הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
לוגו הלמ"ס
Israel Central Bureau of Statistics.JPG
הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים בגבעת שאול
מידע כללי
מקור סמכות פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-
משרד אחראי משרד ראש הממשלה
הקמה 1948
ראש משה פולק (הסטטיסטיקאי הראשי)
מנהל/ת דני פפרמן
תקציב 267,153 אלפי ₪ (2015)
Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972. משרדה הראשי של הלשכה נמצא בירושלים, שלוחות נוספות פועלות בתל אביב ובחיפה בראשה עומד הסטטיסטיקן הממשלתי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלשכה הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת המדינה, בהמשך לפעילותן של המחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט והמחלקה לסטטיסטיקה של הסוכנות היהודית.

בשנת 1995, נערך במדינת ישראל מפקד האוכלוסין המקיף האחרון במתכונת מלאה (מפקד בו מבקשים מכל משקי הבית במדינה למלות שאלון) במפקד הבא, שנערך בין דצמבר 2008 ליולי 2009, השתנתה מתכונת המפקד והוא הוגדר כ-"מפקד משולב", שבו נאספו נתונים רק מ–20% ממשקי הבית בישראל באמצעות ראיונות פנים אל פנים שבהם נכללו כ-400 אלף משקי בית, בנוסף לסקר טלפוני שנערך בקרב 250 אלף איש. לנתונים אלה צורפו נתונים שונים המבוססים על מרשם התושבים של משרד הפנים.[1]

החל משנת 2002 מבצעת הלשכה אחת לשנה סקר חברתי המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה בגיל 20 ומעלה ובוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר מבוסס על מדגם חדש בכל שנה ומספק מידע מעודכן על רווחת האוכלוסייה בישראל.

ביולי 2016 שונה תואר התפקיד מ"סטטיסטיקן ממשלתי" ל"סטטיסטיקן לאומי".[2]

הסטטיסטיקנים הלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנות כהונה
רוברטו בקי 1948(קום המדינה)–1971
משה סיקרון 1972–1993
יוסף יהב 1994–2001
שלמה יצחקי 2002–2012
דני פפרמן המכהן, משנת 2013 עד היום

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתון הסטטיסטי הבולט ביותר שמפרסמת הלשכה הוא מדד המחירים לצרכן בישראל, המתפרסם מדי חודש ב-15 בו, ומשקף את השינוי במחירי המוצרים הקמעונאיים בחודש החולף. מדדי מחירים נוספים הם "מדד התשומות לבנייה" ו"מדד מחירים סיטונאיים". חוזים רבים במשק מתבססים על הצמדה לאחד ממדדים אלה. נתון נוסף שזוכה לתשומת לב רבה הוא "השכר הממוצע למשרת שכיר" (ידוע יותר בשם "השכר הממוצע במשק"). גם מדד זה מתפרסם אחת לחודש, והוא משקף את השינויים בשכר הממוצע, בכלל המשק ולפי ענפים.

בין הפרמטרים שמפרסמת הלשכה: התוצר המקומי הגולמי, המודד את קצב הצמיחה במשק הישראלי, וכן הצריכה הפרטית לנפש, המלמדת על רמת החיים.

פרסומי הלשכה העיקריים הם:

  • הירחון הסטטיסטי לישראל: פרסום חודשי ובו מידע סטטיסטי במבחר תחומים: מחירים, עבודה ושכר, סחר חוץ, בריאות, שוקי הכספים ועוד.
  • שנתון סטטיסטי לישראל: פרסום שנתי ובו מידע סטטיסטי, תרשימים ועוד.
  • סטטיסטיקה של עבודה ושכר המכילה ירחון לסטטיסטיקה של שכר ורבעון לסטטיסטיקה של כח אדם.
  • הודעות יומיומיות לתקשורת המפרטות את המידע העדכני ביותר אשר מפרסמת הלשכה. מידע על מועד כל הודעה ידוע מראש ומופיע באתר הלמ"ס.

