ג'רלד פורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'רלד פורד
(14 ביולי 1913; אומהה שבנברסקה - 26 בדצמבר 2006) (בגיל 93)
Gerald Ford.jpg

ג'רלד פורד
שם בשפת המקור Gerald Rudolph Ford
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
בת-זוג
נשיא ארצות הברית ה-38
תקופת כהונה 9 באוגוסט 1974 - 20 בינואר 1977 (שנתיים ו-23 שבועות)
סגן נלסון רוקפלר
הקודם בתפקיד ריצ'רד ניקסון
הבא בתפקיד ג'ימי קרטר

ג'רלד רודולף "ג'רי" פורד הבןאנגלית: Gerald Rudolph Ford;‏ 14 ביולי 1913 - 26 בדצמבר 2006) היה נשיאה ה-38 של ארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רלד פורד נולד ב-1913 בשם לזלי קינג הבן, על שם אביו הביולוגי. הוריו התגרשו והוא גדל בבית אמו ובעלה, ג'רלד פורד האב. הוא שינה את שמו לשם בעלה של אמו. בצעירותו היה שחקן פוטבול, אך מאוחר יותר זכה ללגלוג דווקא על מגושמותו הפיזית.

פורד כיהן 24 שנים כציר בית הנבחרים מטעם המפלגה הרפובליקנית, החל מ-1949 עד 1973. כחבר בית הנבחרים היה שותף למסקנות ועדת וורן, שקבעה כי המתנקש בג'ון קנדי פעל לבדו.

פורד מונה לתפקידי סגן-הנשיאות ומאוחר יותר לנשיאות, לראשונה בתולדות ארצות הברית, מבלי שנבחר על ידי האומה האמריקאית בבחירות כלליות. חוקת ארצות הברית קבעה כי בהתפנות משרת הנשיא, יעבור התפקיד לסגן הנשיא. אבל החוקה לא קבעה אפשרות למנות מחליף לסגן הנשיא עצמו, אם תתפנה משרתו-שלו. התוצאה הייתה, שכל סגן נשיא שנכנס לנשיאות, עקב מות קודמו, נאלץ להשלים את כהונתו באין סגן נשיא לצדו. לאחר רצח הנשיא ג'ון קנדי הושבע סגנו, לינדון ג'ונסון, לנשיא, וכיהן ללא סגן. בעקבות זאת תוקנה החוקה (התיקון ה-25) ונקבע כי בהתפנות משרת סגן הנשיא, יכול הנשיא, בהסכמת שני בתי הקונגרס, למנות אדם (הכשיר לכהן כנשיא) לתפקיד סגן נשיא.

פורד היה האדם הראשון שמונה לסגן נשיא לפי סמכות זו. כאשר נאלץ ספירו אגניו לפרוש מתפקידו כסגן נשיא בשל פרשיית שחיתות, מינה הנשיא ריצ'רד ניקסון את פורד להחליפו. בשל פרשת ווטרגייט שהלכה והתפתחה, כבר אז נראה היה שסגן הנשיא החדש צפוי להחליף בסופו של דבר את הנשיא עצמו. סגן הנשיא אושר בסנאט כמעט פה אחד וגם בבית-הנבחרים אושר ברוב גדול. לא ארך הזמן, וב-9 באוגוסט 1974 הוא הושבע לנשיא במקום ניקסון המתפטר. פורד בחר במושל מדינת ניו-יורק, נלסון רוקפלר, לסגן הנשיא. וכך קרה מאורע ללא תקדים, שבמשך תקופה של כשנתיים וחצי היו לארצות הברית נשיא וסגן נשיא, שאיש מהם לא נבחר בבחירות ולא כיהן מכוח אמון העם. עד היום פורד ורוקפלר הם סגני הנשיא היחידים שמונו מכוח התיקון ה-25 לחוקה.

חודש אחרי כניסתו לתפקיד נתן פורד חנינה בלתי מוגבלת לניקסון על כל העבירות שביצע בזמן נשיאותו. חנינה זו, שהצילה את ניקסון ממשפט, עוררה זעם ציבורי רב, שאולי אף תרם למפלתו של פורד בבחירות 1976.

כהונתו התאפיינה בשיעורי אינפלציה גבוהים יחסית (7%) ובמאבקים עם בתי הקונגרס שנשלטו בידי הדמוקרטים. ביחסי החוץ שלו הוא נחל כישלון קשה כששלח כוח צבאי לשחרר אונייה שנחטפה בידי אנשי קמר רוז'. סדרה של תקלות מבצעיות חמורות הביאה לסיום כושל של המשימה ול-18 הרוגים אמריקניים.

