יצחק מינקובסקי
| לידה |
1788 תקמ"ח |
|---|---|
| פטירה |
נובמבר 1851 (בגיל 63 בערך) ט' בחשוון תרי"ב |
| תקופת הפעילות |
?–1851  |
| השתייכות | יהדות ליטא |
| חיבוריו | קרן אורה |
  | |
הרב יצחק מינקובסקי (תקמ"ח, 1788 – ט' בחשוון תרי"ב, נובמבר 1851) היה רבה של קרלין ומחבר הספר קרן אורה על התלמוד הבבלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במינסק לרב אהרן, מנכבדי העיר ובנו של רבי ברוך משקלוב. משפחתם הייתה משפחת רבנים מיוחסת, ואבי משפחתם רבי לייב ממינסק כונה על שם זאת "רבי לייב בעל התוספות".
הוא ואחיו רבי יעקב, נודעו בילדותם כמתמידים וחריפים. בבחרותם למדו בישיבת וולוז'ין אצל רבי חיים מוולוז'ין. נישא לשיינא אסתר. אחיו רבי יעקב התקבל למשרת רבנות בצעירותו, ואילו הוא סירב לקבל על עצמו רבנות על אף שקיבל הזמנות רבות, ועסק במסחר, בעיר מגוריו שרשוב. תושבי העיירה כיבדוהו, ואף כינו את בית המדרש בו למד על שמו. לאחר תקופה ירד מנכסיו והוצרך לעבור לגור ליד אחיו בקרלין, שם אירחו ותמך בו הגביר שאול לוין (חותנו של רבי יעקב מאיר פדובה רבה של בריסק). בתקופה זו למד יחד עם אחיו בחברותא.
לאחר פטירת אחיו רבי יעקב בשנת תר"ה נאות לבקשת אנשי קרלין, וקיבל במקומו את משרת הרבנות. הוא נהג לקום לפנות בוקר ולעסוק בחוכמת הנסתר ובמשנה, לאחר תפילת שחרית העביר שיעור בגמרא לבחורי הישיבה, ולאחר מכן למד כשהוא עטור בתפילין של רבנו תם עד לחצות היום, אז פנה לאכול פת שחרית. לאחר מנוחה קצרה חזר ללימודו עד לתפילת מנחה, ואחריה למד תנ"ך. בניו מספרים שכשהיה אוסר מאכל של עני, היה מביא לו מחנותו מאכל אחר בתמורתו.
בשנות מגוריו בקרלין השלים את חיבוריו והכינם לדפוס, אך הוא נפטר בחטף, בגיל 62 בערך.
בניו אברהם, יעקב ברוך, משה שלום ודוד יהודה הוציאו את ספריו לאחר פטירתו. בהקדמת ספרו על מסכת זבחים, כתבו הקדמה ובה ביוגרפיה של אביהם ומשפחתם.
בתו זיסל, נישאה לרב אורי אורנשטיין, מראשי קהילת החסידים בארץ ישראל, ואבי משפחת אורנשטיין הירושלמית.
קרן אורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך ימיו נהג לכתוב את כל חידושי תורתו. בעת הכנתם לדפוס אמר שרוצה לחלקם בחינם לבתי מדרש.
חידושי תורתו הם בסגנון האחרונים כמו הפני יהושע והתורת חיים, אשר בשונה מראשוני האחרונים כמו המהרש"א שעסקו בעיקר בפרשנות, החלו לכתוב פירושים יותר חדשניים, וכן הציגו גם מהלכים חדשים בסוגיות התלמוד. הוא השקיע בפרט בחיבורו על סדר קדשים, שכמעט ואין עליו מפרשים ומגיהים. חיבורו על סדר קדשים אכן הפך לאחד הספרים היסודיים בלימוד סדר זה.
הספר נדפס לראשונה בווילנה בשנת תרי"ב על מסכתות יבמות והוריות ובשנת תרי"ז נדפס שם על מסכתות זבחים ומעילה, מאז נדפס בעשרות מהדורות. הספר על נדרים ונזיר יצא בדפוס ראם בשנת תרכ"ט[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכו בספר "כנסת ישראל" שמואל יוסף פין, באתר היברובוקס.
- ספריו
- קרן אורה, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
- קרן אורה - ברכות וסדר מועד, באתר היברובוקס
- קרן אורה - נדרים, באתר היברובוקס
- קרן אורה - יבמות והוריות, באתר היברובוקס
- קרן אורה - נזיר, סוטה, סנהדרין, הוריות וסדר קדשים, באתר היברובוקס
- קרן אורה - זבחים ומעילה, באתר היברובוקס
יצחק בן אהרן (1788-1851), מקרלין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בשורת ספרים חדשים, הלבנון, 29 ביולי 1869
| בקרת זהויות |
|
|---|