השטן לובשת פראדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השטן לובשת פראדה
Devil wears prada styleA.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: The Devil Wears Prada
בימוי: דייוויד פרנקל
הפקה: ונדי פיינרמן
תסריט: אליין ברוש מקקנה,
על פי ספר של לורן וייסברגר
שחקנים ראשיים: מריל סטריפ
אן האת'וויי
אמילי בלאנט
סטנלי טוצ'י
אדריאן גרנייה
סיימון בייקר
מוזיקה: תאודור שפירו
הקרנת בכורה: 30 ביוני 2006, ארצות הברית
משך הקרנה: 106 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 35,000,000‏$
הכנסות: 326,551,094‏$
דף הסרט ב-IMDb

השטן לובשת פראדה הוא סרט קומדיה אמריקאי משנת 2006 בבימויו של דוד פרנקל, ובכיכובן של זוכת האוסקר מריל סטריפ ושל השחקנית אן האת'וויי. הסרט מבוסס באופן חופשי על דמותה של אנה וינטור, עורכת מגזין "ווג" העולמי, ומגולל את סיפורה האמיתי של לורן וייסברגר, סופרת אמריקאית ומחברת הספר השטן לובשת פראדה שלפיו נוצר הסרט.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מגולל את סיפורה של אנדריאה סאקס (אן האת'וויי), עיתונאית צעירה שזה עתה סיימה את לימודיה באוניברסיטה ומנסה לפרוץ לעולם התקשורת. היא מתקבלת לעבודה במגזין אופנה יוקרתי ונחשב בניו יורק בשם "מסלול", תחת פיקודה של העורכת האנוכית והמרשעת מירנדה פריסטלי (מריל סטריפ). העורכת רודה בעובדיה ומשפילה אותם עד כדי כך שהם מתפטרים מעבודתם. הג'וב שקיבלה אנדריאה נחשב יוקרתי, אך היא רק עוזרת שנייה זוטרה ואינה עיתונאית.

יש האומרים כי אם תשרוד שנה בתפקידה, ייפתחו בפניה דלתות לעולם העיתונות והתקשורת. משפט זה חוזר מספר פעמים בסרט ומהווה מניע להשארותה בתפקיד על אף התלאות שהיא עוברת. למרות תנאי העבודה הקשים והדרישות הבלתי אפשריות של מירנדה, מצליחה אנדי בעבודתה. פריסטלי, שמכנה את כל עוזרותיה בשם אמילי על שם מזכירתה הראשית אמילי (אמילי בלאנט), מתחילה לכנות את אנדי, בצעד יוצא דופן, בשמה המלא, אנדריאה. זאת, להבנתה של אנדי, מאחר ש-"כנראה שעשיתי משהו בסדר".

נגד כל הסיכויים, אנדי מתחילה להשתנות, היא עוברת להתלבש בבגדי מעצבים, במותגים מובחרים, ונעדרת ממפגשים עם חבריה עקב מסירותה הבלתי נלאית לעבודה. וכך בלי לשים לב היא משתנה לחלוטין, עד שבן זוגה , טבח דלפון ב"דאון טאון" (אדריאן גרנייה), מציג בפניה מראה למצבה. הדבר בא לידי ביטוי באופן הברור ביותר כאשר נודע לו שהיא טסה לפריז במקום אמילי, והוא שוטח בפניה את הטענה כי "היית נוהגת לצחוק על הבנות של "מסלול", מה קרה לך? עכשיו נהיית אחת מהן!".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות האלפיים‏‏, שימשה לורן וייסברגר, כעוזרתה האישית של עורכת מגזין האופנה היוקרתי "ווג", אנה וינטור[1]. וייסברגר עזבה את ווג, ועברה לעבוד ככותבת במגזין Departures, לצדו של ריצ'רד סטורי, ותחת חסותו החלה בכתיבת רומן הביכורים שלה "השטן לובשת פראדה". ממנו עובד התסריט לסרט באותו השם.

