אושו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"אושו"
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אוֹשוֹ (11 בדצמבר 1931 - 19 בינואר 1990) הוא כינויו של ראג'ניש צ'נדרה מוהן ג'יין (הינדי: रजनीश चन्द्र मोहन जैन) שהיה פילוסוף, סופר ומיסטיקן הודי שנוי במחלוקת.[1][2][3][4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נולד במאדהיה פרדש, בהודו. לטענתו, אושו חווה תהליך של הארה בגיל 21, בעת שלמד פילוסופיה באוניברסיטת סאגאר. בין השנים 1952 ל-1953 עסק אושו בפיתוח טכניקת החושך. פיתוח הטכניקה פגע, לדבריו, ביכולותיו הגופניות והביאה אותו למצב שנזקק לכיסא גלגלים. בעת היותו סטודנט זכה אושו במקום הראשון בתחרות הוויכוחים של הודו כולה. החל משנת 1961 שימש כמתרגל לפילוסופיה באוניברסיטת ג'בלפור והיה ידוע כמרצה חדשני ומרדן שמעדיף להוציא את תלמידיו לטיולים במדשאות הקמפוס, מאשר להרצות בפניהם באולמות.

הדרכה רוחנית והקמת האשראמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60, בעת ששימש כמרצה לפילוסופיה, עסק אושו גם בהוראה לא רשמית בנושאי מדיטציה ומודעות. בשנת 1966 זנח אושו באופן סופי את ההוראה והקים את האשראם הראשון במומביי.[1] בשנת 1974 פתח אושו בעזרת תלמידיו מרכז ללימודי מדיטציה ולמחקר בעיר פונה, השוכנת כ-160 קילומטר ממומבאי. לימים כונה המרכז הזה בשם Pune One. בתקופת חייו פעל האשראם תחת השם "הקומונה הבינלאומית של אושו". לאחר מותו שונה שם המקום ל-"Osho International Meditation Resort". במקום ממשיכים להתקיים לימודי טנטרה ומדיטציה ו"תהליכי צמיחה אישית", ובמקביל מוצעים שירותי נופש כגון בריכת שחיה, ג'קוזי, מגרשי טניס וכדומה.

המעבר לארצות הברית והקמת ראג'נישפורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 ביקש אושו אשרת כניסה לארצות הברית.[1] הסיבה הרשמית לבקשת האשרה הייתה קבלת טיפול רפואי למחלת הסוכרת ממנה סבל כל חייו. למעשה התכוון אושו להקים באמריקה את המרכז החדש שלו למען יוכל להמשיך שם בפעילותו עם חסידיו.[5] חסידיו של אושו רכשו חווה באזור מחוז וואסקו שבמדינת אורגון שבארצות הברית, לשם עבר אושו להתגורר במשך מספר שנים. לחווה ניתן השם "ראג'נישפורם", על פי כינויו של אושו באותה התקופה.[5][3]

ההטפה שלו ל"מין חופשי" זכתה אותו בתואר "סקס גורו".[6]

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף אוקטובר שנת 1985, נעצר אושו בחשד לעבירות על חוקי ההגירה של ארצות הברית. הוא הודה באשמה לשתי עבירות ובעצת פרקליטיו הוא הגיע לעסקת טיעון עם השלטונות האמריקאיים לפיה הוא ישלם קנס של $400,000 ויעזוב את תחומי ארצות הברית.[7][5] לאחר מכן הוא שינה את שמו לאושו.[8] לאחר שגורש מארצות הברית פתח אושו במסע ברחבי העולם ונשא דברים בפני תלמידיו וחבריו במדינות שונות. בשנת 1986 חזר אושו להודו ובינואר 1987 פתח מחדש את האשראם בפונה וחידש את מסורת ההרצאות ב-"היכל בודהא". בשנת 1989 שינה את שמו מ"בהגואן שרי ראג'ניש" ל"אושו" בלבד.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו מת בעיר פונה במדינת מהרשטרה ההודית בתאריך 19 בינואר בשנת 1990.[3] גופתו נשרפה על פי מסורת ההינדו ואפרו ניטמן על יד היכל בודהא בתוך שטח הקומונה הבינלאומית של אושו, בתוך מבנה מיוחד שנקרא אושו סמהדי. על לוח זיכרון שהוקם לזכרו ביקש שייכתב כך: "אושו: מעולם לא נולד, מעולם לא מת. רק ביקר את כדור הארץ הזה בין ה־11 לדצמבר 1931 ל־19 בינואר 1990."

