הראלד הלפגוט

הראלד הלפגוט
לידה	25 בנובמבר 1977 (בן 46); לימה, פרו
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	צרפת
מקום לימודים	אוניברסיטת פרינסטון; אוניברסיטת ברנדייס ;
מנחה לדוקטורט	Henryk Iwaniec, פיטר סרנק
מוסדות	אוניברסיטת גטינגן
תלמידי דוקטורט	David John Mendes da Costa, Alisa Sedunova
פרסים והוקרה	פרס אדמס (2011); פרס לוורהולם (2008); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2019); Alexander von Humboldt Professorship (2015); פרס וייטהד (2010) ;

הראלד אנדרס הלפגוט (בספרדית: Harald Andrés Helfgott;‏ נולד ב-25 בנובמבר 1977) הוא מתמטיקאי פרואני-צרפתי, חוקר תורת המספרים ותחומים סמוכים. חוקר במכון למחקר מתמטי IMJ-PRG (אנ') בפריז ופרופסור באוניברסיטת גטינגן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראלד הלפגוט נולד ב-1977 בלימה, בירת פרו. בשנת 1998 קיבל תואר ראשון (בהצטיינות יתרה) מאוניברסיטת ברנדייס. ב-2003 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת פרינסטון, על עבודה בהנחיית Henryk Iwaniec (אנ') ופיטר סרנק, שכותרתה "Root Numbers and the Parity Problem". בשנים 2003–2004 היה באוניברסיטת ייל במשרת פוסט-דוקטורט, ובשני 2004–2006 היה בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מונטריאול.

בשנים 2006–2009 היה מרצה ואחר כך מרצה בכיר באוניברסיטת בריסטול. בשנת 2010 מונה לחוקר במכון למחקר מתמטי IMJ-PRG, ובשנת 2015 מונה במקביל לפרופסור באוניברסיטת גטינגן.

בשנים 2012 ו-2013 הוכיח את השערת גולדבך החלשה בשלושה מאמרים. ההוכחה התבססה בין היתר על חישוב שביצע יחד עם דוד פלאט. שני המאמרים הראשונים הוקדשו לשיפור החסמים הנחוצים להוכחה.^[1]^[2] שיפור החסמים התאפשר בין היתר בזכות בדיקה ממוחשבת של השערת רימן המוכללת (עבור מספר סופי של פונקציות זטא) עד לגובה מסוים במישור המרוכב.^[3] בשנת 2013 בדקו הלפגוט ופלאט את תקפותה של השערת גולדבך החלשה עד $10^{30}$ .^[4] הם השתמשו בשיטה דומה לשיטתו של Saouter לבדיקה של השערת גולדבך החלשה עד $10^{20}$ . במאמר האחרון^[5] הוכיח הלפגוט את ההשערה למספרים גדולים מ- $10^{29}$ ^[6] ללא הנחת השערת רימן המוכללת, ובכך סגר את השערת גולדבך באופן מלא. בנספח למאמר זה מתאר הלפגוט שיטה נוספת לבדיקת ההשערה עד $10^{27}$ . שיטה זו התבססה על מאמר חישובי אחר^[7] של פלאט שנכתב באותו הזמן.^[8]

בשנת 2017 גילה טעות בהוכחתו של לסלו בבאי משנת 2015 לבעיית הגרפים האיזומורפיים (אנ'), ובבאי תיקן את הטעות.^[9]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 קיבל את פרס לוורהולם (Philip Leverhulme Prize), על עבודתו בתורת המספרים, גאומטריה דיופנטית ותורת החבורות.
בשנת 2010 קיבל את פרס וייטהד, על תרומותיו לתורת המספרים.
בשנת 2011 קיבל את פרס אדמס (אנ'), יחד עם טום סנדרס.
בשנת 2013 מונה לפרופסור כבוד באוניברסיטה הלאומית של סן מרקוס בלימה.
בשנת 2019 נבחר לעמית האגודה האמריקאית למתמטיקה, על תרומותיו לתורת המספרים האנליטית, קומבינטוריקה אדיטיבית ותורת החבורות הקומבינטורית.^[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא הראלד הלפגוט בוויקישיתוף

הראלד הלפגוט, ברשת החברתית פייסבוק
הראלד הלפגוט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
הראלד הלפגוט, באתר dblp
הראלד הלפגוט, באתר גוגל סקולר
Harald Andrés Helfgott, באתר של IMJ-PRG (באנגלית)
Harald Andrés Helfgott, באתר של קרן אלכסנדר הומבולדט (באנגלית)
The value of the variable, הבלוג של הראלד הלפגוט (באנגלית)
הרצאות של הראלד הלפגוט, TIB AV-Portal (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Helfgott, H.A. (2012). "Minor arcs for Goldbach's problem". http://arxiv.org/abs/1205.5252
^ Helfgott, H.A. (2012). "Major arcs for Goldbach's theorem". http://arxiv.org/abs/1305.2897
^ D. Platt. Computing degree 1 L-functions rigorously. PhD thesis, Bristol University, 2011.
^ H. A. Helfgott and David J. Platt. Numerical verification of the ternary Goldbach conjecture up to 8.875 · 1030 . Exp. Math., 22(4):406–409, 2013.
^ H. A. Helfgott. The Ternary Goldbach Conjecture is true. Preprint. Available as arXiv:1312.7748.
^ בגיסה הנוכחית של המאמר החסם שופר ל $10^{27}$
^ D. Platt. Computing π(x) analytically. To appear in Math. Comp.. Available as arXiv:1203.5712.
^ למעשה היו עבודות חישוביות קודמות שגם התאימו למטרה זאת, אולם הלפגוט בחר את עבודתו של פלאט כי ראה בה כיותר אמינה
^ Erica Klarreich, Graph Isomorphism Vanquished — Again, Quanta Magazine, January 14, 2017
^ 2019 Class of Fellows of the AMS

[1] Helfgott, H.A. (2012). "Minor arcs for Goldbach's problem". http://arxiv.org/abs/1205.5252

[2] Helfgott, H.A. (2012). "Major arcs for Goldbach's theorem". http://arxiv.org/abs/1305.2897

[3] D. Platt. Computing degree 1 L-functions rigorously. PhD thesis, Bristol University, 2011.

[4] H. A. Helfgott and David J. Platt. Numerical verification of the ternary Goldbach conjecture up to 8.875 · 1030 . Exp. Math., 22(4):406–409, 2013.

[5] H. A. Helfgott. The Ternary Goldbach Conjecture is true. Preprint. Available as arXiv:1312.7748.

[6] בגיסה הנוכחית של המאמר החסם שופר ל $10^{27}$

[7] D. Platt. Computing π(x) analytically. To appear in Math. Comp.. Available as arXiv:1203.5712.

[8] למעשה היו עבודות חישוביות קודמות שגם התאימו למטרה זאת, אולם הלפגוט בחר את עבודתו של פלאט כי ראה בה כיותר אמינה

[9] Erica Klarreich, Graph Isomorphism Vanquished — Again, Quanta Magazine, January 14, 2017

[10] 2019 Class of Fellows of the AMS

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]