אושו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"אושו"
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אוֹשוֹ (11 בדצמבר 1931 - 19 בינואר 1990) הוא כינויו של ראג'ניש צ'נדרה מוהן ג'יין (הינדי: रजनीश चन्द्र मोहन जैन) שהיה פילוסוף, סופר ומיסטיקן הודי שנוי במחלוקת.[1][2][3][4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נולד במאדהיה פרדש, בהודו.

לטענתו, אושו חווה תהליך של הארה בגיל 21, בעת שלמד פילוסופיה באוניברסיטת סאגאר. בין השנים 1952 ל-1953 עסק אושו בפיתוח טכניקת החושך. פיתוח הטכניקה פגע, לדבריו, ביכולותיו הגופניות והביאה אותו למצב שנזקק לכיסא גלגלים. בעת היותו סטודנט זכה אושו במקום הראשון בתחרות הוויכוחים של הודו כולה. החל משנת 1961 שימש כמתרגל לפילוסופיה באוניברסיטת ג'בלפור והיה ידוע כמרצה חדשני ומרדן שמעדיף להוציא את תלמידיו לטיולים במדשאות הקמפוס, מאשר להרצות בפניהם באולמות.

הדרכה רוחנית והקמת האשראמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60, בעת ששימש כמרצה לפילוסופיה, עסק אושו גם בהוראה לא רשמית בנושאי מדיטציה ומודעות. בשנת 1966 זנח אושו באופן סופי את ההוראה והקים את האשראם הראשון במומביי.[1] בשנת 1974 פתח אושו בעזרת תלמידיו מרכז ללימודי מדיטציה ולמחקר מיסטי בעיר פונה, השוכנת כ-160 קילומטר ממומבאי. לימים כונה המרכז הזה בשם Pune One.

הקומונה הבינלאומית של אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 פתחו אושו ותלמידיו אשראם בעיר פונה, בקרבת בומביי (כיום מומבאי). בתקופת חייו פעל האשראם תחת השם "הקומונה הבינלאומית של אושו". לאחר מותו שונה שם המקום ל-"Osho International Meditation Resort". במקום ממשיכים להתקיים לימודי טנטרה ומדיטציה ו"תהליכי צמיחה אישית", ובמקביל מוצעים שירותי נופש כגון בריכת שחיה, ג'קוזי, מגרשי טניס וכדומה.

רג'ניש (אושו) נוסע באחת ממכוניות הפאר שלו

המעבר לארצות הברית והקמת ראג'נישפורם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 ביקש אושו אשרת כניסה לארצות הברית.[1] הסיבה הרשמית לבקשת האשרה הייתה קבלת טיפול רפואי למחלת הסוכרת ממנה סבל כל חייו. למעשה התכוון אושו להקים באמריקה את המרכז החדש שלו למען יוכל להמשיך שם בפעילותו עם חסידיו.[5] חסידיו של אושו רכשו חווה באזור מחוז וואסקו שבמדינת אורגון שבארצות הברית, לשם עבר אושו להתגורר במשך מספר שנים. לחווה ניתן השם "ראג'נישפורם", על פי כינויו של אושו באותה התקופה.[5][3]

ההטפה שלו ל"מין חופשי" זכתה אותו בתואר "סקס גורו".[6]

באותה תקופה אושו השיג לעצמו למעלה מתשעים מכוניות רולס רויס ועשרות שעוני נשים המשובצים באבנים יקרות.[1][7]

הוא היה תחת ההשפעה של וואליום וסמים אחרים ונהג לראות סרטים.[4]

ארבע המסעדות שהורעלו על ידי חסידיו של ראג'ניש (אושו)

בעיות עם החוק, אלימות ומעצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידיו של אושו הסתכסכו עם התושבים המקומיים באזור החווה ולאחר מכן השיגו לעצמם כלי נשק.[4] התגלו מעילות בכספי הקומונה.

הקומונה לא קבלה היתרי בניה אך בנתה באופן לא חוקי. חברי הקומונה הבכירים החליטו לנסות להשפיע על הבחירות המקומיות על ידי שימוש באלימות. מספר חברים בכירים מחוג התלמידים הקרוב לאושו נעצרו והורשעו על עבירות פליליות שונות ביניהן הרעלה של הציבור באורגון (1984 Rajneeshee bioterror attack) שגרמה לשבע מאות מקרים של הרעלת סלמונלה[8].[9]

בשנת 1985 עזבו אותו עשרות מתלמידיו הקרובים. לאחר שאושו גילה שהעוזרת שלו ויד ימינו מה אננד שילה (Ma Anand Sheela ) עזבה אותו ונסעה לאירופה הוא תמך בחקירתה והאשים אותה בעבירות רבות.[10] היא נשפטה והורשעה.