הפילוסופיה של אושו: בין נאו זן לאושואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז אושו בפונה שבהודו, 2007

הפילוסופיה של אושו מבוססת על פירושו לאמונה הטאואיסטית ולכתבים של מספר מורי זן כגון מא צו, נאנסן וסוזאן. הפילוסופיה דוגלת בחיים ללא תכנון, ללא ארגון ושיטתיות, כאשר כוחות היקום הם שמובילים את האדם באופן ספונטני למקומו הנכון בבריאה. מצבו הנפשי האידיאלי של האדם על פי הפילוסופיה של אושו הוא מצב שאושו כינה בשם no mind. כינוי זה נובע כנראה מדבריו של מורה הזן היפני מואמון שאמר 'שתוק, שתוק, חדל מכל דיבור. האמת המוחלטת היא אפילו ללא מחשבה'. במצב ה-no mind, הכרתו של האדם אמורה להיות נקייה מכל מחשבה, הרהור או חלומות בהקיץ. האדם אמור להיות דרוך ועירני לכל אתגר שיציבו מולו החיים ואמור לפעול באופן טבעי וספונטני ללא התלבטויות או דעות קדומות. את הפילוסופיה הזו כינה אושו בשם נאו זן, מתוך הוקרה למורי הזן מימי הביניים, שלטענתו הניחו את יסודותיה.

במשך כל שנות פעילותו, הטיף אושו נגד ארגונים דתיים ותאולוגיה שיטתית ומסודרת. הוא ביקש מתלמידיו שלא ללכת בעקבותיו אלא "למצוא את האור שלהם" ולפלס לעצמם דרך רוחנית, עצמאית ומקורית שנובעת מהאינדבדואליות האמיתית שלהם. מבקריו של אושו טוענים שלמרות התנגדותו המילולית לדת המאורגנת, ביסס אושו בעצמו כת טקסית בעלת פולחנים יומיומיים (תרגול דיינמיק בבוקר ו-קונדוליני בערב) ומנהגים חברתיים ברורים כמו התנגדות לנישואים והתנגדות להפרדה בין המינים גם במלתחות ושירותים ציבוריים. מבקרים אחרים של אושו טוענים כי על סמך הפולחן והמנהגים, אושו הקים למעשה דת חדשה. דת זו מכונה אושואיזם, ואילו מאמיניה, כלומר חסידיו של אושו, מכונים אושואיסטים.

נאו טנטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של אושו בעיר פונה בהודו

מושג חדש יחסית שטבע אושו הוא נאו טנטרה, זהו שילוב בין הטנטרה לשיטות טיפול. שילוב חוכמת המזרח עם הידע והפתיחות של המערב תוך שימת דגש על החסימות הריגשיות ומקבילותיהם הפיזיות, מציאת המקור לחסימות אילו וכיצד ניתן לרפא אותן. הנאו טנטרה עושה שימוש בכלים מודרניים, אשר חלקם לקוח מתוך מדע הפסיכולוגיה, תרפיה, הפסיכודרמה כמו גם שימוש בתורות מודרניות יחסית כדוגמת תורת ה'פעימות' (pulsation), וה'ביו-אנרגיה' (Bio-Energy) של וילהלם רייך. לצד התרגול המסורתי של הטנטרה, מדיטציה, טנטרה-יוגה ויוגה. לצד טכניקות מדיטציה עתיקות נעשה שימוש במדיטציות מודרניות הנעזרות בתנועה, מוזיקה וריקוד. הוא טען שטנטרה כתרפיה מאפשרת התמודדות עם טראומות ריגשיות ומיניות אשר פוגעות בתפקוד המיני, מערכות יחסים ואף בבריאות הפיזית. כמו כן, הוא טען שהיא מאפשרת תקשורת טובה יותר של המטופל עם עולמו הפנימי וכתוצאה מכך, תקשורת בריאה עם הסובבים אותו. נאמר שבין המושגים שנעשה בהם שימוש "נו - אטצ'מנט" - מושג הלקוח מעולם הבודהיזם הטנטרי, לפיו אמורים בני הזוג, להתנהג בהתאם למשיכה המינית העכשווית שלהם, ולא לפי כללי הזוגיות הנהוגים בעולם המערבי. "כאן ועכשיו" - מושג המגדיר את הרגע הנוכחי כרגע מיוחד שלא יחזור לעולם.

