שלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הסכם שלום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנחם בגין ואנואר סאדאת לוחצים ידיים בקמפ דייוויד, 1978

שָׁלוֹם הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות. במצב של שלום, היחסים בין שתי מדינות או יותר אינם כוללים עימות אלים ובין הצדדים שוררת הסכמה (בעל פה או בכתב) ליישב כל מחלוקת שתתגלה ביניהם בהתדיינות ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה.

מאפייני שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלום המדיני אינו מתבטא רק בהיעדר מלחמה. אחד מהיבטיו הרבים של השלום הוא גם שיתוף פעולה בין המדינות בתחומים שונים, כגון מסחר משותף, מיזמי תיירות ותשתית משותפים וחילופי תרבות וספורט. יחסי שלום שאינם כוללים היבטים נוספים אלה מכונים לעיתים "שלום קר".

השכנת שלום בין מדינות היא מטרתם של אנשים וארגונים רבים, ובראשם ארגון האומות המאוחדות. השלום יכול להתכונן מבחירה, כאשר הצדדים מסכימים ביניהם להימנע מאלימות, או בכפייה - על ידי דיכוי של אותם גורמים העלולים להפר את השלום.

הוגי דעות רבים רואים בשלום את המצב העדיף למדינה, שכן הוא מייצג מצב של ביטחון שאינו תלוי בכוח צבאי. לדוגמה, ברוך שפינוזה גרס ב"מאמר מדיני" כי השלום הוא "תכלית המצב המדיני", דהיינו הסיבה לקיום המדינה.

למדינת ישראל הסכמי שלום עם שכנותיה מצרים וירדן (ראו הסכם השלום בין ישראל למצרים והסכם השלום בין ישראל לירדן).

מדינות אחדות בעולם נהנות מתקופות ממושכות במיוחד של יחסי שלום, ובראשן שווייץ, שלא הייתה מעורבת במלחמה כלשהי מאז 1814 ונוקטת עמדה נייטרלית ביחסי החוץ שלה, ושוודיה, שגם מאחוריה תקופת שלום דומה.

אחת הסמלים של השלום היא יונת השלום, היא באה כדי להביע חופש (אם יש שלום יש גם חופש).

שביתת נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שביתת נשק

שביתת נשק היא סיומה של מלחמה או עימות אלים אחר, בעקבות הסכמתם של הצדדים הלוחמים על צעד זה. זהו מצב של מודוס ויונדי, שבו שני הצדדים של עימות מסוים חולקים הסכמה ארעית ולא רשמית על הפסקה של עימות זה, מתוך נכונותם להגיע או לציית להסדרים מסוימים שיבטיחו את מסלולם התקין של חייהם.

היסטוריה של שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך ההיסטוריה ציינו היסטוריונים תקופות ארוכות יותר ופחות של שלום יחסי בין מדינות העולם. תקופות כאלו היו לעיתים קרובות תוצאת שלטונה של אימפריה חזקה שהשליטה סדר ומנעה מלחמה באזורים נרחבים:

השלום האמריקני (Pax Americana): מונח לשלום יחסי מאז תום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945, תחילה בעולם המערבי, ומאז סיום המלחמה הקרה מתפשט יותר ויותר גם לשאר העולם. שלום זה חופף בחלקו לשלום הדמוקרטי השורר מאז בין מדינות דמוקרטיות. הפסיכולוג סטיבן פינקר טוען בספרו המלאכים הטובים של טבענו שזוהי קרוב לוודאי התקופה השלווה והארוכה בתולדות האנושות, במונחים של מספר ההרוגים במלחמות כאחוז מן האוכלוסייה. אף שמלחמות גדולות, למשל מלחמת עיראק-איראן ומלחמת וייטנאם התרחשו בו, מספר ההרוגים בהן קטן יחסית לאוכלוסיית העולם שגדלה מאוד. את התקופה מאז סוף שנות ה-80 מכנה פינקר "השלום החדש". בתקופה זו נעלמו כמעט לחלוטין מלחמות בין מדינות ריבוניות, אך עדיין מתרחשות מלחמות אזרחים דוגמת מלחמת האזרחים בסוריה, שבהן לפחות אחד מן הצדדים איננו מדינה ריבונית. שלום לכולם!

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבריאל בר לבב (עורך), שלום ומלחמה בתרבות היהודית, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2006
  • אבינועם רוזנק, מלחמה ושלום בהגות יהודית מודרנית נוכח "האחר", דעת 62 (חורף תשס"ח), עמ' 125-99.
  • אברהם וינגורט, גדול השלום: השלום כערך על, גליונות משרד המשפטים, גיליון 28.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]