פרובינציית ניו ג'רזי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה |
אנגלית  | ||
| עיר בירה | ניו יורק | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אמריקה הצפונית | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | מלחמת אנגליה–הולנד השנייה | ||
| תאריך | 1664 | ||
| פירוק | מלחמת העצמאות של ארצות הברית | ||
| תאריך | 1776 | ||
| ישות קודמת |
 הולנד החדשה | ||
| ישות יורשת |
 ניו ג'רזי | ||
  | |||
.svg)
פרובינציית ניו ג'רזי (באנגלית: Province of New Jersey) הייתה אחת משלוש עשרה המושבות בצפון אמריקה שנפרדו מבריטניה בהכרזת העצמאות של ארצות הברית בשנת 1776. המושבה הוקמה לאחר שממלכת אנגליה כבשה את המושבה ההולנדית הולנד החדשה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת המושבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1664 הפכה ניו ג'רזי לשטח אנגלי עם כניסת צי אנגלי בפיקודו של הקולונל ריצ'רד ניקולס למפרץ ניו יורק וכיבוש המושבה ההולנדית כמעט ללא התנגדות.
לאחר מלחמת האזרחים האנגלית חולקו המושבות של אנגליה באמריקה בין המלך צ'ארלס הראשון לאחיו, לימים המלך ג'יימס השני; ניו אינגלנד נותרה בידי צ'ארלס, ואילו אזור מרילנד וניו ג'רזי הועברו לג'יימס. ג'יימס העניק את שטח מדינת ניו ג'רזי לשני אצילים שהיו נאמנים לבית המלוכה במהלך מלחמת האזרחים: סר ג'ורג' קרטרט והלורד ג'ון ברקלי.
ברקלי מכר מחצית מהמושבה שלו ב-18 במרץ 1673 לקבוצה של קווקרים, בראשות ויליאם פן שביקשו להתיישב באזור. ניו ג'רזי חולקה לשתי מושבות - ג'רזי המערבית וג'רזי המזרחית. חלוקה זו הייתה בתוקף בין 1674–1702, עת אוחדו המושבות ומונה מושל מטעם בית המלוכה לשלוט עליהן.
מושבת כתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1702 אוחדו מזרח ומערב ג'רזי למושבת כתר ואדוארד הייד, הרוזן השלישי מקלרנדון מונה למושל הראשון של פרובינציית ניו ג'רזי וגם של פרובינציית ניו יורק. המושלים מילאו תפקיד כפול זה עד 1738. כאשר התעורר מתח עם העמים הילידים עקב רכישת המושבה של תומאס פן, מונה לואיס מוריס למושל ניו ג'רזי בלבד. המושל הבריטי האחרון של ניו ג'רזי היה ויליאם פרנקלין, בנו של בנג'מין פרנקלין, בשנים 1763–1776.
פרובינציית ניו ג'רזי הייתה אחת משלוש עשרה המושבות בצפון אמריקה שהכריזו על עצמאותו מממלכת בריטניה הגדולה והקמת ארצות הברית בשנת 1776.
המהפכה האמריקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניו ג'רזי הייתה אחת מ-13 המושבות שמרדו נגד השלטון הבריטי במהלך המהפכה האמריקאית. ב-2 ביולי 1776, יומיים לפני שהקונגרס הקונטיננטלי השני הכריז על עצמאות ארצות הברית משלטון בריטניה, הכריז קונגרס המושבה על עצמו כבית המחוקקים של המדינה, וקיבל את חוקת המדינה. אולם על מנת למנוע מתחים פנימיים בין תומכי ההישארות תחת שלטון בריטניה לבין תומכי העצמאות הכריז הקונגרס כי אם ניו ג'רזי תגיע להסכמה עם בריטניה, החוקה לא תהיה בת תוקף.
נציגי ניו ג'רזי בקונגרס: ריצ'רד סטוקטון, ג'ון וית'רספון, פרנסיס הופקינסון, ג'ון הארט ואברהם קלרק חתמו על הכרזת העצמאות של ארצות הברית.
במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית נערכו מספר קרבות במדינה, והיא עברה מידי המורדים לצבא הבריטי ושוב לידי המורדים מספר פעמים. בשל קרבות חשובים אלה מכונה המדינה "צומת הדרכים של המהפכה" ("The Crossroads of the Revolution"). ב-25 בדצמבר 1776 חצה ג'ורג' וושינגטון עם הצבא הקונטיננטלי את נהר הדלאוור ותקף את הכוחות ההסיאנים הבלתי מוכנים שהיו בטרנטון (קרב זה מכונה כיום "קרב טרנטון"). ב-3 בינואר 1777 זכו כוחות האמריקאים בניצחון נוסף בקרב טרנטון השני, והביסו את הפרשים של קורנוואליס. זמן קצר לאחר מכן הפתיע וושינגטון את הכוחות הבריטיים בפרינסטון וכבש את העיר. בקרב מונמאות' לא הצליחו כוחותיו של וושינגטון להביס את כוחותיו של הנרי קלינטון.
בשנת 1783 התכנס הקונגרס הקונטיננטלי באולם נאסאו שבאוניברסיטת פרינסטון ובכך הפכה פרינסטון לבירת ארצות הברית למשך ארבעה חודשים.
