השתלת שיער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום-על של ראש לפני ואחרי השתלת השיער

השתלת שיער היא טכניקה כירורגית המתבצעת במטרה להשתיל שיער באזורים קירחים בגוף האדם. הטכניקה מתבצעת על ידי הסרת עור המכיל זקיקי שיער מאזור אחד בגוף (האזור התורם) והשתלתו באזור קירח (האזור המקבל). בטכניקה זו משתמשים בעיקר על מנת לטפל בהתקרחות של גברים, שבעזרתה שתלים המכילים זקיקי שיער העמידים גנטית להתקרחות, מושתלים על קרקפת קירחת.

טכניקה זו משמשת גם לשחזור ריסים, גבות ושיער הזקן, כמו גם לכיסוי צלקות שנגרמו על ידי תאונות וניתוחים כגון מתיחות פנים או השתלות שיער קודמות. מאחר ששיער גדל באופן טבעי בזקיקים המכילים מקבצים של 1-4 שערות, הטכניקות המתקדמות ביותר כיום כוללות השתלת "יחידות זקיקי שיער" אלו בקיבוץ לטבעי[דרושה הבהרה] שלהן. לפיכך, השתלות שיער מודרניות יכולות להשיג מראה טבעי.

תהליך השתלת השיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתלת שיער בשיטה הבסיסית (FUE ו- FUT)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטה מוכרת שהחלו בה לפני שנים רבות, השיטה הבסיסית של הוצאת שיער מחלקה האחורי של הקרקפת והעברתו לאזור הדליל משיער.בעבר, מילוי האזור שסובל מבעיות נשירת שיער או התקרחות היה באמצעות השתלת קבוצות של שיערות באופן כזה שאמנם מילא את האזור הדליל, אולם ניתן היה להבחין באופן ברור במי שעבר השתלת שיער. היום, התפתחותה של הרפואה, הקדמה הטכנולוגית ומיומנות הרופאים המטפלים אפשרו את שיפורן של שיטות ההשתלה באופן כזה שזיהוי שיער מושתל הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית.

שיטות מודרניות להשתלת שיער[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום קיימות שיטות שונות ומתקדמות לביצוע השתלת שיער, המשתנות בהתאם לאופי ההשתלה המבוקשת, לכמות וגודל השתלים המושתלים, לציוד הרפואי בו נעזר הרופא, לאופן הוצאת השערות מהאזור התורם ולדרך שבה מושתלות השערות במיקומן החדש. השיטה הנפוצה ביותר להשתלת שיער הינה FUT(Follicular unit transplantation). השתלה זו נעשית על ידי הוצאת רצועת עור עם שיערות מחלקה האחורי של הקרקפת והפרדת יחידות השיער תחת מיקרוסקופ באופן מדויק ליחידות שיער של 1-4 שיערות הצומחות יחד. בזמן שהמטופל שוכב על הגב, מבצע הרופא נקבים קטנים באזור בו מתוכננת השתלת השיער ולשם מחדירים את זקיקי השיער שהופרדו והוכנו קודם על ידי צוות רפואי מיומן.

שיטה נוספת להשתלת שיער הינה FUE אשר מהווה בעצם את השדרוג של שיטת ה- FUT. בשיטה זו הרופא מוציא זקיק שיערה מהאזור התורם באמצעות מחט בעלת קוטר מיניאטורי ובאמצעות מכשיר מיוחד משתיל אותה באזור המקריח. לעומת ה- FUT לאחר השתלת שיער בשיטת FUE לא נשארת צלקת וההחלה עורכת כ- חמישה ימים, לפי שמחליטים לבצע השתלת שיער חשוב ליצור קשר עם רופא מומחה ולקבל מידע אודות השתלת שיער בשיטת FUE.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת לוואי שכיחה בקרב השתלת השער, שבדרך כלל זמנית היא "שיער דליל" (או באנגלית "shock loss").קרחות גם הם נפוצות, כחמישים למאה שערות בכל יום ניתן לאבד. לאחר-ניתוח, בקרב 5% מהמושתלים נראה שיהוק. תופעות לוואי נוספות כוללות נפיחות של תחומים כגון קרקפת או מצח. אם זה הופך להיות בגדר אי-נוחות, תרופות עשויות להקל על הנפיחות. בנוסף לכך, המטופלים אמורים להיות זהירים, גירוד עלול לגרום להיווצרות גלדים. כדי להקל על הגירוד, ניתן להשתמש בקרם לחות או שמפו עיסוי.

טכניקות מחקר עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזקיקי שיער התגלו תאי גזע ותאי עור ("dermal papilla cells").מחקר על תאי זקיקים אלה עלולים להוביל להצלחות בטיפול בהתקרחות באמצעות כפל שיער (HM), הידוע גם בשיבוט שיער. HM הוא מפותח על ידי "Aderans Research Institute, a Japanese owned company in the USA" או "ARI".

השתלת שיער בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפי אנשים, גברים ונשים, פונים מדי שנה לקליניקות ולמרפאות פרטיות כדי לעבור תהליך של השתלת שיער.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.