השפלת אולקוץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סיפור שפורסם בעלון פרשת שבוע הפך לערך אנציקלופדי בנימוק שיד ושם התבלבלו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב משה הגרמן חבוש תפילין מבוקעות, יחף ומושפל בידי חיילים גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין), באירועי השפלת אולקוש, כ"ה בתמוז ה'ת"ש, כשברקע שוכבים יהודים שהוכו ועונו.

השפלת אולקוץ', או יום רביעי העקוב מדםיידיש: דער בלוטיקער מיטוואָך), כפי שכונה לפני שנודעו העובדות אל נכון, הוא אירוע השפלה נפשית והתעללות ביהודים שהתרחש ב-כ"ה בתמוז ה'ת"ש (31 ביולי 1940) באוֹלקוּש שבפולין. לא ידוע על יהודים שנהרגו באירוע זה. רוב יהודי העיירה נרצחו שנתיים מאוחר יותר, רובם לאחר הגיעם לאושוויץ.

פרטי היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיוון ה'ת"ש המשטרה הגרמנית ערכה משפט ראווה לתושבי העיירה עקב רציחת איש משמרות-הגבול הגרמני, שהתגורר באולקוש. 30 פולנים הוצאו להורג, והיהודים הוזהרו שחלקם עוד ישולם.[1]

כחודש לאחר מכן, ביום כ"ה בתמוז ה'ת"ש (31 ביולי 1940) כונסו הגברים היהודים מגיל 17 ומעלה[2] בכיכר השוק המרכזית בעיירה, שם עברו התעללות קשה. בין היתר, נצטוו היהודים להגיש את תעודותיהם ולהירשם, לשכב במשך היום כולו כשפניהם אל הקרקע, בעוד דורכים עליהם, מכים אותם ודורשים מהם להניף את הרגלים והידיים על גבם.

הרב הגרמן ואחרים הובאו אל הכיכר ישר מבית הכנסת, שם נמצאו באמצע התפילה, שם כבר שכבו אלפי הגברים היהודים. נעליו חולצו ממנו והתפילין שעל ראשו בוקעו בסכין. הרב הועמד יחף במשך זמן רב ליד השוכבים, ולאחר מכן הורץ סביב הכיכר.

לא ידוע על הרוגים בהשפלה זו, אך בין היתר היו שאיבדו את שיניהם כשהוכרחו ללעוס חצץ בפיהם. בתמונות מתועדים יהודים העומדים במים תחת גשר ומתחננים על חייהם, נראה יהודי הגוזז את זקנו של יהודי אחר המרים את ידיו בכניעה ונראות ערמות שלל שנבזז מיהודי העיירה. בנוסף ישנן תמונות מאולקוש המראות יהודים בטליתות, ויהודי אחד עם מגן דוד על חליפתו. נראה כי מדובר באותה התעללות, וכי יהודים אלו עומדים לפני הוצאה להורג (אולי מדומה).[3]

ההתעללות תועדה, והתיעוד אף נמסר לפרסום בדף השער של עיתון גרמני אך נעלם. התמונות נמסרו לפיתוח בחנות צילום מקומית, לאשה בשם דבסקה. מפתחת התמונות שמרה עותק אצלה, ולאחר השואה מסרה אותם לאחד משרידי יהודי העיירה, שחזר על מנת למצוא את קרוביו ורכושו. זה מסר את התמונות לעיתון שווייצרי ביידיש, והם פרסמו סיפור מוטעה על המאורעות, ונתנו לקורות היום את הכינוי יום רביעי העקוב מדם, כולל פרשנות מוטעית לגבי השוכבים בכיכר, כאילו המדובר בגופות. זו גם הייתה הפרשנות המקובלת לתמונה, בספרות השואה.

כחמישים שנה לאחר האירוע, הכתבה השווייצרית הגיעה ליד ושם, שפרסם את המידע המוטעה המחבר את פרשנות הטבח לתמונה. כעבור זמן התברר כי מוסר התמונות עודנו חי, וזה זיהה את האנשים בתמונות והעמיד את הדברים על דיוקם.[4]

התמונה יחד עם ההקשר השגוי עדיין משמשים באופן שגוי במאמרים לגבי השואה, בעיקר בטקסטים בהקשר הדתי.[5]

העובדות המתוקנות לעומת הסיפור המוטעה כפי שהוצג בעבר, משמשות כיום כאחת מהטענות של מכחישי השואה.[דרוש מקור]

גלגולי הסיפור על השפלת אולקוץ' והתמונה המפורסמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים היו מוכרות כמה מתמונות ההתעללות, שמקורן בעיתון שווייצרי. סיפור התמונות נותר עלום. בסיפור שצורף לעיתון השווייצרי נכתב שמוסר התמונות, משה דוד ויצמן, השתתף באירועים, העיד על תוכנן ואחר כך נהרג בשואה. בין היתר נכתב שבתמונה המפורסמת, המדובר ברב העיירה שביקש באומץ לומר קדיש אחרון על חבריו שנהרגו, השוכבים לרגליו. הגרמנים המשועשעים הסכימו לכך, בטרם נורה אף הוא ונרצח מכדור אקדח בראשו.

