ה.ו.ל. פונג'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האריוואנש לאל פונג'ה
H. W. L. Poonja
Papaji 1.jpg
לידה 13 באוקטובר 1910
גוג'ראנוואלה, פקיסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בספטמבר 1997 (בגיל 86)
לאקנאו, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו

סרי האריוואנש לאל פונג'ה (13 אוקטובר 1910, גוג'ראנוואלה, פנג'אב, הודו הבריטית - 6 בספטמבר 1997, לאקנאו, הודו), ידוע גם בכינויים "פונג'ג'י" ו-"פאפאג'י", היה מורה רוחני שדגל בשיטת החקירה העצמית אותה פיתח ראמנה מהארשי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האריוואנש לאל פונג'ה נולד בגוג'ראנוואלה, מערב פנג'אב (כיום בתחומי פקיסטן), נצר למשפחת ברהמינים מקהילת הסרסוואט. בגיל 8 חווה חוויה רוחנית יוצאות דופן, שגרמה לו לניתוק מהתפיסה החושית הרגילה. בעקבות כך עודדה אותו אימו להתמסר לאל ההינדי קרישנה כדי שיוכל לחוות חוויה זו שוב. מאוחר יותר התחתן, כמנהג המסורת המקומית, עם ברהמנית. נולדו לו שני ילדים, והוא התגייס לצבא הבריטי, תוך שהוא ממשיך לחוות חזיונות הקשורים באל קרישנה. לאחר זמן לא רב עזב את הצבא, השאיר את משפחתו תחת חסות אביו, ותוך שהוא המשיך בתרגול הרוחני, שכלל חזרה מתמדת על שמו של קרישנה (ג'אפה), החל לטייל ברחבי הודו תוך שהוא מנסה למצוא איש דת שביכולתו לעורר חיזיון של קרישנה, כפי שחווה פונג'ה בצעירותו.

הפגישה עם רמאנה מהרשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שכל ניסיונותיו למצוא איש כנ"ל כשלו, חזר פונג'ה לבית משפחתו בליילפור (כיום פייסלאבאד). זמן לא רב לאחר מכן, בהיותו בן 31, הופיע סאדו בפתח ביתו, ונשאל על ידי פונג'ה "האם תוכל להראות לי את האלוהים?". הסאדו סיפר לו שקיים אדם המתגורר בעיר טירבובאנאמאלאי (טאמיל נאדו, הודו) בשם רמאנה מהרשי, שיוכל לעזור לו לראות את האל. בפגישתם, הסביר ראמנה לפונג'ה:

איני יכול להראות לך את האל, או לאפשר לך לראות את האל, כיוון שהאל אינו עצם שניתן לתפוס. אלא, האל הוא הצופה. לכן, אל תטרח עם עצמים שניתן לתפוס בחושים. אלא, ברר מי הוא הצופה.

ראמנה מהרשי

בפגישה זו התוודע פונג'ה לאני העליון שלו. לאחר פגישתם פונג'ה המשיך בעבודה הרוחנית, וחווה חזיונות רבים של אלים הינדים שונים. באחד מהחזיונות ראה פונג'ה את רמאנה אומר לו שעבודת האל קרישנה היא האמת היחידה. פונג'ה פגש את רמאנה בשנית ושאל אותו האם הלה אכן הופיע מולו. רמאנה מיאן לענות, אך כאשר קבוצת חניכים מסרה לרמאנה את תמונתו של קרישנה, הוא התחיל לבכות, וכך ידע פונג'ה שרמאנה עובד את קרישנה בעצמו.

הארה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונג'ה חש שהוא לא יכול עוד לגרום לעצמו לחשוב על אלוהים, דרך ג'אפה או כל תרגולת אחרת. הוא פנה לראמנה בבקשת עזרה, ונענה שמה שהוא חווה אינו מהוה בעיה; שכל התרגולות הללו סייעו לו להגיע לרגע הזה, וכעת סיימו את תפקידן. פונג'ה מספר:

באותו הרגע הוא [רמאנה] הביט בי במבט חדור. הרגשתי שכל הגוף והנפש שלי נשטפים בגלי טהרה. הם נטהרו ע"י מבטו הדומם. חשתי כיצד הוא מביט במכוון אל תוך ליבי. תחת מבטו המהפנט הרגשתי כאילו כל אטום בגופי עובר טיהור, כאילו גוף חדש נוצר עבורי. טרנספורמציה הייתה בהתהוות: הגוף הישן מת, אטום אחר אטום, וגוף חדש נוצר במקומו. אז, לפתע, הבנתי. ידעתי שהאיש שעמד מולי היה במציאות מה שהייתי תמיד. ההכרה של המודעות אל העצמי נחתה עלי לפתע.

פונג'ה זיהה את מצבו ההכרתי החדש, כאותו מצב שהוא חווה בגיל 8, אך הפעם היה זה מצב קבוע.

חייו כמורה רוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההארה נשאר פונג'ה בדרום הודו עד 1947, אז במהלך חלוקת הודו, חזר בהנחייתו של רמאנה לביתו הישן בפנג'אב (אז בפקיסטן המתהווה) על מנת להביא את משפחתו למקום מבטחים בלאקנאו, הודו. במהלך השנים לאחר מכן עבד פונג'ה על מנת לפרנס את משפחתו, וכן פגש מחפשים רוחניים וערך סאטסאנגס. לאחר מותו של ראמנה בשנת 1950 החל לעבוד בתחום הכרייה בדרום הודו. בשנת 1953 פגש בהנרי לה סאוקס (הידוע גם בכינוי סוואמי אבהישיקטאנאנדה) שכתב ספרים רבים אודות הנצרות והאדואיטה ודנטה (זרם מרכזי בפילוסופיה ההינדית) ונוצרה ידידות בין השניים. בשנת 1960 נשא לאישה את תלמידתו הבלגית גנגה מירה והקים איתה משפחה. בשנת 1966 פרש לגמלאות, והחל לבלות זמן רב באזור הרי ההימליה. כן ערך מסעות לאירופה ולצפון אמריקה. בשנותיו המאוחרות התיישב בלקנאו והחל לקבל מבקרים מכל רחבי העולם. לאחר מותו של אושו בשנת 1990 הצטרפו אל פונג'ה רבים מחסידיו. מתלמידיו המוכרים: מוג'י, גאנגאג'י, ארג'ונה ארדאג, קטרינה אינגרם, מאדאוקרג'י, ואנדרו כהן. דויד גודמן עבר להתגורר בלוקנאו בשנת 1992, ונשאר שם עד 1997, תוך שהוא משמש כביוגרף של פונג'ה. במהלך השנים פרסם מספר ספרים אודות חייו.

פונג'ה נפטר ב-6 בספטמבר 1997.

משנתו הרוחנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התהליך הרוחני[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונג'ה מסרטט, באמצעות אירועים מחייו האישיים, את המתווה הכללי של ההארה הרוחנית:

  1. חייבת להיות תשוקה לאלוהים, אהבת האל, או רצון לשחרור. בלעדי אלה, התהליך אינו אפשרי.
  2. התשוקה לאל או להארה היא כמו להבה פנימית. האדם חייב קודם להצית אותה ואז לחזקה עד שהלהבה הופכת לכה חזקה, שהיא שורפת את כל מאוויו ורצונותיו האחרים של האדם.
  3. אם הלהבה הפנימית הזו דולקת מספיק זמן, בעוצמה חזקה מספיק, היא תשרוף גם את התשוקה לאל או להבנה העצמית.
  4. נוכחתו של המורה הרוחני היא המרכיב האחרון.

כשמבטו של רמאנה פגש את שכלי (Mind), הנקי מוואסנה, העצמי יצא מתוכי והשמיד את שכלי (Mind), כך שהוא לא יכל לחיות ולפעול עוד מרגע זה. רק העצמי נותר.

פונג'ה

חקירה עצמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנתו של פונג'ה, בדומה לזו של רמאנה, הייתה שהעצמי כבר מואר וחופשי. מטרתה של החקירה העצמית היא לחקור את מיקום ומהות העצמי של האדם.

שחרור (הארה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונג'ה מדגיש שהבנת העצמי משחררת מהכבודה הקארמית ומלידה מחדש. הטנדנציות של האדם (שנובעת מן הקארמה שצבר) נשארות גם לאחר ההארה, אבל האדם המואר לא מזדהה איתן יותר, ולכן אינו ממשיך לצבור עוד קארמה. לטענת אנדרו כהן, פונג'ה טען שאין קשר בין הבנת העצמי (הארה) ומעשי האדם בעולם הגשמי, והוא לא האמין שאפשר להתעלות על האגו באופן מוחלט. האידיאל האתי מבוסס על הבנה דואליסטית של העולם, שבה שקיים מושג של אינדיבידואל שמקבל החלטה ופועל, ולכן לא שייך לדון באתיקה לאחר ההארה הלא-דואלית. לשיטתו של פונג'ה, המטרה היא הבנת העצמי; המציאות היחסית היא אשליה, ולכן אינה רלוונטית.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת מבקריו, אחראי פונג'ה, עקב משנתו הרוחנית, ל-"תרבות ההארה ברגע" ול- "מגפת הגורואים במערב". זאת בעקבות מספר רב של מערביים שחוו הארה בנוכחות פונג'ה, ובעקבות כך שימשו כנושאי מסריו במדינות המערב (לדוגמה אנדרו כהן).[1] פונג'ה עצמו העביר ביקורת על אחדים מתלמידיו, שהחלו על דעת עצמם להעביר שיעורים (סאטסאנג) במדינות המוצא שלהם. זאת למרות שנתבקשו על ידו להפיץ במערב את המסר שקיים שחרור מסבל, ותו לא.

כמו כן, על אף שרבים מתלמידיו טוענים שחוו הארה בנוכחותו, דבר זה מוטל בספק, שכן פונג'ה עצמו טוען בביוגרפיה שלו כי בחייו פגש רק שלושה אנשים, שהיו מוארים לחלוטין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • de Jager, Poonja (2000), The Truth Is, Weiser Books
  • Caplan, Mariana (2009), Eyes Wide Open: Cultivating Discernment on the Spiritual Path, Sounds True
  • Jacobs, Alan (2004), Advaita and Western Neo-Advaita. In: The Mountain Path Journal, autumn 2004, pages 81-88, Ramanasramam
  • Gleig, Ann (2013), "From Being to Becoming, Transforming to Transcending. Andrew Cohen and the Evolution of Enlightenment", in Gleig, Ann; 
  • Williamson, Lola, Homegrown Gurus: From Hinduism in America to American Hinduism, SUNY Press
  • Godman, David (1998), Nothing Ever Happened, Volume One

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]