בסוף אוקטובר שנת 1985, נעצר גם הוא בחשד לעבירות על חוקי ההגירה של ארצות הברית. הוא הודה באשמה לשתי עבירות ובעצת פרקליטיו הוא הגיע לעסקת טיעון עם השלטונות האמריקאיים לפיה הוא ישלם קנס של $400,000 ויעזוב את תחומי ארצות הברית.[10][5] לאחר מכן הוא שינה את שמו לאושו.[11]

מסמך הקשור להאשמות של ראג'ניש וחסידיו

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המשפט של ווסקו שהותקף ביולוגית על ידי חסידיו של ראג'ניש (אושו)
Rajneesh, Bhagwan Shree - US Immigration and Naturalization Service, Report Number 1

לאחר שגורש מארצות הברית פתח אושו במסע ברחבי העולם ונשא דברים בפני תלמידיו וחבריו במדינות שונות. בשנת 1986 חזר אושו להודו ובינואר 1987 פתח מחדש את האשראם בפונה וחידש את מסורת ההרצאות ב-"היכל בודהא". בשנת 1989 שינה את שמו מ"בהגואן שרי ראג'ניש" ל"אושו" בלבד.

לאחר שבת זוגו קריסטין וולף "ויוק" הבריטית ( Christine Woolf, renamed Vivek) נכנסה להיריון ממנו הוא דאג שההיריון יופסק ושהיא תעוקר.[7] היא התאבדה בבליעת כמות גדולה של גלולות שינה בבומביי בדיוק לפני חגיגת יום הולדתו, כחודש לפני מותו.[1][7]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו מת בעיר פונה במדינת מהרשטרה ההודית בתאריך 19 בינואר בשנת 1990.[3] גופתו נשרפה על פי מסורת ההינדו ואפרו ניטמן על יד היכל בודהא בתוך שטח הקומונה הבינלאומית של אושו, בתוך מבנה מיוחד שנקרא אושו סמהדי.

תמונה של שלט בעיירה אנטלופ באורגון בו כתוב: 'מוקדש לכל אנשי הקהילה הזאת שבתקופת הפלישה והכיבוש של ראג'ניש ב־1981-1985 התנגדו וזכרו: "הדבר היחיד שצריך כדי לגבור על רוע הוא שאנשים טובים לא יעשו דבר".'

הפילוסופיה של אושו: בין נאו זן לאושואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופיה של אושו מבוססת על פירושו לאמונה הטאואיסטית ולכתבים של מספר מורי זן כגון מא צו, נאנסן וסוזאן. הפילוסופיה דוגלת בחיים ללא תכנון, ללא ארגון ושיטתיות, כאשר כוחות היקום הם שמובילים את האדם באופן ספונטני למקומו הנכון בבריאה. מצבו הנפשי האידאלי של האדם על פי הפילוסופיה של אושו הוא מצב שאושו כינה בשם no mind. כינוי זה נובע כנראה מדבריו של מורה הזן היפני מואמון שאמר שתוק, שתוק, חדל מכל דיבור. האמת המוחלטת היא אפילו ללא מחשבה. במצב ה-no mind, הכרתו של האדם אמורה להיות נקייה מכל מחשבה, הרהור או חלומות בהקיץ. האדם אמור להיות דרוך ועירני לכל אתגר שיציבו מולו החיים ואמור לפעול באופן טבעי וספונטני ללא התלבטויות או דעות קדומות. את הפילוסופיה הזו כינה אושו בשם נאו זן, מתוך הוקרה למורי הזן מימי הביניים, שלטענתו הניחו את יסודותיה.

במשך כל שנות פעילותו, הטיף אושו נגד ארגונים דתיים ותאולוגיה שיטתית ומסודרת. הוא ביקש מתלמידיו שלא ללכת בעקבותיו אלא "למצוא את האור שלהם" ולפלס לעצמם דרך רוחנית, עצמאית ומקורית שנובעת מהאינדבדואליות האמיתית שלהם. מבקריו של אושו טוענים שלמרות התנגדותו המילולית לדת המאורגנת, ביסס אושו בעצמו כת טקסית בעלת פולחנים יומיומיים (תרגול דיינמיק בבוקר ו-קונדוליני בערב) ומנהגים חברתיים ברורים כמו התנגדות לנישואים והתנגדות להפרדה בין המינים גם במלתחות ושירותים ציבוריים. מבקרים אחרים של אושו טוענים כי על סמך הפולחן והמנהגים, אושו הקים למעשה דת חדשה. דת זו מכונה אושואיזם, ואילו מאמיניה, כלומר חסידיו של אושו, מכונים אושואיסטים.

