הקץ לנשק (סרט, 1957)
מבוסס על | הקץ לנשק |
---|---|
בימוי | צ'ארלס וידור, ג'ון יוסטון, אנדרו מרטון |
הופק בידי | דייוויד או. סלזניק |
תסריט | בן הכט, ארנסט המינגוויי |
שחקנים ראשיים |
רוק הדסון (Q124031051) Umberto Sacripante Umberto Spadaro Giacomo Rossi-Stuart Tiberio Mitri סאם לווין באד ספנסר קורט קרסנר José Nieto Eduard Linkers Peter Illing Eva Kotthaus לואיג'י ברזיני האב דיאנה קינג Memmo Carotenuto מרסדס מקיימברידג' אליין סטריץ' אוסקר הומולקה ג'ניפר ג'ונס ויטוריו דה סיקה Carlo Hintermann Victor Francen ליאופולדו טריאסטה פרנקו אינטרלנגי קלאודיו ארמלי אלברטו סורדי Georges Bréhat בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
מוזיקה | מריו נשימבנה |
צילום | אוסוואלד מוריס, ג'יימס וונג האווי, Piero Portalupi |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | פוקס המאה ה-20 |
חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 1957 |
משך הקרנה | 152 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט רומנטי, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
מקום התרחשות | איטליה |
הכנסות באתר מוג'ו | farewelltoarms |
פרסים | מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר |
דף הסרט ב־IMDb | |
הקץ לנשק (באנגלית: A Farewell to Arms) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1957 בכיכובו של רוק הדסון ובבימויו של צ'ארלס וידור על פי תסריט של בן הכט. הסרט מבוסס בחלקו על עיבוד למחזה משנת 1930, שאותו כתב לורנס סטולינגס, עבור הרומן האוטוביוגרפי למחצה "הקץ לנשק" של ארנסט המינגוויי משנת 1929.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרדריק הנרי הוא אמריקאי המשרת כנהג אמבולנס בצבא האיטלקי במלחמת העולם הראשונה. במהלך תקופת החלמתו מפציעה בבית חולים הוא פוגש באחות קתרין בארקלי ומתאהב בה.
חברו של הנרי, הרופא, משכנע את שלטונות הצבא כי פציעתו חמורה, ולאחר זמן קצר הוא מתחתן עם האחות בארקלי ולא חוזר לחזית. האחות הראשית מגלה כי בארקלי הבריחה אלכוהול לבית החולים עבור הנרי, ובתגובה מפרידה ביניהם ומדווחת לממונים כי הנרי כשיר לחזור לשירות פעיל. בארקלי משוכנעת כי הנרי נטש אותה כשהיא בהריון.
הנרי משתתף בקרב קפורטו ומסייע לאזרחים להימלט מפני הצבא הגרמני הפולש. מפקדיו חושבים שערק ביחד עם חברו האיטלקי, אשר מוצא להורג, בעוד הוא בורח ונעלם. הנרי נמלט, מסתתר מן האיטלקים המחפשים אחריו ומגיע לשווייץ, שם הוא נפגש עם האחות בארקלי. השניים מתחזים לתיירים וזוכים למקלט במדינה. התנאים הקשים והמתח הנפשי שבו היא נתונה פוגעים בהריונה של בארקלי והיא מפילה את עוברה ומתה זמן קצר לאחר מכן. הנרי, המום ומוכה, הופך לנווד אומלל.
הפקה וביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט צולם באתרים שונים באיטליה ובהרי האלפים בתקציב של כ-4.3 מיליון דולר והכניס כ-11 מיליון דולר מהקרנות בארצות הברית ו-14 מיליון דולר נוספים מהקרנות נוספות ברחבי העולם. עם יציאתו ספג הסרט ביקורות שליליות מצד מבקרי הקולנוע[1][2], נחשב לכישלון כלכלי גם בקופות,[דרוש מקור] ונשכח לחלוטין בשנים שלאחר מכן. עיקר הביקורת נמתחה על ההתמקדות של הבמאי בסיפור האהבה תוך ניתוק ההקשר שלו מן הזמן והמקום שבו הוא מתרחש כלומר הסביבה המלחמתית. ביקורת נמתחה גם על השחקנים אשר לא התאימו לתפקידם ו"שיחקו" אותו, במקום לחוות את התפקיד וכך להעבירו אל הצופים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הקץ לנשק", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הקץ לנשק", באתר נטפליקס
- "הקץ לנשק", באתר AllMovie (באנגלית)
- "הקץ לנשק", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "הקץ לנשק", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "הקץ לנשק", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Crowther, Bosley., The Screen: David Selznick's 'A Farewell to Arms'., The New York Times 25/1/1958, 1958, עמ' 14
- ^ Tinee, Mae, "Movie Skill Adds Beauty to War Film", Chicago Tribune 27/1/1958, 1958, עמ' p. 12, Part 3.