הפוכי מטרתא

הפוכי מטרתא למה לי היא סברא במשפט העברי ובהלכה על פיה במקום לבצע שתי פעולות שתוצאתן תהיה זהה למצב בטרם נעשתה הפעולה - אין לבצען כלל.

הכלל

תרגומן של המילים "הפוכי מטרתא" הוא הפיכת שתי שקי עור.

הדוגמה נלקחה ממקרה בו אדם נושא על שתי כתפיו שתי שקי עור גדולות וכבדות במידה שווה ורוצה להקל על אחת מידיו. אם יחליף בין שתי שקי העור, את זו שהייתה עד עכשיו על כתפו הימנית יעביר לכתפו השמאלית, ואת זו שהייתה בכתפו השמאלית יעביר לכתפו הימנית. יבצע פעולה חסרת תועלת, שכן בסופו של דבר המשא המוטל על שתי כתפיו, הוא שווה.

על פי סברה זו, נפסקת ההלכה במשפט העברי, כי שני אנשים החייבים כסף זה לזה, אין טעם שיפרעו זה לזה את כספו של השני, אלא כל אחד יחזיק לעצמו את הכסף שברשותו בשווי הכסף שהשני חייב לשלם לו, ורק את העודף ישלם מי שעליו להשלים את התשלום.

כללים דומים

הריני כאילו התקבלתי

במסכת נדרים מובא דיון באדם שאסר על חברו ליהנות מנכסיו עד שיתן לו סכום מסוים. לאחר מכן אמר האוסר:, ”הריני כאילו התקבלתי”, כלומר מבחינתי - אני מוותר על כך שאדם זה יתן לי סכום מכספו, ואני מרוצה כאילו כבר התקבלתי ממנו כסף. הרשב"א מסביר, כי גם אמירה זו, פועלת לפי הסברא של "הפוכי מטרתא", שכן איסור הקונם שאסר האדם על חבירו, לא מתנתק עד שהשני יקיים את התנאי להפרת האיסור, אלא שבכך שהאוסר אומר "כאילו התקבלתי", כי מכיוון שגם אם היה אדם זה מביא לו את הכסף הוא היה יכול להחזיר לו, הוא יכול לומר כי מבחינתו נחשב הדבר כאילו קיבל ממנו את הכסף והחזיר לו.

אי שתקת שתקת

הכלל "אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרא" הוא כלל במשפט העברי, כי אם לאדם יש כוח משפטי לסלק את בעל דינו בפעולה עוקפת, יכול הוא להכריחו להסכים לכך גם ללא הפעולה. דעת הרשב"א והמאירי שמדובר בטענה משפטית שמועלת תמיד. לשון הרשב"א: ”דכל היכא דמצי למיהדר דינא כאילו אהדר”, לשון המאירי: ”כל מה שבידו לעשותו אף הוא מכריחו לקבלו עד שלא נעשה כן”. רבי נחום פרצוביץ מסביר כי מדובר בדין דומה להפוכי מטרתא