המישור המרוכב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הצגת המספר 3+2i במישור המרוכב

מישור המספרים המרוכבים הוא אמצעי להצגת המספרים המרוכבים בצורה גאומטרית, כשם שציר המספרים משמש להצגת המספרים הממשיים. מישור המספרים המרוכבים נקרא גם "מישור גאוס" על שם המתמטיקאי קרל פרידריך גאוס שהשתמש בו לצורך פיתוח חלק מרעיונותיו.

מישור המספרים המרוכבים מורכב למעשה משני צירים חד-ממדיים שביחד יוצרים מישור דו-ממדי. כל נקודה במישור מייצגת מספר מרוכב. קואורדינטת (שיעור) הציר המאוזן של הנקודה מייצג את הערך הממשי וקואורדינטת הציר המאונך מייצג את הערך המדומה של המספר. כך לדוגמה מיוצג המספר המרוכב הנתון על ידי (עבור ו- ממשיים) על ידי הנקודה . הדבר דומה מאוד למערכת צירים רגילה, רק שכאן כל ציר מייצג חלק אחר של המספר המרוכב במקום את קואורדינטות הנקודה. הצגה כזאת לפי קואורדינטות נקראת הצגה קרטזית.

הצגה פולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף להצגה הקרטזית ניתן גם להציג מספרים מרוכבים בהצגה פולארית (בעברית נקראת הצגה זאת הצגה קטבית). בהצגה זאת, במקום לתת לכל מספר מרוכב ערך לחלק הממשי וערך לחלק המדומה שלו, ניתנים לו שני ערכים אחרים: המרחק מראשית הצירים (הרדיוס) והזווית בין הכיוון החיובי של הציר הממשי לקטע המחבר את הנקודה עם ראשית הצירים (נקודת האפס). כך לדוגמה המספר המרוכב שמרחקו מראשית הצירים הוא והזווית היא יוצג בהצגה פולארית על ידי הנקודה .

הקשר בין שתי ההצגות נתון בנוסחאות הבאות:

[1]

ובכיוון ההפוך:

כאשר המספר המרוכב נתון על ידי: , הוא הרדיוס של ו- היא הזווית שלו בהצגה פולארית.

מנוסחאות אלו קל לראות ש: . נהוג לקצר את הביטוי ל- .

על פי נוסחת אוילר, ניתן לקבל גם את הקשר הבא: .

השפעת פעולות חשבון על ההצגה של מספרים מרוכבים במישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור של שני מספרים מרוכבים ייתן מספר מרוכב חדש כך שהקואורדינטות הקרטזיות של המספר החדש יהיו סכום הקואורדינטות של המספרים המקוריים. הדבר דומה לכל חיבור וקטורי רגיל.

כפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה קרטזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפל של שני מספרים מרוכבים הנתונים בהצגה קרטזית ייתן מספר מרוכב חדש.

הצגה פולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפל של שני מספרים מרוכבים הנתונים בהצגה פולארית ייתן מספר מרוכב חדש כך שרדיוסו של המספר החדש יהיה שווה למכפלת הרדיוסים של המספרים המקוריים והזווית שלו תהיה שווה לסכום הזוויות של המספרים המקוריים.

חזקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזקה של מספר מרוכב ב-n ניתנת לחישוב על פי משפט דה מואבר. מקבלים מספר שהרדיוס שלו הוא בחזקת n, והזווית היא כפול n.

שורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת שורש מסדר n למספר מרוכב הנתון בהצגה פולארית (נסמנו כ-), ייתן סדרה של n מספרים מרוכבים שמהווים תשובות אפשריות. המספרים נמצאים על מעגל שמרכזו בראשית הצירים ורדיוסו , והם מהווים קודקודים של מצולע משוכלל בעל n צלעות. אם נסמן את סדרת התשובות האפשריות כ- (כל תשובה מסומנת על ידי שלם שונה, בין ל- (כולל), למשל וכו'), התשובות מקיימות:

כאשר ברדיאנים שקול לזווית של ).

טופולוגיה של המישור המרוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המישור המרוכב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לחישוב מלא של הזווית בהתאם לרביע, ראו קואורדינטות קוטביות#מציאת הזווית