הפיגוע בראנגון (1983)

הפיגוע בראנגון
תאריך 9 באוקטובר 1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום יאנגון עריכת הנתון בוויקינתונים
מטרה צ'ון דוהוואן‎ עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 16°48′09″N 96°08′52″E / 16.802536°N 96.147658°E / 16.802536; 96.147658
סוג פיגוע תופת, ניסיון לרצח עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 21 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 46 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צ'ון דו-הוואן, נשיא קוריאה הדרומית והיעד של המתקפה

הפיגוע בראנגון, שהתרחש ב-9 באוקטובר 1983, היה ניסיון התנקשות בנשיא קוריאה הדרומית, צ'ון דו-הוואן, בעיר ראנגון שבבורמה. הפיגוע נעשה ביוזמת קוריאה הצפונית[1].

אף שהנשיא צ׳ון שרד, בפיגוע נהרגו 21 אנשים ו-46 נפצעו. שניים מתוך שלושת המעורבים בפיגוע נתפסו, כאשר אחד מהם הודה בהיותו קצין בצבא העם הקוריאני[2].

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באוקטובר 1983, נשיא קוריאה הדרומית צ'ון דו-הוואן קיים ביקור רשמי בראנגון בירת בורמה. במהלך הביקור, הנשיא תכנן להניח זר באנדרטה לזכר אונג סן, אחד ממייסדיה של בורמה העצמאית, אשר נרצח בשנת 1947. בשעה שחברי הפמליה של הנשיא החלו להגיע לאזור האנדרטה לשם ארגון האירוע, פצצה אחת מבין שלוש פצצות שהוסתרו על גג המתחם התפוצצה, הרגה 21 אנשים ופצעה 46. 

בין ההרוגים נמנו ארבעה בכירים בממשלת קוריאה הדרומית: שר החוץ לי באום-סאוק; שר האנרגיה סו סאנג-צ'ול, השר לתכנון כלכלי וסגן ראש הממשלה סו סוק ג׳ון, ושר המסחר והתעשייה קים דונג ווי. כמו כן, 14 יועצים, עיתונאים, ואנשי ביטחון דרום-קוריאנים נהרגו, וכן ארבעה אזרחים בורמוזים, ביניהם שלושה עיתונאים, נהרגו אף הם. הנשיא צ'ון עצמו ניצל הודות לעובדה שמכוניתו התעכבה בפקקים, כאשר הפיצוץ התרחש דקות ספורות בטרם הגיעו למקום. לפי הדיווחים, הפצצה הופעלה מוקדם מדי עקב סימון שגוי בדבר הגעת הנשיא למקום, כמה דקות בטרם מועד ההגעה הנכון[3].

האחראים לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

משטרת בורמה זיהתה שלושה חשודים במעורבות בפיגוע, קצין ושני סמלים בצבא קוריאה הצפונית. חקירה משטרתית העלתה כי הם הגיעו לבורמה באמצעות סירה שעגנה בנמל ראנגון, והשיגו את חומרי הנפץ באמצעות משלוח דיפלומטי ישירות מקוריאה הצפונית.

שניים מהחשודים, ביניהם הקצין הצפון-קוריאני קאנג מין-צ׳ול, ניסו להתאבד זמן קצר לאחר הפיצוץ באמצעות רימון יד, אבל שרדו ונעצרו על ידי המשטרה הבורמזית, אף שאחד מהם איבד יד כתוצאה מהניסיון. החשוד השלישי ניסה להימלט, אבל אותר בהמשך על ידי כוחות מצבא בורמה, ובמהלך חילופי האש נורה למוות, לא לפני שהספיק להרוג שלושה חיילים בורמזים.

במסגרת חקירתו, הקצין מין-צ'ול הודה במשימתו, ובאחריות של משטר קוריאה הצפונית לפיגוע, והודות למידע שמסר, גזר דין מוות שהושת עליו הומר במאסר עולם. החשוד הנוסף במעורבות בפיגוע נמצא אף הוא אשם והוצא להורג בתלייה. בתגובה, וחרף ההוכחות שנמצאו בחקירה, קוריאה הצפונית הכחישה בפומבי כל קשר לפיגוע[2].

לאחר הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפיגוע, בורמה השעתה באופן מיידי את היחסים הדיפלומטיים עם קוריאה הצפונית[4]. כמו כן, סין העממית, אשר זמן קצר לפני הפיגוע קראה לקיום ועידה משותפת עם קוריאה הצפונית, קוריאה הדרומית וארצות הברית לשם שיכוך המתיחות בחצי האי, נזפה במשטר הצפון-קוריאני בפומבי באמצעות כלי התקשורת במדינה. פקידים רשמיים סינים סירבו לפגוש או לדבר עם פקידים צפון-קוריאנים במהלך מספר חודשים לאחר מכן.

בשנת 1994, נציג קוריאה הדרומית בעצרת הכללית של האומות המאוחדות טען כי הפיגוע בראנגון, כמו גם הפיגוע בנמל התעופה גימפו בשנת 1986, והפיגוע בטיסה 858 של קוריאן אייר בשנת 1987, מומנו והוצאו לפועל בהוראה ישירה של המשטר הצפון-קוריאני. בעקבות זאת, ובשל אירועים נוספים בהם עלה חשד למעורבותה, קוריאה הצפונית הוכנסה לרשימת המדינות המממנות טרור בשנת 1988 (הוסרה בשנת 2008 והוכנסה מחדש בשנת 2017[5]).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Historical Abstracts, EBSCOhost (1983). "Materials on massacre of Korean officials in Rangoon". Korea & World Affairs. 7 (4): 735.
  2. ^ 1 2 דו״ח חקירה של האירוע מטעם ה-CIA
  3. ^ LEAD) Calls rise for review of 1983 Rangoon bombing by North Korea
  4. ^ "התקרבות בין צפון קוריאה לבין בורמה בתגובה ל"עוינות" ארה"ב - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. אורכב מ-המקור ב-2018-09-29. נבדק ב-2018-09-28.
  5. ^ Trump Returns North Korea to List of State Sponsors of Terrorism (The New York Times)