגרית.
במקרה שפושע בורח מאחת הארצות אל האחרת מחויבת זו האחרונה להסגיר את הנמלט.
רעמסס יישא לאשה את בתו של חתושיליש.

לאחר ההסכם

בחפירות בפר-רעמסס, בירתו של פרעה רעמסס השני, נמצאו תבניות אבן ששימשו לייצור חלקי שריון שהיו נהוגים על ידי הצבא החתי ושימשו בקרב קדש. ממצאים אלה מראים שלאחר הסכם השלום החתי-מצרי ונישואי רעמסס השני עם נסיכה חתית בתו של חתושיליש השלישי, חיילים ובעלי מלאכה חתים שהו בפר-רעמסס והיו בקשר עם המצרים.^[3]

גילוי

לוחות עם נוסח ההסכם התגלו בידי ז'אן-פרנסואה שמפוליון במצרים בשנת 1828. בשנת 1906 מצא הארכאולוג הגרמני הוגו וינקלר עותק של ההסכם בארכיון בחתושש.

העתק של ההסכם מוצג במטה האומות המאוחדות.^[4]

לקריאה נוספת

S. Langdon and Alan H. Gardiner, The Treaty of Alliance between Ḫattušili, King of the Hittites, and the Pharaoh Ramesses II of Egypt, The Journal of Egyptian Archaeology 6, Egypt Exploration Society, 1920, pp. 179–205. doi:10.2307/3853914

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הסכם השלום החתי-מצרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Trevor Bryce, The ‘Eternal Treaty’ from the Hittite perspective, British Museum Studies in Ancient Egypt and Sudan 6, 2006, pp. 1–11, at p. 1
^ שתי הגרסאות בתרגום לאנגלית (הקישור אינו פעיל)
^ Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt מאת Kathryn A. Bard, הוצאת Routledge, ‏2005, עמ' 648
^ שלמה יזרעאל, על חטא ועל חת, באתר הארץ, 8 ביולי 2009

[1] Trevor Bryce, The ‘Eternal Treaty’ from the Hittite perspective, British Museum Studies in Ancient Egypt and Sudan 6, 2006, pp. 1–11, at p. 1

[2] שתי הגרסאות בתרגום לאנגלית (הקישור אינו פעיל)

[קתרין1-3] Encyclopedia of the Archaeology of Ancient Egypt מאת Kathryn A. Bard, הוצאת Routledge, ‏2005, עמ' 648

[4] שלמה יזרעאל, על חטא ועל חת, באתר הארץ, 8 ביולי 2009

[1]

[2]

[3]

[4]