מדי עשר שנים בערך עורכת הלשכה את "מפקד האוכלוסין והדיור", שבו מתבקשת כל משפחה בישראל למלא שאלון המשמש, לאחר עיבודו, למתן מידע דמוגרפי על תושבי המדינה. נתונים אישיים שנאספים במפקד זה נשמרים בסודיות מלאה, ורק המידע הסטטיסטי המופק מהם מוצג לציבור. במדינת ישראל נערכו מפקדי אוכלוסין בשנים: 1948, 1961, 1972, 1983, 1995 ו-2008.

עם הסקרים הנוספים שעורכת הלשכה נמנים סקר הוצאות משק בית, סקר שביעות רצון של בוגרי אוניברסיטאות ועוד.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2014 פרסם מבקר המדינה דו"ח המבקר את עבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עיקר הממצאים היו:[3]

  • נמצא כי הלמ"ס פרסמה בשנתון הסטטיסטי שלה נתונים מעובדים שמסרו לה מוסדות מדינה אחרים, בלא שבדקה כיצד נאספו ועובדו הנתונים שקיבלה; על פי הלמ"ס, היא אינה מעורבת בהכנת הנתונים הסטטיסטיים שנמסרים לה על ידי משרדי ממשלה אחרים, לרבות שיטות עיבוד הנתונים ואופן פרסומם. בכך נפגמת יכולתה לוודא שהיא מספקת סטטיסטיקה איכותית ומהימנה בהתאם לעקרונות מנחים בין-לאומיים שהיא קיבלה על עצמה.
  • הלמ"ס לא הכינה תוכניות כלליות רב-שנתיות לפעילותם הסטטיסטית של מוסדות המדינה, כנדרש. תוכניות כאלה חיוניות לשם תכנון מיטבי שיבטיח פרסומם של נתונים סטטיסטיים הדרושים למוסדות המדינה לשם תכנון פעולותיהם. המועצה לא העירה ללמ"ס על כך שלא הוכנו התוכניות האמורות.
  • הלמ"ס לא פנתה באופן ישיר אל מוסדות המדינה השונים ולא ביקשה מהם שידווחו לה על פעולות סטטיסטיות שביצעו. הלמ"ס הפסיקה לדווח על מחקרים בשלב תכנון כנדרש ממנה בפקודת הסטטיסטיקה, ובכך פגמה ביעילות איסוף הנתונים הסטטיסטיים ובאפשרות להשתמש במידע שכבר נאסף.
  • נמצא חוסר תיאום בין הלמ"ס למשרד הבריאות, כפילות בביצוע סקרים, והימנעות של משרד הבריאות מלהתייעץ עם הסטטיסטיקן הממשלתי לפני ביצוע סקרים בדרך של פנייה לציבור, כנדרש בפקודת הסטטיסטיקה. עוד נמצא כי הלמ"ס ומשרד הבריאות פרסמו נתונים רשמיים שונים באותו עניין, דבר העלול לגרום לפגיעה באמינות הנתונים שמפרסמת הממשלה. גם משרד הרווחה לא נהג להתייעץ עם הלמ"ס לפני ביצוע סקר בדרך של פנייה לציבור.
  • במשך כמעט 30 שנה לא נעשה מפקד חקלאות בישראל, ולכן חסר היום מידע מהימן, עדכני ומלא על פעילותו של הענף. הלמ"ס ומשרדי האוצר והחקלאות הסכימו עוד ב-2009 שיש להתחיל בהתארגנות למפקד, אולם עד יולי 2013 הוא לא נערך. נושא מפקד החקלאות משקף קושי יסודי ומשמעותי של הלמ"ס ומוסדות המדינה הנוגעים בדבר, להתחיל בביצועו של פרויקט סטטיסטי רחב ומקיף בתוך פרק זמן סביר מאז התקבלה החלטה בעניינו ולפתור מחלוקות בין השותפים לו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]