בין וינטור ודמותה הספרותית/קולנועית מירנדה פריסטלי קיימים קווי דמיון רבים ; היא בריטית, יש לה שני ילדים, ומשמשת כדירקטורית בחבר המנהלים של מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, משרדה של פריסטלי בסרט דומה מאוד בעיצובו למשרדה המקורי של וינטור‏‏[2] (בעקבות הסרט שופץ המשרד ומראהו שונה[3]).

במהלך הפקת הסרט ב-2005 נטען, כי וינטור הודיעה לאנשים בולטים בעולם האופנה, במיוחד מעצבים, כי היא תיצור "רשימה שחורה" של כל מי שיופיע בסרט בתפקיד עצמו והם לא יפורסמו ב"ווג"[4]. היא הכחישה זאת באמצעות הדובר שלה, שאמר: "כי וינטור מעוניינת בכל דבר שיתמוך באופנה". בפועל מסתבר שיש אמת בטענה, מאחר שבעוד שמעצבים רבים וכן דוגמניות רבות מוזכרים בסרט, הרי שרק שלושה מהם, ולנטינו גראביני (Valentino Garavani), היידי קלום וברידג'ט הול, הופיעו בסרט בתפקיד עצמם[4].

במחווה הפגנתית, הגיעה וינטור להקרנת הבכורה של הסרט כשהיא לבושה בפראדה מכף רגל ועד ראש. לכתבים נמסר כי תגובתה לסרט הייתה; שהסרט בוודאי יופץ מיידית ב-DVD. בראיון שהעניקה לברברה וולטרס ושודר ביום הפצת ה-DVD, אמרה וינטור; כי לדעתה הסרט "ממש מבדר" ושיבחה אותו על כך שהתייחס לאופנה כ"מבדרת, זוהרת ומעניינת... אני תמכתי בו במאה אחוז‏[5]." ‏‏

ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסרט יצא לאקרנים באמצע 2006 וזכה להצלחה קופתית גדולה, הוא גרף הכנסות של מעל 325 מיליון דולרים ברחבי העולם.
  • השחקנית מריל סטריפ זכתה לשבחים על אופן הופעתה המקורית (והסימפטית יותר) במשחקה כפריסטלי, בצורה שונה מהמתואר בספר.
  • העובדה שמעצבים רבים נתנו לשימוש בסרט את מיטב המותגים של בגדיהם ואביזרי האופנה (אקססוריס) שלהם, הפכה את הסרט לסרט בעל קולקציית התלבושות היקרה ביותר בכל הזמנים‏[6].
  • הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הקומדיה הטובה ביותר, אמילי בלאנט ששיחקה לצידן של הת'וואי וסטריפ הייתה מועמדת לפרס בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר ומריל סטריפ זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בקטגוריית קומדיה.
  • מריל סטריפ זכתה על משחקה זה בפרס השחקנית הטובה ביותר של גילדת שחקני המסך וכן הייתה מועמדת לפרס האוסקר בקטגוריה זו. במהלך טקס האוסקר עלו לבמה עוזרותיה בסרט הת'וואי ובלאנט (אנדי ואמילי) בקטע קומי קצר מאוד כאשר שסטריפ שיתפה עימן פעולה וקימטה את מצחה במבט "פריסטלי" לא מרוצה בטרם קבלת הפרס מידן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏. Weisberger, Lauren.Author Lauren Weisberger laurenweisberger.com. מתוך דף הבית של לורן
  2. ^ ראו תצלומים המשווים בין שני המשרדים‏.
  3. ^ ‏ Melissa Whitworth, The Devil has all the best costumes, Daily Telegraph, June 9, 2006. ‏
  4. ^ 4.0 4.1 THE DEVIL YOU KNOW, ON LINE ONE, the original, November 9, 2005.
  5. ^ Barbara Walters, ‏, Anna Wintour: Always in Vogue in: The 10 Most Fascinating People of 2006, abcnews.go.com, December 12, 2006
  6. ^ "Field in Telegraph">Whitworth, Melissa; June 9, 2006; "The Devil has all the best costumes"; The Daily Telegraph; retrieved January 10, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]