הלבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער עיתון "הלבנון" ב-1870
בול "הלבנון", 1963, עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ". הבול מציג סדר יד בעבודתו

"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 18631886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסדו את "הלבנון" יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון בירושלים בתרכ"ג והם היו גם עורכיו של העיתון בארץ ישראל. העיתון הראשון יצא לאור בח' באדר תרכ"ג. גם יואל משה סלומון וגם יחיאל ברי"ל הרבו לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושיתמתנגדים) בירושלים, התנגד לרעיון של יישוב ארץ ישראל (ויחד עם זאת תמך בייסוד המושבה מוצא), והיה עוין לעמדת "חבצלת" (כתב עת של ישראל ב"ק שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת הספרדים והחסידים שתמכו ברעיון של יישוב ארץ ישראל). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר השלטון העות'מאני את שני כתבי העת, בעקבות הלשנה.

לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם יצא לאור בשנים 18651870, תחילה כדו שבועון ומ-1868 כשבועון, עד שהמצור על פריז במלחמת צרפת-פרוסיה הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים 18711882 כנספח עברי שבועי לעיתון היהודי בגרמנית "דער איזראליט". בשנים 1871–1881 השתתף בעריכה ד"ר מאיר להמן. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בענייני ארץ ישראל. ב-1881 התחיל "הלבנון" לתמוך בחיבת ציון.

בסוף 1882 (תשרי תרמ"ג), בשיא הצלחתו של העיתון, הפסיק "הלבנון" לצאת לאור לתקופה ממושכת עקב פעילותו של יחיאל ברי"ל בענייני העלאת איכרים יהודים מרוסיה לארץ ישראל (הם שייסדו לאחר כשנה את המושבה עקרון, לימים מזכרת בתיה), והמשבר האישי והכספי שעבר בעקבות זאת. הוא ניסה לחדש את הוצאת העיתון ב-1886, בלונדון, שם יצאו לאור גיליונות ספורים, אבל לא נמצאו להם די חותמים. לאחר מותו הפתאומי של יחיאל ברי"ל באותה שנה, לא היה ל"הלבנון" המשך.

מכבש הדפוס ששימש את הדפסת העיתון נמצא כיום באוסף סדנת ההדפס ירושלים.

כבוד הלבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כבוד הלבנון

עם צאת גליונו הראשון של הלבנון, נספח אליו מוסף בשם "כבוד הלבנון" שהיווה למעשה כתב עת תורני ובמה לחידושי תורה והלכה, כמו גם פולמוסים של רבני ירושלים ומזרח אירופה. בין היתר התפרסמו בכתב העת גם מחקרים וסקירות פרי עטם של אנשי חכמת ישראל ורבנים שונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]