רובע טונגג'ואו

טוֹנְגְג'וֹאוּ (רובע)
通州区
גשר בָּאלִיצְ'יָאוֹ
גשר בָּאלִיצְ'יָאוֹ
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מחוז עירוני בייג'ינג
תאריך ייסוד 195 לפנה"ס
שטח 888.8 קמ"ר
גובה 20 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ ברובע 1,840,295[1] (2020)
 ‑ צפיפות 2,071 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 39°48′00″N 116°48′00″E / 39.80000°N 116.80000°E / 39.80000; 116.80000
אזור זמן UTC +8
אתר הרובע
(למפת בייג'ינג רגילה)
China Beijing adm location map.svg
 
טוֹנְגג'וֹאוּ
טוֹנְגג'וֹאוּ

Tongzhou.png


מיקומו של רובע טונגג'ואו במחוז העירוני בייג'ינג

טוֹנְגְג'וֹאוּמנדרינית תקנית: 通州区; בפין-יין: Tōngzhōu Qū; תעתיק: טוֹנְגְג'וֹאוּ צ'וּ') הוא רובע במחוז העירוני בייג'ינג שבצפון הרפובליקה העממית של סין הנחשב לשער הגישה המזרחי לבירת סין. האזור העירוני של טונגג'ואו שוכן כ-19 קילומטרים ממרכז בייג'ינג, בקצה הצפוני של התעלה הגדולה של סין (במפגש בין תעלת טוֹנְגחְווֵי לתעלה הצפונית) ובקצה המזרחי של שדרת צ'אנגאן. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020 התגוררו בשטח הרובע 1,840,295 תושבים בעשר עיירות, שישה תתי-רבעים ופלך אחד.

היסטוריה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טונגג'ואו נוסד ב-195 לפנה"ס על ידי ליו באנג, הקיסר הראשון של שושלת האן המערבית, בשם נפת לוּ (路), אם כי נתגלו ממצאים ארכאולוגיים המעידים על התיישבות במקום עוד קודם לכן, בתקופה הנאוליתית. בשנת 25 לספירה, בתחילת שושלת האן המזרחית שוּנה התו לוּ שהיה שמה של הנפה על ידי הוספת סימן המים על מנת להפוך ל-潞. ב-1151, הכריז הקיסר הָאי לִינְג משושלת ג'ין (1234-1115) על מחוז פיאודלי חדש ושינה שמה של נפת לו לטונגג'ואו, מילולית "המקום שיש לעבור דרכו" מתוך הכרה בחשיבות של דרכי הגישה בים וביבשה לבייג'ינג. ב-1914 שונה שם הנפה לנפת טונְג. טונגג'ואו הפך לאחד הרבעים העירוניים של בייג'ינג ב-1997.

חייל יפני על חומת טונגג'ואו, 1938

בתחומי הרובע של היום התחוללו שני מאורעות חשובים בהיסטוריה של סין.

ב-21 בספטמבר 1861 ניסה צבא שושלת צ'ינג לעצור את הכוח המשולב הצרפתי-בריטי, שעלה על בייג'ינג במהלך מלחמת האופיום השנייה, סמוך לגשר בָּאלִיצְ'יָאוֹ, כיום בגבול שבין הרבעים טוֹנְגג'וֹאוּ וצָ'אוֹיָאנְג. הצבא הסיני שכלל כ-30,000 חיילים הובס ומעריכים כי כ-25,000 חיילים סינים קפחו את חייהם בקרב. היה זה הניסיון האחרון של הסינים לעצור את הפולשים האירופאים, בייג'ינג נכבשה זמן קצר אחר כך וקיסר סין שְׂייֵנְפֶנְג נמלט צפונה.

במהלך מלחמת סין–יפן השנייה, בתחילת 1937, היה טונגג'ואו בירת "המועצה האוטונומית של מזרח חביי", ממשלת בובות של יפן. ראש ממשלת הבובות הגיע להסכם סודי עם גנרל בצבא סין בניסיון להיפטר מהיפנים, וב-27 ביולי שלח הלה כוח בן 800 איש שחנה מול חומות טונגג'ואו. היפנים דרשו את פינויים, ולאחר שהסינים סירבו, תקפו היפנים והרגו כ-500 מהם. בתגובה התמרדו כ-5,000 איש מצבא המועצה האוטונומית שאומן על ידי היפנים כנגד היפנים וב-29 ביולי תקפו את הקסרקטין של היפנים. כל אנשי הצבא היפנים נהרגו וכ-250 אזרחים, ששהו במקום, כולל נשים שנאנסו, נרצחו. עם שוך הקרבות נהרסה רוב העיר טונגג'ואו. מאורע זה לכינוי "מרד טונגצ'או".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של טונגג'ואו הוא 48 קילומטרים מצפון לדרום ו-37 קילומטרים ממזרח למערב ושטחו הכולל 888.8 קילומטרים רבועים או כ-6% משטח הכולל של המחוז העירוני בייג'ינג. הרובע גובל ברובעים צָ'אוֹיָאנְג ודָאשִׂינְג ממערב, ברובע שׁוּנְיִי מצפון, במחוז העירוני טיינג'ין ממזרח ובמחוז חביי מדרום, והוא מרוחק כעשרים קילומטרים מכיכר טיין-אן-מן וכ-16 קילומטרים מנמל התעופה הבינלאומי בייג'ינג קפיטל.

