העשירון העליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העשׂירון העליון הוא מונח במדעי החברה המתייחס לעשרת האחוזים מבתי האב במדינה שהם בעלי ההכנסה השוטפת הגבוהה ביותר (בסטטיסטיקה נקרא גם העשירון הראשון). הגדרה חלופית מחלקת את האוכלוסייה לעשירונים לפי שווי הנכסים נטו של בתי האב.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2014, בעשירון העליון בישראל נכלל משק בית שהכנסתו החודשית הממוצעת היא מעל ל-36,093 ש"ח ברוטו[1]

באופן דומה, המאיון העליון הוא האחוז הבודד מהאוכלוסייה של בתי אב במדינה מסוימת שהם בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר. נכון לשנת 2011, בישראל נכללים בקטגוריה זו אלה שהכנסתם החודשית היא 134,824 ש"ח ברוטו בממוצע.[2]

בשל הסמיכות הלשונית של המלים "עשר" (שממנה נגזר העשירון) ו"עושר" בעברית, מתייחסים לעשירון העליון גם בכינוי המבודח "העשׁירון העליון".

העשירון העליון וחלקו היחסי בעוגת ההכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפערים הכלכליים-חברתיים הגבוהים בישראל[3][4] באים לידי ביטוי בין היתר בחלוקת עוגת ההכנסות בין העשירונים. ב-2013 היה העשירון העליון אחראי על כ-40% מעוגת ההכנסה הלאומית[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]