רשב"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רשב"א
תאריך לידה לועזי 1235
תאריך פטירה לועזי 1310 (בגיל 75 בערך)
השתייכות בית מדרשו של הרמב"ן, התנגדות לפילוסופיה הרמב"מיסטית
רבותיו הרמב"ן, רבנו יונה גירונדי
תלמידיו רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבי אברהם בן אסמעאל, רבנו בחיי בן אשר, רבי יהושע אבן שועיב, ורבי שם טוב גאון.
בני דורו רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה), רבנו אשר (הרא"ש), רבנו מנחם בן שלמה המאירי
חיבוריו חידושים למסכתות רבות בתלמוד, מספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת), ספרי הלכה בשם 'תורת הבית' על דיני כשרות המזון, נטילת ידיים וטהרה ומאמר "שער המים" על דיני מקוואות.

הרב שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.

הרשב"א היה תלמידו של רבנו יונה גירונדי וראה בו רבו המובהק. הוא גם היה תלמידו של הרמב"ן והושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. כמו כן היה תלמידו של ר' יצחק בר אברהם מנרבונא (שו"ת הרשב"א א, ע"א; ד, קכ"ט).

הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף.

הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ואיגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, המבקר בין היתר נגד הספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הוא אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה מתחת לגיל 25. חילופי איגרות עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה מצויים בתשובות הרשב"א.

קשריו עם בני דורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשב"א עמד בקשרים עם רבים מבני דורו:

  • רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) שהיה גם בן מחלוקתו וחיבר השגות לחיבורי ההלכה של הרשב"א;
  • רבנו אשר (הרא"ש) שהיגר מאשכנז לטולדו שבספרד, והביא בין השאר מסורות מפי מורו - רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג (ראה למשל שו"ת הרשב"א א, תרפ"ט);
  • המאירי - רבנו מנחם בן שלמה, עמו עמד במחלוקת חריפה בעניין הפולמוס על לימוד הפילוסופיה, ומחלוקות פנימיות נוספות בתוך הקהילה היהודית.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר חידושי הרשב"א על מסכת ברכות בהוצאת דניאל בומברג
ספר חידושי הרשב"א בהוצאת מוסד הרב קוק
  • ספרות שאלות ותשובות: כמו כן, השיב אלפי תשובות הלכתיות, ואלה נשמרו במספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת). קובץ שאלות ותשובות שחיבר הודפס לראשונה בווינה בשנת תקע"ב (1811), בדפוס אנטאן שמיד.
  • ספרי הלכה:
    • תורת הבית - הרשב"א חיבר ספר הלכה בשם תורת הבית עם שבעה "בתים" (פרקים) המחולקים ל"שערים" (תתי פרקים).

הספר עוסק בדיני שחיטה, כשרות המזון, תערובות, יין נסך, נטילת ידיים ודיני טהרה. ספר זה נכתב בשתי מהדורות: מהדורה שלמה שכוללת משא ומתן תלמודי ונימוקים לתשובות (תורת הבית הארוך), ומהדורה מקוצרת שכוללת את פסק ההלכה בלבד (תורת הבית הקצר). ספר זה מיוחד לתקופתו בכך שהוא מסודר על פי נושאים ולא על פי סדר התלמוד.

בחלק מכתבי היד מובא גם "שער המים" לאחר הבית האחרון בתורת הבית. גם שער המים נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה[2].

נגד ספר זה יצא הרא"ה בתוקף וכתב את חיבורו בדק הבית בו הוא מקשה על הרשב"א וכותב את פסיקותיו להלכה. בתגובה לבדק הבית נכתב החיבור משמרת הבית בו הוא יוצא "לשמור" על "תורת הבית" ומשיב על קושיות הרא"ה. החיבור נכתב בעילום שם המחבר ובהתייחסות בגוף שלישי לספר תורת הבית, אך מוכח שנכתב על ידי הרשב"א.

כל החיבורים הללו מצוטטים רבות על ידי רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף על הטור, והשפיעו על ספרו ההלכתי של הרב קארו השולחן ערוך.

  • ספרים נוספים שחיבר בהלכה הם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו באתר כתבים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו הסרוקים, במהדורות ישנות:[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על יחוס ספר זה לו יצאו עוררין (ע"פ הכתוב בערך שם טוב אבן גאון)
  2. ^ ראו בהקדמת המו"ל לספר, אתר היברובוקס.
  3. ^ חיפושים באתר כתבים עבריים (שמו העברי של אתר היברובוקס): א. אדרת ב. אבן אדרת ג. שלמה בן אברהם ד. (מהרש"א)
תקופת חייו של הרב רשב"א על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן