התרסקות מטוס B-52 בגולדסבורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
התרסקות מטוס B-52 בגולדסבורו
Goldsboro Mk 39 Bomb 1-close-up.jpeg
אחת מהפצצות הגרעיניות סימן 39 שנמצאו בזירת ההתרסקות
תאריך 24 בינואר 1961
מיקום 19 קילומטרים צפונית לגולדסבורו, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית
גורם כשל מבני
קואורדינטות 35°30′44″N 77°50′47″W / 35.5123°N 77.8463°W / 35.5123; -77.8463
הרוגים 3
ניצולים 5
המעורבים באסון
כלי טיס
כלי טיס B-52 סטרטופורטרס
מספר זנב 58-0187
מוצא בסיס חיל האוויר סימור ג'ונסון
יעד בסיס חיל האוויר סימור ג'ונסון
מפעיל פיקוד האוויר האסטרטגי, חיל האוויר של ארצות הברית
אנשי צוות 8
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התרסקות מטוס B-52 בגולדסבורו היא תאונה שהתרחשה ב-24 בינואר 1961 בעיר גולדסבורו שבקרוליינה הצפונית, ארצות הברית. מפציץ מסוג B-52 סטרטופורטרס שנשא שתי פצצות גרעיניות סימן 39 התפרק באוויר ותוך כדי כך הפיל את המטען הגרעיני. הטייס הורה לצוות המטוס לנטוש, הצוות נטש בגובה 2,700 מטרים. 5 אנשים נטשו בהצלחה ונחתו בבטחה, אדם נוסף הצליח לנטוש אך לא שרד את הנחיתה, 2 אנשים נוספים נהרגו בהתרסקות. האירוע ממשיך להציף מחלוקות כאשר מידע חדש שפורסם ב-2013 מחזק את החשדות הציבוריים כי אחת מהפצצות הייתה קרובה מאוד לפיצוץ.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס מדגם B-52 סטרטופורטרס המריא מבסיס חיל האוויר סימור ג'ונסון שבגולדסבורו. בערך בחצות בין 23 ל-24 בינואר 1961 המפציץ נפגש באוויר עם מטוס תדלוק לצורך תדלוק אווירי. במהלך החיבור עדכן צוות מטוס התדלוק את מפקד מטוס B-52, מייג'ור וולטר סקוט טולוק, כי קיימת דליפת דלק בכנף הימנית. התדלוק בוטל ופיקוח טיסה קיבלו עדכון על הבעיה. המטוס הונחה לטוס מול החוף עד שרוב הדלק יצרך. עם זאת, כאשר המטוס הגיע למקום שכוון אליו, הטייס דיווח כי הדליפה החמירה וש-17,000 קילוגרם של דלק אבדו ב-3 דקות. המטוס הונחה לחזור מיידית ולנחות בבסיס חיל האוויר סימור ג'ונסון.

כשירד לגובה 3,000 מטרים בעת שהתקרב לבסיס, הטייסים כבר לא יכלו להשאיר את המטוס במסלולו ואיבדו שליטה עליו. הטייס הורה לצוות לנטוש. 5 נטשו בהצלחה, אחד נטש אך לא שרד את הנחיתה ו-2 נוספים נהרגו בהתרסקות. הטייס השלישי של המפציץ, לוטננט אדם מתוקס, הוא האדם היחיד שידוע כי יצא בהצלחה מחוץ לפתח העליון של B-52 ללא כיסא מפלט. הריסות המטוס כיסו שטח של 5 קמ"ר של שטח חקלאי לגידול כותנה וטבק, כ-19 קילומטרים צפונית לגולדסבורו.[1]

שתי הפצצות בעוצמה של 3-4 מגהטון הופרדו מהמטוס בעת שהתפרק באוויר בגובה 300-600 מטרים. 3 מתוך 4 מנגנוני החימוש באחת הפצצות הופעלו וגרמו לה לבצע הרבה מהשלבים הדרושים על מנת לחמש את עצמה, כמו טעינת קבלי הירי ופריסת מצנח. המצנח אפשר לפצצה לפגוע בקרקע עם נזק מועט. 

חילוץ הפצצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי סילוק פצצות עובדים על חילוץ הפצצה שנפלה ב-1961.

הפצצה שנפלה עם המצנח נמצאה שלמה. לפי צוות סילוק הפצצות שעבד על ניטרול הפצצה, מתג החמוש/בטוח היה עדיין במצב בטוח, על אף שיתר הפעולות לחימוש בוצעו.[2] הפנטגון טען בזמנו כי לא היה סיכוי לפיצוץ וכי שני מנגנוני חימוש לא הופעלו. דובר של מחלקת ההגנה של ארצות הברית מסר כי הפצצה לא חומשה ולא יכלה להתפוצץ. דניאל אלסברג, אנליסט צבאי לשעבר טען כי ראה מסמכים מסווגים שמצביעים על כך כי המתג בפצצה היה רק אחד מ-6 מנגנוני חימוש שמנע את הפיצוץ. ב-2013 שוחרר מידע בהתאם לחוק חופש המידע, המידע מאשר כי מתג יחיד הוא זה שמנע את הפיצוץ.

איש חיל האוויר עובד מתחת לאדמה על מנת להוציא חלקים מהפצצה.

הפצצה השנייה צנחה לתוך שדה בוץ במהירות 300 מטרים לשנייה והתפרקה בלי פיצוץ של חומר הנפץ הקונבנציונלי שלה. זנב הפצצה התגלה בעומק 6 מטרים באדמה. לדברי היסטוריון הנשק הגרעיני צ'אק הנסן, הפצצה הייתה חמושה באופן חלקי כאשר היא עזבה את המטוס, אך מתג מתח גבוה לא סגור מנע חימוש מלא. ב-2013, אחד מאנשי צוות סילוק הפצצות שחזר את הרגע בו מצאו את מתג הפצצה השנייה. "אני אזכור עד יום מותי את הסמל שלי אומר 'לוטננט, מצאנו את מתג החמוש/בטוח', ואני אמרתי 'נהדר'. הוא אמר ' לא נהדר. הוא במצב חמוש'". 

חפירה להוצאת הפצצה השנייה בוטלה כתוצאה מהצפת הקרקע במים. רוב פצצת המימן, המכילה אורניום, הושארה. אך הליבה של הפצצה חולצה והוסרה. 

השלכות על עיצוב B-52[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנפיים עם מכלי דלק מובנים העלו במידה נכרת את קיבולת הדלק של דגמי B-52G ו-H, אך נמצא שהופעל על הכנפיים 60% יותר לחץ מאשר בכנפיים של הדגמים הישנים. הכנפיים ואזורים אחרים הרגישים ללחץ שונו עד 1964 על ידי בואינג.

מידע שנחשף מאוחר יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013, העיתונאי החוקר אריק שלוסר פרסם ספר בשם "פיקוד ושליטה", ובו הוא הציג מסמך משנת 1969 שהושג תחת חוק חופש המידע. המסמך היה דוח שנשא את הכותרת "ביקור חוזר בגולדסבורו" ונכתב על ידי פקח בטיחות גרעיני של המעבדות הלאומיות של ארצות הברית. בדוח נכתב כי "מתג פשוט אחד, עמד בין ארצות הברית לאסון".[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "AF Form 14 Report of Aircraft Accident". 24 בינואר 1961. 
  2. ^ "Nuclear Mishap in Goldsboro". Broken Arrow: Goldsboro, NC (2000). 
  3. ^ "Goldsboro Revisited," The Guardian, 20 September 2013, accessed 20 September 2013.