שיטות המדיטציה של אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נודע במיוחד בזכות שיטות המדיטציה הרבות שפיתח. המפורסמות שבהן: דיינמיק, מיסטיק רוז, קונדליני, נאטאראז' ועוד. המיוחד בהן הוא שבירת דפוס ארוך שנים של מדיטציות פסיביות, אשר אופיינו בישיבה דוממת במטרה לאפשר לגוף ולנפש להיכנס למצב מדיטטיבי. על פי תפיסתו של אושו, טכניקות המדיטציה הפסיביות אינן מתאימות לאדם המערבי, כיוון שמחשבתו העמוסה והמוטרדת ואורח חייו הלחוץ מקשים על כניסה למצב מדיטטיבי באופן פסיבי. בהתאם לכך פיתח ושכלל אושו טכניקות מדיטציה אקטיביות המשלבות פעילות פיזית כגון ריקוד וריצה, והבעה מכוונת של רגשות באמצעות צחוק ובכי.

ספריו של אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידיו פירסמו כמה מאות ספרים אשר מכילים רבות מהרצאותיו שנערכו רובן באשראם שייסד בפונה ואשר עסקו בעיקר במקומה של הרוחניות בחייו של האדם המודרני. באחד מהם, "חמלה"[9] מפורטת השקפתו בנושא חשיבות המיניות בחיי האדם: כ"שההשתוקקות נעלמת, האנרגיה שנעה בהשתוקקות נשארת — היא לא יכולה להיעלם. השתוקקות היא רק צורה של אנרגיה. זאת הסיבה שאפשר להפוך דחף אחד לשני. כעס יכול להפוך למין, מין יכול להפוך לכעס. מין יכול להפוך לחמדנות, ולכן אם תתבונן באדם חמדן מאוד תראה שהוא פחות מיני. אם הוא חמדן מקיר לקיר, מלא חמדנות כרימון, הוא לא יהיה מיני בכלל, הוא יהיה פרוש — כי כל האנרגיה שלו מתבטאת ופורקת את עצמה דרך החמדנות. אם אתה נתקל באדם מיני מאוד, תמצא תמיד שאינו חמדן, כי לא נשארה אנרגיה לחמדנות. אם תתבונן באדם שהדחיק את מיניותו, תראה שהוא כועס מאוד. הכעס שאצור בתוכו יהיה דרוך תמיד ומוכן לצוף ולעלות על פני השטח. תוכל לראות בעיניו, בפניו, שהוא רק כועס. כל האנרגיה המינית הפכה לכעס. זאת הסיבה שכל אותם נזירים ופרושים למיניהם הם תמיד כועסים. אופן הילוכם מראה את כעסם. האופן שהם מסתכלים עליך מעיד על כעסם. השקט שלהם דק כעובי העור — גע בהם והכעס יתפרץ. המין הפך לכעס. אלה רק הצורות, החיים הם האנרגיה."

בספר אחר דן אושו בחשיבות המדיטציה: "מדיטציה היא הרפתקה, ההרפתקה הגדולה ביותר שהתודעה האנושית יכולה לבחור. מדיטציה היא רק להיות בלא לעשות דבר – אף פעולה, אף מחשבה, אף רגש. אתה רק קיים, וזה תענוג עילאי. מאין בא התענוג הזה, כשאינך עושה דבר? הוא בא משום מקום, או שהוא בא בכל מקום. הוא אינו נגרם, מכיוון שהקיום עשוי מהחומר הנקרא אושר. מדיטציה אינה נגד עשייה. לא תיאלץ לברוח מהחיים. היא פשוט מלמדת אותך דרך חיים חדשה: אתה הופך למרכז הציקלון. חייך ממשיכים. למעשה, הם ממשיכים ביתר עוז – ביותר שמחה, ביותר בהירות, ביותר חזון, ביותר יצירתיות – אך עם זאת אתה רחוק, רק צופה על הגבעה, פשוט רואה את כל אשר מתרחש סביבך. אינך העושה, אתה הצופה."

דעותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נודע באופן החריף בו ביטא את עמדותיו הפוליטיות. הוא טען שהדתות המאורגנות הביאו למלחמות ולאיבה בעולם. הוא חשב שהפוליטקאים מונעים מתוך אגו אישי. הוא ביקש לבטל את המפלגות ולשים את הדגש על בחירות אישיות ועל כישוריהם של המועמדים. הוא ראה בדמוקרטיה צורת משטר הטובה יותר משיטות טוטליטריות, אך האמין שיש לה חסרון משום שהציבור הרחב אינו תמיד מסוגל לבחור במתאימים ביותר לשלטון.

לאחר שגורש מארצות הברית נקט אושו בקו אנטי אמריקני תקיף, במיוחד נגד נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן. את הקמת מדינת ישראל הוא ייחס למזימה אמריקנית. הוא הביע את התנגדותו הנמרצת לגבולות ולמדינות ואמר שהוא אינו "רואה כל תקווה לקיום ישראל בתוך מאתיים מיליון אנשים ששונאים אותה."

אושו ערך השוואה בין היטלר למהטמה גנדי. הוא טען שהיטלר גרם נזק עצום לאנושות ועשה דברים לא ראויים. עם זאת העריך את יושרו. לעומתו כך הסביר גם גנדי הביא למותם של רבים, אך דעותיו היו צבועות. בעוד שגנדי היה אחראי למוות אלים ביותר של מיליון הודים היטלר היה גם אחראי למוות של מיליון יהודים אך עשה זאת בדרך "שלווה ומהירה יותר" (באמצעות תאי הגזים) מאשר אופני המוות שהתרחשו בהודו. הוא טען שמעשיו של היטלר נבעו כתוצאה מכך שסבל מרגשי נחיתות. דבריו של אושו עורר ביקורת בגרמניה, ואושו ציין שלא אמר את הדברים כדי להביע הערכה למעשיו של היטלר אלא בהתייחסות לאישיות שלו.[10] [11][8]

ביקורת על אושו וחסידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נוסע באחת ממכוניות הפאר שלו
בית המשפט של ווסקו שהותקף על ידי חסידיו של אושו
מסעדות שהותקפו על ידי חסידיו של אושו

אושו נאבק מול מבקרים חריפים שרבים מהם היו תלמידיו לשעבר. הם האשימו אותו או כמה מחסידיו בשלל דברים, בין היתר בתאוות בצע, מניפולטיביות, ניצול, גנבה ספרותית והטרדה מינית.[12][13][4]

הם מתארים בקרב כמה מחסידי אושו מקרים של גילוי עריצות, רמאות, שקרים, חמדנות, מזימות, אלימות, הצתה[14] וכן פעולות פליליות באורגון שגרמו לשבע מאות מקרים של הרעלת סלמונלה במסעדות שונות.[12].[11][3][5][1][12][4]

על פי דיווחים שונים אושו נהג ליזום קירבה מינית עם נשים שבאו ללמוד על תורתו, חלקן צעירות. [12] כמו כן נהג לקיים עם רבות מהן יחסי מין באופן קבוע.[1] בשל התנגדותו להולדת ילדים, הוא דרש מנשים לעבור הפלות, מגברים לעבור סירוס ומנערות בנות שבע עשרה לעבור פרוצדורה בלתי הפיכה של עיקור ורבות עשו כן.[3]

הוא חי חיי פאר והחזיק אוסף של 96 מכוניות רולס רויס שלא ספקו אותו – הוא רצה שלושים מכוניות נוספות,[13][3] אך דרש מנאמניו לעבוד ללא תשלום שבעה ימים בשבוע, שתים עשרה שעות מדי יום, בבניית מרכזו באורגון בארצות הברית.

