כיתור
כיתור הוא תמרון שבו כוח אחד מקיף את הכוח השני מכל עבריו. לעיתים הכיתור לא נעשה על ידי חסימת הכוח המכותר, אלא רק על ידי שליטה באש על דרכי הגישה של הכוח המכותר. כיתור מתקיים בעיקר בפעילות צבאית, אך גם בפעילות משטרתית ולעיתים גם בפעילות של כוחות שאינם סדירים.
הכוח המכותר נמצא בעמדת נחיתות משום שיכולת התמרון שלו מוגבלת, כל אגפיו חשופים לאויב, ולרוב דרכי האספקה שלו מנותקות, לפחות במידת מה. מאידך, לכוח המכותר קווי אספקה קצרים המקלים עליו לנייד את יחידותיו בתוך השטח המכותר בעוד שקווי האספקה של הכוח המכתר נמתחים ויעילותם נפגמת. נוסף על כך, על הכוח המכתר לפזר את כוחותיו סביב אזור הכיתור כולו, ולשם כך עליו לדלל את כוחותיו לאורך החזית המתארכת, אילוץ החושף נקודות תורפה בטבעת הכיתור. כוח מכותר עשוי לנסות ולפרוץ את דרכו אל מחוץ לטבעת הכיתור, יכול לדבוק בעמדותיו על מנת להתיש את הכוח המכתר, יכול להילחם עד מוות או להיכנע.
כיתור שימש טקטיקה צבאית על ידי מצביאים רבים במהלך ההיסטוריה, בהם אלכסנדר הגדול, חניבעל, סון דזה, אלברכט פון ולנשטיין, היינץ גודריאן, גרד פון רונדשטט, גאורגי ז'וקוב וג'ורג' פטון. סון דזה סבר כי עדיף שלא לבצע כיתור הדוק אלא לתת לכוח המכותר אפשרות להימלט על מנת למנוע את העלאת המורל בקרבו, דבר שיכול להביא למלחמתם למוות במקום האפשרות העדיפה שייכנעו.
הטקטיקה הבסיסית של כיתור, תנועת מלקחיים, מתבצעת כך שלאחר שהאויב התקדם במרכז החזית, מותקפים בו זמנית אגפי האויב משני צדדיו כדי לכתרו. בו בזמן תנועת מלקחיים נוספת סוגרת את האגף המרוחק של האויב כדי למנוע תגבור הכוחות במרכז. הטקטיקה מסוכנת ליישום, היות שהתוקף חייב להפריש חלק ניכר מצבאו לאגפיו החזקים וכך המרכז נותר חלש וקל יותר להבקיע אותו. הכיתור של הארמייה השישית במהלך קרב סטלינגרד הוא דוגמה אופיינית לשימוש בטקטיקה זו.
במידה וקיים בשדה הקרב מכשול טבעי כגון הרים או אוקיינוס דרושה רק מחצית מ"תנועת המלקחיים" ("צבת יחידה") מכיוון שהתפקיד נעשה על ידי אותו המכשול. המתקפה הגרמנית על שפלת צרפת בשנת 1940 היא דוגמה אופיינית למצב זה.
דוגמה שלישית ונפוצה יותר של כיתור היא מצור. במקרה זה הכוח המכותר הוא זה שיוצר את המצב מיוזמתו והוא נעשה במבצר שבו קיימת אספקה לזמן ארוך וביצורים מגננתיים אשר מונעים אפשרות של מתקפה. מצורים התרחשו כמעט לאורך כל היסטוריית הלחימה.
דוגמאות לכיתורים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרב קאנאי (פוליה, 216 לפנה"ס)
- קרב פראוסטדט (פולין, 1706)
- קרב טננברג (פולין, 1914)
- קרב קייב (ברית המועצות, 1941)
- קרב סמולנסק (ברית המועצות, 1941)
- קרב סטלינגרד (ברית המועצות, 1942)
- כיתור הארמייה השלישית של מצרים (סיני, 1973)
