צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה
 | |||||||||
| צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה | |||||||||
| לידה |
19 בנובמבר 1600 דנפרמליין, ממלכת סקוטלנד | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הוצאה להורג |
30 בינואר 1649 (בגיל 48) ארמון וייטהול, ממלכת אנגליה | ||||||||
| שם מלא | צ'ארלס סטיוארט | ||||||||
| מקום קבורה |
 טירת וינדזור, בריטניה | ||||||||
| עיסוק |
פוליטיקאי  | ||||||||
| בת זוג | הנרייט מארי, נסיכת צרפת | ||||||||
| שושלת בית סטיוארט | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
מסדר הבירית | |||||||||
  | |||||||||
צ'ארלס הראשון (באנגלית: Charles I of England; 19 בנובמבר 1600 – 30 בינואר 1649) היה מלך אנגליה, סקוטלנד ואירלנד החל מ-27 במרץ 1625 ועד שהוצא להורג על ידי הפרלמנט.
תוכן עניינים
ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלס נולד בארמון דנפרמליין כבנו השני של ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד וככזה לא יועד לרשת את אביו. צ'ארלס היה ילד חלש וחולני וחלה כנראה ברככת. כאשר אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה נפטרה שלוש שנים לאחר לידתו, אביו ירש את הכתר כג'יימס הראשון, מלך אנגליה ואירלנד. משפחת המלוכה עברה אז ללונדון, אך צ'ארלס נשאר בסקוטלנד מהיותו, כאמור, חלש מכדי לשרוד במסע ואחד מאנשי החצר של אביו מונה כאפוטרופוסו.
בשנת 1604 צ'ארלס כבר נחשב חזק דיו כדי לשרוד במסע לאנגליה והוא הצטרף אל משפחתו בלונדון. אביו העניק לו את התואר דוכס יורק הניתן באופן מסורתי לבנו השני של המונרך האנגלי. בראשית דרכו צ'ארלס חי בצילו של אחיו הבוגר הנרי פרדריק, נסיך ויילס, אחד מיורשי העצר האהובים בהיסטוריה האנגלית, שבניגוד לצ'ארלס היה גבר אתלטי ויפה תואר. כשנפטר הנרי ב-1612 הפך צ'ארלס בן השתים עשרה ליורש העצר של שלוש הממלכות, וקיבל את התארים נסיך ויילס, דוכס רות'סיי ודוכס קורנוול.
ואולם, צ'ארלס מעולם לא הצליח להתחבב על העם האנגלי כמו אחיו הנרי, שבו תלו תקוות גדולות לחידוש ימי גדולתה של אנגליה. יש הסבורים שהפגמים באישיותו של צ'ארלס, שהביאוהו בסופו למלחמה עם הפרלמנט האנגלי ולהוצאתו להורג, נבעו משנותיו הראשונות שחי בצילו של אחיו הפופולרי.
מדיניות צ'ארלס הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלס הראשון המשיך את הקו האבסולוטיסטי שהנהיג אביו, ג'יימס הראשון, ונקלע למחלוקות עם הפרלמנט בנוגע להטלת מיסים. אנגליה הייתה נתונה במלחמת שלושים השנים מה שחייב את צ'ארלס לפנות לפרלמנט בבקשת מימון, אך הוא לא זכה לאישורו להטלת מיסים נוספים. במענה לניסיונו של צ'ארלס להטיל "מלווה חובה" תוך עקיפת בית הנבחרים, פרסם הפרלמנט ב-1628 את הצהרת הזכויות כדי להגביל את כוחו של המלך. צ'ארלס קיבל באופן רשמי את ההצהרה, אך בפועל התעלם ממנה. הפרלמנט מנע מצ'ארלס הטלת מיסים נוספים, והתקומם כנגד מדיניותו הדתית, שהייתה קרובה מדי לקתוליות, לדעת העם, בהשפעת אשתו הצרפתיה. בתגובה, צ'ארלס פיזר את הפרלמנט בשנת 1629, והנהיג שלטון יחיד במשך אחת-עשרה שנים, שכונה "רודנות אחת-עשרה השנים".
רודנות אחת-עשרה השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת שלטון היחיד שלו, ניסה צ'ארלס לבצע רפורמה דתית בכנסייה האנגליקנית וכפיית פולחן מאוחד גם על הכנסייה הסקוטית. הטקסיות שהנהיג לא הייתה מקובלת על הפוריטנים, שראו בה התקרבות לכנסייה הקתולית. העובדה שצ'ארלס היה נשוי החל משנת 1625 לצרפתייה קתולית לא הקלה על המצב.
בשנת 1630 חתם צ'ארלס על הסכם עם ספרד, וחילץ את ממלכת אנגליה ממלחמת שלושים השנים. צ'ארלס חיזק גם את הצי, והפך אותו למרכיב משמעותי בהגנתה של אנגליה. פעולות אלו ואחרות חייבו הטלת מיסים שונים, כגון מס האוניות, שלא זכו לאישור הפרלמנט אותו פיזר המלך ולכן נתפסו כלא לגיטימיים.