הרובע שוכן על מישור בייג'ינג בגובה ממוצע של 20 מטרים מעל לפני הים. אקלימו הוא ממוזג יבשתי עם עונות שנה מובחנות הכוללות קיצים חמים וחורפים קרים מאוד. סופות חול נפוצות למדי. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.3°C וכמות המשקעים הממוצעת היא 620 מ"מ גשם. כמה נהרות רחבים זורמים בשטח הרובע, בהם וֶנְיוּ', לְיָאנְגשְׁווֵי וצָ'אובָּאי, ואורכם הכולל 254 קילומטרים. 46% משטחו של טונגג'ואו מיוער.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז העירוני של טונגג'ואו מחובר למרכז בייג'ינג באמצעות הדרך המהירה ג'ינגטונג (צירוף של סיומת שם העיר עם תחילת שם המחוז) וקו באטונג של הרכבת התחתית של בייג'ינג. כביש הטבעת מס' 5 של בייג'ינג וכביש הטבעת מס' 6 מצויים במרחק שווה מרובע העסקים של טונגג'ואו. כבישים מהירים מובילים מטונגג'ואו לשניאנג, חרבין וטיינג'ין. כביש טבעת שביעי, קו רכבת תחתית חמישי, ומסילת הברזל המהירה בין בייג'ינג לשאנגחאי נמצאים כיום בבנייה.

תעשייה ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש בטונגג'ואו שבעה אזורי תעשייה בשטח כולל של 64 קילומטרים רבועים, הממוקדים במוצרים מודרניים ותעשיות היי-טק. המרכז העירוני של טונגג'ואו מתוכנן כרובע עסקים מקיף מרכזי בדגש על קמעונות. בנובמבר 2007 נפתח במזרח טונגג'ואו מרכז קניות המוקדש כולו למכירת ספרים לסיטונאים וליחידים. המרכז, Beijing Publishing Logistics Center, שוכן על שטח של 300,000 מטרים רבועים והוא המרכז הגדול מסוגו באסיה וקרוב לוודאי שבעולם כולו. במרכז יש נציגות ל-500 הוצאות ספרים מקומיות וכ-300 זרות. [1](הקישור אינו פעיל) בתחום החקלאות ניתן דגש על גידול פרחים ופירות, גידול זרעים ובריכות דיג.

אתרי התיירות העיקריים בתחומי הרובע כוללים את: כפר האומנים "סונְגגְ'ווָאָנְג", בו חיים אמנים סינים רבים [2][3], פארק שִׂיהָאידְזְה, אתר הנופש התיירותי דָאיִינְג, גן הנוף האקולוגי שִׂינְגהוּ, החומה הגדולה של שושלת צ'י (577-550), גשר יוּ'נְגטונְג, מסגד טונגג'ואו, פגודת זָ'אנְדֶנְג ובעיקר את התעלה הגדולה של סין שטונגג'ואו היא הנקודה הצפונית ביותר שלה (האנגג'ואו מצויה בקצה הדרומי, כ-1,700 קילומטרים משם). ממשלת הרובע מקדמת כיום את מעמדו של טונגג'ואו כנקודת ההתחלה של התעלה הגדולה במסגרת התוכניות הוזרמו מים ב-30 הקילומטרים האחרונים של התעלה שלאורכם נוצר "רצועת התעשייה והתרבות של התעלה", פרוזדור נופי ובו משובצים מוזיאונים, בתי קפה ושדרות כאשר בחלקו האחרון מצוי "הפארק התרבותי של התעלה הגדולה".

חינוך ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כיום בטונגג'ואו למעלה מ-100 גני ילדים, קרוב ל-150 בתי ספר יסודיים, מעל ל-50 בתי ספר תיכוניים ומכללות רבות. כמו כן ממוקמים בתחומי הרובע מכון החומרים של בייג'ינג, האוניברסיטה הטכנולוגית של בייג'ינג והמכון למוזיקה של בייג'ינג. בתי החולים כוללים מרכז מיוחד לטיפול בשחפת ובית חולים המתמחה ברפואה סינית מסורתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רובע טונגג'ואו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]