על התמונה שהוצגה ביד ושם נרשם ששמות המצולמים אינם ידועים. בסביבות ה'תשנ"ה (1995), לאחר ביקור ביד ושם, בן דודו של צבי ינובסקי, שוטר בגמלאות מנס ציונה (אז בן ה-74), שלח ארצה את העיתון והכתוב בו. בן הדוד שמר את העיתון, מאחר שהוא ובן דודו צבי היו שרידי שואה יחידים למשפחתם מהעיירה וולרבלום, הקרובה לאולקוש. צבי מסר את העיתון ליד ושם, יחד עם שמו של רב העיירה, שהיה אחי אמו. המדובר היה ברב יצחק הגר (קרוב משפחתו של הרבי מויזניץ).[6]

גיליון חב"ד השבועי שיחת השבוע לפרשת ויגש ה'תשנ"ט (סוף 1998), פרסם את הדבר במדור חיים יהודיים, כולל תיאור האירוע כפי שנרשם בעיתון השווייצרי. שבוע אחר כך, משה דוד ויצמן, ישיש צלול תושב בני ברק (אז בן 87), התקשר למערכת העיתון והבהיר את הדברים. תמונתו ודבריו פורסמו[7] בגיליון לפרשת ויחי (ב-1 בינואר 1999): ראשית, הוא עצמו חי, היה אחד השוכבים עם פניו לאדמה שבאותה תמונה, ויכול לספר את הסיפור. שנית, לא מדובר ברב העיירה, אלא ברב משה הגרמן, הבן של אחד מרבני העיירה, שאולץ לעמוד יחף על יד האנשים השוכבים ולרוץ סביב הכיכר. הוא סיפר על ההתעללות ועל השוכבים, ואף ידע לספר שהרב משה הגרמן לא נהרג באירוע זה.[8]

לאחר עדכון הנתונים, חוקרי יד ושם זיהו עדות של אחות הרב אשר שרדה את השואה, על פיה הרב משה הגרמן, המצולם בתמונה, נרצח שנתיים מאוחר יותר בה'תש"ב במיידנק. בדף העדות נמסר שהוא היה מלמד (כלומר מורה) בתלמוד תורה (בית ספר יסודי חרדי) ומשגיח כשרות. אשתו פרומה וילדיהם נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ ב-ה'תש"ב, עם חיסול הגיטו בעיירה.[9]

על ההתעללות עצמה נרשם בהרחבה בספר הקהילה לזכר נספי השואה, אשר נכתב על ידי ניצולים.

תמונות מהשפלת אולקוץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר יד ושם:

הקישורים לתמונות הבאות כולם מאתר גיטו וילנה -

  • תמונה כוללת של הרחבה: יהודי העיירה שוכבים ברחבה המרכזית סביבם מכוניות פולקסווגן של המפקדים ומשאיות החיילים, השומרים עליהם בעמידה. הצבע הלבן הוא של אבני המרצפת. ליד החנויות נראה שולחן (רישום), ולידו ערמות השלל, כולל מעילים. ליד מכוניות הקצינים והיהודים השוכבים נמצא מתקן מטבח השדה. תמונה 6
  • יהודי מגולח, נמוך ובעל פנים עגולות 6.1 - צולם כנראה כלעג של הגרמנים. ברקע נראה חייל צוחק. קודם לכן יהודי זה נראה בתמונה הקבוצתית, של הרבנים הכורעים. תמונה 6.1
  • תמונת הקצינים והשלל ליד השלל כורע ברך יהודי עם מגן דוד על זרועו, מביט כלפי מעלה ומחייך אל המצלמה. לצד השלל נראים גווילים אחד מהם פתוח ועליו כתב לא ברור. (אין מדובר בספר תורה)תמונה 8.1

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השפלת אולקוץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמונת הפולנים ההרוגים בהוצאה להורג (אתר לוחמי הגטאות)
  2. ^ כך לפי המעודכן באתר יד ושם. אמנם במקור בגיליון חב"ד מצוין מגיל 13, אך בתמונות נראים רק נערים ובוגרים
  3. ^ אף כי ייתכן שאכן היו הרוגים. השורדים היו רובם צעירים, והעידו שלא זכרו את תוצאות היום.
  4. ^ עדות משה ויצמן באתר חב"ד. ור' בהמשך המאמר לגבי גלגולו של הסיפור
  5. ^ שימוש עד היום בשם 'יום רביעי העקוב מדם' והפרשנות המוטעית, לדוגמה: ליום השואה: "יום רביעי העקוב מדם" - תמונה לא ידועה (באתר נוטריקון), זהותו של האלמוני מהתמונה המפורסמת מהשואה: מצמרר באתר דה מרקר, ומקור הסיפור בגיליון חב"ד הראשון: באתר דעת -
  6. ^ צבי ינובסקי עבר אף הוא גירוש דרך כיכר העיירה וולרבלום, משפחתו הוסגרה ממחבואה ונרצחה, והוא חזה ברצח סבו מצד אביו לעיניו
  7. ^ [1]
  8. ^ לפי גיליון חב"ד, משה דוד ויצמן עבד במחנות עבודה עד סוף המלחמה, וסיים אותה במחנה הריכוז רייכנבך, מחנה משנה של מחנה גרוס-רוזן
  9. ^ יד ושם, דף עד על הרב הגרמן, פריט מספר 1045482 בהיכל השמות.