התסיסה האנטי מלוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1640 גברה ההתנגדות העממית לצ'ארלס, והוא נאלץ לכנס את הפרלמנט כדי לקבל לגיטימציה להכבדת נטל המיסים. הפרלמנט הקצר שהתכנס בתחילה, ואחריו הפרלמנט הארוך התנגדו בחריפות למדיניותו של צ'ארלס, אך ביטאו זאת רק בתקיפת הארכיבישוף מקנטרברי וראש השרים, נציגיו של צ'ארלס.
בסוף שנת 1641 פרץ באירלנד מרד. המחלוקת בסוגיה האם המלך או הפרלמנט צריכים לשלוט בצבא, הביאה להחמרת המצב המתוח ממילא ביניהם. ניסיונו של צ'ארלס לאסור את ראשי המתנגדים לו בפרלמנט, ולזכות בשליטה בכוחות הצבא הביא להתפרצות אלימה. ב-1642 הכריז צ'ארלס על מלחמת אזרחים גלויה. הפרלמנטרים השתלטו על לונדון, ורוב כוחות הצבא נטו לצד הפרלמנט.
מלחמת האזרחים האנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת האזרחים האנגלית
ערך מורחב – צ'ארלס לחם בנחישות ובתבונה כנגד כוחות הפרלמנט, אך הפרלמנט הסית כנגדו את העם בתואנה שמוקד הלחימה דתי, וצ'ארלס מנסה להחזיר את הקתוליות לאנגליה. תעמולה זו הביאה לתמיכת אירלנד במלך, ותמיכת הסקוטים בפרלמנט. בסופו של דבר, במהלך השנים 1645 ו-1646 הובסו צבאות המלך. צ'ארלס נשבה באוקספורד בידי הסקוטים והוסגר על ידם ב-1647 לכוחות הפרלמנט.
צ'ארלס סירב להסכים לתנאים שהכתיבו הפרלמנט והצבא, והעדיף לכרות ברית עם הסקוטים, שהתבקשו להחליף את נאמנותם לפרלמנט בנאמנות לצ'ארלס. הסקוטים פלשו לאנגליה במטרה ללחום בכוחות הפרלמנט, ובמקביל התעוררה התקוממות מלוכנית. במלחמת אזרחים שנייה זו, הביס אוליבר קרומוול סופית את כוחות המלך ב-1648.
צ'ארלס נשבה בשנית והועמד למשפט בפני בית דין של הפרלמנט, אך סירב להכיר בסמכות הפרלמנט לדון את המלך. הוא הורשע, נידון למוות והוצא להורג ב-30 בינואר 1649. הוצאתו להורג של המלך התקבלה בזעזוע חריף בכל רחבי אירופה. באנגליה עלה לשלטון אוליבר קרומוול כלורד פרוטקטור בחסות הפרלמנט ובוטלה המלוכה.
קרומוול מת בשנת 1658 ושנתיים אחר כך עלה לשלטון בנו הבכור של צ'ארלס כצ'ארלס השני, מלך אנגליה. ב-1660 הוא הכריז על אביו כקדוש, היחיד שזכה לקאנוניזציה בכנסייה האנגליקנית לאחר הרפורמציה הפרוטסטנטית.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דוכסי יורק | ||
|---|---|---|
| בית יורק | אדמונד מלאנגלי (1385–1402) • אדוארד מנוריץ' (1402–1415) • ריצ'רד פלנטג'נט (1415–1460) • אדוארד מיורק (1460–1461) • ריצ'רד משרוסברי (1474–1483) | |
| בית טיודור | הנרי מיורק (1494–1509) | |
| בית סטיוארט | צ'ארלס מיורק (1605–1625) • ג'יימס מיורק (1633/1644–1685) | |
| בית הנובר | ארנסט אוגוסטוס מיורק (1716–1728) • אדוארד מיורק (1760–1767) • פרדריק מיורק (1784–1827) | |
| בית וינדזור | ג'ורג' מיורק (1892–1910) • אלברט מיורק (1920–1936) • הנסיך אנדרו (מ-1986) | |
| דוכסי קורנוול | ||
|---|---|---|
| בית פלנטג'נט | אדוארד, הנסיך השחור (1337–1376)
ריצ'רד השני (1376–1377) • הנרי החמישי (1399–1413) • הנרי השישי (1421–1422) • אדוארד מווסטמינסטר (1453–1471) • אדוארד החמישי (1470–1483) • אדוארד ממידלהאם (1483–1484) |
 |
| בית טיודור | ארתור, נסיך ויילס (1486–1502) •
הנרי השמיני (1502–1509) • הנרי טיודור (1511) • הנרי טיודור (1514) • אדוארד השישי (1537–1547) | |
| בית סטיוארט | הנרי פרדריק, נסיך ויילס (1603–1612) • צ'ארלס הראשון (1612–1625) • צ'ארלס ג'יימס (1629) • צ'ארלס השני (1630–1649) • ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט (1688–1689) | |
| בית הנובר | ג'ורג' השני (1714–1727) • פרדריק, נסיך ויילס (1727–1751) • ג'ורג' הרביעי (1762–1820) | |
| בית סקסה-קובורג-גותה | אדוארד השביעי (1841–1901) • ג'ורג' החמישי (1901–1910) • אדוארד השמיני (1910–1917) | |
| בית וינדזור | אדוארד השמיני (1917–1936) • צ'ארלס, דוכס קורונוול (מ-1952) | |
| דוכסי רות'סיי | |
|---|---|
|
