פני יהושע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פני יהושע" מפנה לכאן. לערך העוסק בסב המחבר, מחבר שו"ת פני יהושע, ראו יהושע השיל (מגיני שלמה).
פני יהושע
Pneiyehoshua.jpg
מידע כללי
מאת יעקב יהושע פלק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פרשנות התלמוד הבבלי עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה אמסטרדם, פרנקפורט, פיורדא
שנת הוצאה ה'תצ"ט (1739)
מהדורות נוספות
מספר כרכים 4
מקורות לכתיבת הספר רש"י, תוספות
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט פני יהושע
היברובוקס https://hebrewbooks.org/19251
הספרייה הלאומית 990013613630205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.

רקע לכתיבת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקדמה לספר כתב שהמניע לכתיבת הספר הייתה פיצוץ מחסן חומר הנפץ בעיר, עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שרפה. בשכבו תחת ההריסות הוא נדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימוד התורה וגם ימשיך במה שהתחיל אבי סבתו, מחבר הספר מגיני שלמה – תירוץ קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסיים את נדרו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו, ומאז והלאה השקיע את עיקר לימודו בדברי הלכה בסוגיות הש"ס והפוסקים[1].

רבי מנחם מנדל מקוצק סיפר עליו, שקודם שחיבר את הספר למד את הש"ס 36 פעמים: "רבינו זצ"ל הפליא מגדולת בעל פני יהושע, שקודם שהתחיל לחבר ספרו למד את הש"ס ל"ו פעמים"[2].

תוכן הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י ופסקי הרמב"ם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי.

הספר 'מגיני שלמה' שנכתב על ידי הסבא רבא של ר' יעקב יהושע פלק היווה מקור השראה חשוב בכתיבתו של הפני יהושע. הספר הזה, ראשון מסוגו, העמיד לו מטרה להגן על רש"י מפני קושיות בעלי התוספות. בעל מגיני שלמה לא ניסה לדחות את הפירוש המוצע על ידי בעלי התוספות, אלא להסביר מדוע אין הקושיה של בעלי התוספות דוחה את פרשנותו של רש"י כפירוש הטוב לסוגיה.

הפני יהושע הושפע עמוקות מספרו של זקנו ומשיטתו, ולקח על עצמו להמשיך את מפעלו הפרשני של זקנו וליישב את קושיות בעלי התוספות על רש"י. הפני יהושע קידם את המפעל הזה צעד נוסף בכך שניסה ליישב קשיים שעלו אצל פרשני תלמוד נוספים ולא התמקד ברש"י בלבד. היה זה השלב הראשון של הפני יהושע בכתיבת פרשנות שבה אפשרויות מרובות להבנת הסוגיה. צעד פרשני נוסף של הפני יהושע היה נכונותו להציע פירוש חדש לסוגיה התלמודית שלא הסתמך על פירוש קודם של רש"י או בעלי התוספות, אלא היה פירוש עצמאי ומקורי. צעד זה שהבשיל אצל הפני יהושע במהלך כתיבת ספרו יצר מצב חדש שבו ִאבדה הקנוניות של רש"י ובעלי התוספות מכוחה, ומן השלב הזה והלאה ניתן היה להציע פירושים אחרים אם התאימו יותר ללשון הסוגיה. על אף שהציע פירושים חדשים לסוגיות התלמוד, הוסיף הפני יהושע להשקיע מאמץ פרשני ליישב את הבעיות העולות בדברי רש"י ובעלי התוספות ולא הכריע מהו הפירוש הנכון או המועדף[3].

הדפסות הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נדפס במקור בארבעה חלקים שניים מהם יצאו לאור בחיי המחבר, ושניים לאחר מותו:

המחבר כתב גם קונטרס אחרון כהוספה לספר, ובקונטרס זה הוא ניסה בעיקר לתמצת את החידושים להלכה שנתחדשו מתוך דבריו, אך הוא הוציא אותו רק על הכרך הראשון של ספרו, הוא הכרך העוסק בסדר נשים.

כיום הספרים יוצאים לאור בהוצאות רבות וביניהם אור החכמה, מכון המאור וטלמן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב יעקב יהושע פלק, פני יהושע - הקדמה
  2. ^ ר' מנחם מנדל מקוצק, אמת ואמונה (עמ' עג), דעת
  3. ^ יהושע מאירסון, פרשנות ה'פני יהושע' לתלמוד, אוניברסיטת בן גוריון, ‏מרץ 2014