היו שטענו טענות כלפי חסידיו. קבוצה מהם רצתה לשבש מערכת בחירות מקומית שאיימה על האינטרסים שלהם, ולכן אנשיה גרמו להרעלת סלמנולה המונית במסעדות שונות.[15][1][16]

החברים בקומונה לא קיבלו היתרי בניה אך בנו בכל זאת באופן לא חוקי. חברי הקומונה הבכירים החליטו לנסות להשפיע על הבחירות המקומיות על ידי שימוש באלימות. מספר חברים בכירים מחוג התלמידים הקרוב לאושו נעצרו והורשעו על עבירות פליליות שונות ביניהן הרעלה של הציבור באורגון (1984 Rajneeshee bioterror attack) שגרמה לשבע מאות מקרים של הרעלת סלמונלה[12].[16]

אושו היה חובב מכוניות ורכש לעצמו למעלה מתשעים מכוניות רולס רויס וכמו כן החזיק בעשרות שעוני נשים המשובצים באבנים יקרות.[1][13] הוא היה לעיתים תחת ההשפעה של וואליום וסמים אחרים.[4]

חסידיו של אושו הסתכסכו עם התושבים המקומיים באזור החווה ולאחר מכן השיגו לעצמם כלי נשק.[4] התגלו מעילות בכספי הקומונה.

בשנת 1985 עזבו אותו עשרות מתלמידיו הקרובים. לאחר שאושו גילה שהעוזרת שלו ויד ימינו מה אננד שילה (Ma Anand Sheela ) עזבה אותו ונסעה לאירופה הוא תמך בחקירתה והאשים אותה בעבירות רבות.[7] היא נשפטה והורשעה.

לאחר שבת זוגו קריסטין וולף "ויוק" הבריטית ( Christine Woolf, renamed Vivek) נכנסה להיריון ממנו הוא דאג שההיריון יופסק ושהיא תעוקר.[13] היא התאבדה בבליעת כמות גדולה של גלולות שינה בבומביי בדיוק לפני חגיגת יום הולדתו, כחודש לפני מותו.[1][13]

תלמידיו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימת קהילה של תלמידיו המקיימת סדנאות, פסטיבלים, ואירועים ברוח אושו, השקפותיו והעידן החדש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרי אושו שיצאו בעברית:

ספרי עיון:

  • Hugh Milne. Bhagwan: The God that failed (A Thomas Dunne Book) St. Martin Pr. April 1987. יו מילן היה שומר ראשו האישי של אושו במשך מספר שנים, והפך ממעריץ למאוכזב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Christopher Calder, Osho, Bhagwan Rajneesh, and the Lost Truth, meditation-handbook.50webs.com
  2. ^ Pace, Eric (1990). "Baghwan Shree Rajneesh, Indian Guru, Dies at 58". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2017. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 "Bhagwan Rajneesh, not a nice man to know". Times of India Blog (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2017. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Rajneesh (Osho, Bhagwan), www.prem-rawat-bio.org (בen)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 "25 years after Rajneeshee commune collapsed, truth spills out -- Part 1 of 5". OregonLive.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2017. 
  6. ^ "15 Unknown Interesting Facts About Osho Indian Sex Guru | Reckon Talk". Reckon Talk (באנגלית). 25 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2017. 
  7. ^ 7.0 7.1 FitzGerald, Frances (22 בספטמבר 1986). "II-RAJNEESHPURAM". The New Yorker. ISSN 0028-792X. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2017. 
  8. ^ 8.0 8.1 Bhagwan Shree Rajneesh, Biography.com (בen-us)
  9. ^ חמלה, פריחתה העילאית של האהבה, מאת: אושו סדרת " תובנות לדרך חיים חדשה" הוצאת אסטרולוג , 2013.
  10. ^ Osho From Death to Deathlessness: We are the only alternative, oshosearch.net
  11. ^ 11.0 11.1 Ed Madrid (The Oregonian), Criminal trial testimony: Ava Avalos, www.documentcloud.org (בen)
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 "Osho a “no show” (with 90 Rolls Royces)". Art & criticism by eric wayne (באנגלית). 17 ביולי 2013. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2017. 
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 An Affair to Remember | OPEN Magazine, OPEN Magazine (בen)
  14. ^ Bhagwan Shree Rajneesh, Biography.com (בen-us)
  15. ^ פרנסיס פיצ'ג'רלד, Rajneeshpuram, מגזין ניו יורקר
  16. ^ 16.0 16.1 Ma Anand Sheela, Don't Kill Him! The Story of My Life with Bhagwan Rajneesh, Fingerprint, 2013