הקרב על בייג'ינג-טיינג'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבצע פאי-ג'ינג
平津作战
מערכה: 1937–1939
מלחמה: מלחמת סין-יפן השנייה
First pictures of the Japanese occupation of Peiping in China.jpg

חיילים יפנים נכנסים בשערי בייג'ינג
תאריך התחלה: יולי 1937
תאריך סיום: אוגוסט 1937
משך הסכסוך: כ־4 שבועות ו־4 ימים
קרב לפני: תקרית גשר מרקו פולו
קרב אחרי: הקרב על שאנגחאי
מקום: צפון סין
עילה: תחילת מלחמת סין-יפן עקב תקרית גשר מרקו פולו
תוצאה: כיבוש בייג'ינג וטיינג'ין בידי האימפריה היפנית
הצדדים הלוחמים

האימפריה היפניתהאימפריה היפנית  האימפריה היפנית

הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית  הרפובליקה הסינית

ראשי מדינה

הירוהיטו, קיסר יפן

לין סן

מפקדים
כוחות

180,000+

~75,000+

אבדות

הרוגים: 127
פצועים: 384

הרוגים: 6,000
פצועים: 47,000

הקרב על בייג'ינג-טיינג'יןמנדרינית: 平津作战; "מבצע פֵּאִי-גִ'ינְג") היה הקרב הראשון במלחמת סין-יפן השנייה לאחר תקרית גשר מרקו פולו, אשר במסגרתו כבש הצבא היפני הקיסרי את הערים הסיניות המרכזיות בייג'ינג וטיינג'ין ביחד עם ממשלת בובות במזרח חביי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין ממשלת הקוומינטנג השלטת על הרפובליקה הסינית והאימפריה היפנית הורעו זה זמן מה עקב עליית הדרישות הקולוניאליות של יפן. בשנת 1931, תקרית מוקדן שימשה כתירוץ למספר קצינים רדיקלים בתוך הצבא היפני הקיסרי במטרה לפלוש למנצ'וריה נגד דרישות הממשלה בטוקיו ולהשליט בה את מנצ'וקוו, מדינת חסות תחת קיסר סין לשעבר, פויי. עם משבר פנימי התבצעו מספר התנקשויות פוליטיות אשר העלו את הכוח הרדיקלי בתוך הצבא לראשות הממשלה היפנית והותירו את הקיסר הירוהיטו רק כחותמת גומי.

לבסוף, לאחר מספר התנגשויות צבאיות אשר נגמרו ברגיעה כגון תקרית שאנגחאי, תקרית גשר מרקו פולו, מצפון לעיר בייג'ינג, הביאה להסלמה ולבסוף לתחילתה של מלחמת סין–יפן השנייה, בניסיון של הכוחות הרדיקלים השלטים בממשל היפני להשליט ממשלות בובות על כל מזרח אסיה, ובראשם סין.

הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 ביולי הגיע הגדוד היפני ה-20 לעיר לנגפאנג, שהייתה על מסילת הברזל בין בייג'ינג לטיינג'ין, שם התרחש הקרב הגדול הראשון. ב-26 ביולי תקפה חטיבה יפנית את שער גואנגהואה המרכזי בחומות העיר בייג'ינג, בתמיכת הפצצת מטוסים. ב-27 ביולי, כאשר היפנים הטילו מצור על כוחות סיניים בטונגצ'וב, עיר בפריפריה של בייג'ינג, פרץ גדוד סיני אחד את המצור וישר נסוג חזרה לעבר בייג'ינג.

ב-28 ביולי, החטיבה היפנית ה-20 ושלוש חטיבות משולבות עצמאיות, עם תמיכה אווירית, פתחו במתקפה נגד בייג'ינג. המטרה העיקרית הייתה נאניואן, מדרום לעיר, והמשנית הייתה ביי-יואן ממזרח. בלחימה זו נהרגו גנרל טונג לינגה (סגן מפקד צבא הדרך ה-29) וגנרל ג'או דנגיו (מפקד אוגדה 132). הכוחות הסיניים ספגו בדרך כלל תבוסה בזה אחר זה, אם כי הושגו ניצחונות טקטיים קטנים שהאטו את ההתקדמות היפנית.

בליל 28 ביולי הכריז הגנרל סונג ג'ה-יואן, ראש המועצה הפוליטית בחביי-צ'הר וקצין מפקד צבא הדרך ה-29 של מסילת הברזל, על תבוסה והורה לחייליו לסגת דרומה במטרה להימנע מכיתור. ראש העיר האזרחי של טיינג'ין נותר בבייג'ינג לקחת את האחריות על העניינים הפוליטיים במחוזות חביי וצ'אר עם אך ורק החטיבה ה-29 של הגנרל ליו רוז'ן לתמיכה בשמירה על הסדר הציבורי.

ב-27 ביולי בוצעה התקוממות אזרחית מרכזית בעיר טונגג'ואו נגד הכיבוש היפני.

ב-29 ביולי, הותקפה העיר טיינג'ין לחופי הים הצהוב בנפרד על ידי הגדוד החמישי של הצבא היפני וכוחות הצי הקיסרי היפני. חיילים סיניים בטיינג'ין החזיקו בעיר עד ה-30 ביולי לפני שנצטוו לסגת. ב-4 באוגוסט נסוגה החטיבה ה-29 של הגנרל ליו רוז'ן מבייג'ינג. כעת חסרת כל הגנה. היפנים נכנסו לבייג'ינג ב-8 באוגוסט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]