בשנת 1975 הוא אימץ את המדיניות של מזכר הביטחון הלאומי המחקרי 200 בנוגע לגידול אוכלוסיית מספר מדינות בעולם המתפתח.

בתוך שלושה שבועות בספטמבר 1975 חווה פורד שני ניסיונות להתנקש בו. את שני הניסיונות הכושלים ביצעו נשים (את חייו של הנשיא הציל עובר אורח, אוליבר סיפל, שחייו התגלגלו כתוצאה מכך בכיוון אומלל).

בפריימריס של הרפובליקנים למועמד לנשיאות בבחירות 1976 ניצח בקושי את רונלד רייגן. אמירה שלו בזמן המירוץ, לפיה מזרח אירופה אינה כבושה בידי הסובייטים נתפסה כשגיאה קשה ועלתה בפופולריות שלו. בבחירות הכלליות שנערכו ב-2 בנובמבר הוא הפסיד בהפרש זעום לג'ימי קרטר.

פורד הותיר את חותמו על בית המשפט העליון של ארצות הברית דווקא בכיוון ליברלי. השופט שמינה, ג'ון פול סטיבנס, היה הסמן השמאלי של הערכאה הפדרלית העליונה.

פורד לא הצטיין בידידותו לישראל, אך גם לא התנכר לה. את עיקר הפעילות בזירה המזרח תיכונית עשה מזכיר המדינה שלו, הנרי קיסינג'ר. מאמציו הובילו להסדר הביניים בין ישראל למצרים ב-1975.

פורד כמעט שב לזירה כמועמד לסגן נשיא לצדו של רונלד רייגן בבחירות 1980, אך בסופו של דבר רייגן בחר בג'ורג' בוש (האב).

ב-1998 הוענקה לו מדליית הזהב של הקונגרס וב-1999 העניק לו הנשיא ביל קלינטון את מדליית החירות הנשיאותית, שני עיטורי הכבוד האזרחי הגבוהים ביותר בארצות הברית.

גם אחרי גיל תשעים הוסיף להתראיין ולהופיע בציבור. ב-2005 נראה היה שחלה הרעה במצב בריאותו.

ב-26 בדצמבר 2006 נפטר פורד כשהוא בן 93, האריך ימים יותר מכל נשיא אחר של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נשיאי ארצות הברית
ג'ורג' וושינגטוןג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןג'יימס מדיסוןג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסאנדרו ג'קסוןמרטין ואן ביורןויליאם הנרי הריסוןג'ון טיילרג'יימס פולקזאכרי טיילורמילרד פילמורפרנקלין פירסג'יימס ביוקנןאברהם לינקולןאנדרו ג'ונסוןיוליסס סימפסון גרנטרתרפורד הייזג'יימס גרפילדצ'סטר ארתורגרובר קליבלנדבנג'מין הריסוןגרובר קליבלנדויליאם מקינליתאודור רוזוולטויליאם האוורד טאפטוודרו וילסוןוורן הרדינגקלווין קולידג'הרברט הוברפרנקלין דלאנו רוזוולטהארי טרומןדווייט אייזנהאוארג'ון פיצג'רלד קנדילינדון ג'ונסוןריצ'רד ניקסוןג'רלד פורדג'ימי קרטררונלד רייגןג'ורג' הרברט ווקר בושביל קלינטוןג'ורג' ווקר בושברק אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.
סגני-נשיא ארצות הברית
ג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןארון ברג'ורג' קלינטוןאלברידג' גרידניאל תומפקינסג'ון קלהוןמרטין ואן ביורןריצ'רד ג'ונסוןג'ון טיילרג'ורג' דאלאסמילרד פילמורויליאם רופוס קינגג'ון ברקינרידג'האניבל המליןאנדרו ג'ונסוןסקיילר קולפקסהנרי וילסוןויליאם א. וילרצ'סטר ארתורתומאס הנדריקסלוי פ. מורטוןעדלי סטיבנסוןגארט הוברטתאודור רוזוולטצ'ארלס וורן פיירבנקסג'יימס שרמןתומאס מרשלקלווין קולידג'צ'ארלס דאווסצ'ארלס קרטיסג'ון גארנרהנרי וולאסהארי טרומןאלבן ברקליריצ'רד ניקסוןלינדון ג'ונסוןיוברט האמפריספירו אגניוג'רלד פורדנלסון רוקפלרוולטר מונדיילג'ורג' הרברט ווקר בושדן קוויילאל גורדיק צ'ייניג'ו ביידן החותם של סגן נשיא ארצות הברית.