הסכם פריז (1973)
![]() | |
חותמים | |
---|---|
מתווכים | |
מקום חתימה | פריז, צרפת |
תאריך יצירה |
27 בינואר 1973 ![]() |
![]() ![]() |
הסכם פריז הוא הסכם שביתת נשק שנחתם ב-27 בינואר 1973 בין ארצות הברית, ודרום וייטנאם לבין צפון וייטנאם במטרה לסיים את מלחמת וייטנאם.[1]
במסגרת ההסכם התחייבה ארצות הברית לסייע לדרום וייטנאם במקרה של הפרת החוזה על ידי צבא צפון וייטנאם. כעבור זמן לא רב הפרה צפון וייטנאם את ההסכם וכבשה את דרום וייטנאם, דבר שגרר מחאה חריפה מצד נשיא ארצות הברית ג'רלד פורד.

במרץ 1968 עצר נשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון את ההפצצות על צפון וייטנאם (מבצע רעם מתגלגל), במטרה לעודד את המדינה להתחיל במשא ומתן. זמן קצר לאחר מכן נקבע מועד לפגישת נציגי שני הצדדים בפריז. שני הצדדים נפגשו לראשונה במאי 1968 לאחר עיכובים ממושכים רבים. אחד מהמכשולים המרכזיים היו שממשלת צפון וייטנאם והוייטקונג סירבו להכיר בממשלת דרום וייטנאם, ולהפך. קושי נוסף היה הדרישה הצפון וייטנאמית על הפסקת ההפצצות של האמריקאים. שני נציגי המשא ומתן העיקריים היו היועץ לביטחון לאומי האמריקאי הנרי קיסינג'ר וחבר הלשכה המדינית הווייטנאמית לה דק טהו. השניים זכו בפרס נובל לשלום בשנת 1973 על מאמציהם, אם כי לה דק טהו סירב לקבלו.
למרות השתלטות צפון וייטנאם על דרומה, הקונגרס האמריקאי סירב להעניק סיוע לדרום.
ההסכם מעולם לא אושר על ידי הסנאט של ארצות הברית.[2][3]
עיקרי ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הפסקת אש שתחל ב-27 בינואר בחצות (שעון גריניץ' - 8 בשעת הו צ'י מין סיטי).
- נסיגה אמריקאית והחלפת שבויים וגופות.
- בחירות כלליות וחופשיות לגבי עתיד וייטנאם ואיחודה בצעדים של שלום.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Geoffrey C. Ward, Ken Burns, The Vietnam War: An Intimate History, Knopf Doubleday Publishing Group, 2017-09-05, ISBN 978-1-5247-3310-0. (באנגלית)
- ^ The Paris Agreement on Vietnam: Twenty-five Years Later (אורכב 01.09.2019 בארכיון Wayback Machine) Conference Transcript, The Nixon Center, Washington, DC, April 1998. Reproduced on mtholyoke.edu. Accessed 5 September 2012.
- ^ The Constitution - Executive agreements Accessed 29 July 2014.