נאו טנטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושג חדש יחסית שטבע אושו הוא נאו טנטרה, זהו שילוב בין הטנטרה לשיטות טיפול. שילוב חוכמת המזרח עם הידע והפתיחות של המערב תוך שימת דגש על החסימות הריגשיות ומקבילותיהם הפיזיות, מציאת המקור לחסימות אילו וכיצד ניתן לרפא אותן. הנאו טנטרה עושה שימוש בכלים מודרניים, אשר חלקם לקוח מתוך מדע הפסיכולוגיה, תרפיה, הפסיכודרמה כמו גם שימוש בתורות מודרניות יחסית כדוגמת תורת ה'פעימות' (pulsation), וה'ביו-אנרגיה' (Bio-Energy) של וילהלם רייך. לצד התרגול המסורתי של הטנטרה, מדיטציה, טנטרה-יוגה ויוגה. לצד טכניקות מדיטציה עתיקות נעשה שימוש במדיטציות מודרניות הנעזרות בתנועה, מוזיקה וריקוד. הוא טען שטנטרה כתרפיה מאפשרת התמודדות עם טראומות ריגשיות ומיניות אשר פוגעות בתפקוד המיני, מערכות יחסים ואף בבריאות הפיזית. כמו כן, הוא טען שהיא מאפשרת תקשורת טובה יותר של המטופל עם עולמו הפנימי וכתוצאה מכך, תקשורת בריאה עם הסובבים אותו. נאמר שבין המושגים שנעשה בהם שימוש "נו - אטצ'מנט" - מושג הלקוח מעולם הבודהיזם הטנטרי, לפיו אמורים בני הזוג, להתנהג בהתאם למשיכה המינית העכשווית שלהם, ולא לפי כללי הזוגיות הנהוגים בעולם המערבי. "כאן ועכשיו" - מושג המגדיר את הרגע הנוכחי כרגע מיוחד שלא יחזור לעולם.

שיטות המדיטציה של אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נודע במיוחד בזכות שיטות המדיטציה הרבות שפיתח. המפורסמות שבהן: דיינמיק, מיסטיק רוז, קונדליני, נאטאראז' ועוד. המיוחד בהן הוא שבירת דפוס ארוך שנים של מדיטציות פסיביות, אשר אופיינו בישיבה דוממת במטרה לאפשר לגוף ולנפש להיכנס למצב מדיטטיבי. על פי תפיסתו של אושו, טכניקות המדיטציה הפסיביות אינן מתאימות לאדם המערבי, כיוון שמחשבתו העמוסה והמוטרדת ואורח חייו הלחוץ מקשים על כניסה למצב מדיטטיבי באופן פסיבי. בהתאם לכך פיתח ושכלל אושו טכניקות מדיטציה אקטיביות המשלבות פעילות פיזית כגון ריקוד וריצה, והבעה מכוונת של רגשות באמצעות צחוק ובכי.

ספריו של אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידיו פירסמו כמה מאות ספרים אשר מכילים רבות מהרצאותיו שנערכו רובן באשראם שייסד בפונה ואשר עסקו בעיקר במקומה של הרוחניות בחייו של האדם המודרני.

מדיטציה היא הרפתקה, ההרפתקה הגדולה ביותר שהתודעה האנושית יכולה לבחור. מדיטציה היא רק להיות בלא לעשות דבר – אף פעולה, אף מחשבה, אף רגש. אתה רק קיים, וזה תענוג עילאי. מאין בא התענוג הזה, כשאינך עושה דבר? הוא בא משום מקום, או שהוא בא בכל מקום. הוא אינו נגרם, מכיוון שהקיום עשוי מהחומר הנקרא אושר. מדיטציה אינה נגד עשייה. לא תיאלץ לברוח מהחיים. היא פשוט מלמדת אותך דרך חיים חדשה: אתה הופך למרכז הציקלון. חייך ממשיכים. למעשה, הם ממשיכים ביתר עוז – ביותר שמחה, ביותר בהירות, ביותר חזון, ביותר יצירתיות – אך עם זאת אתה רחוק, רק צופה על הגבעה, פשוט רואה את כל אשר מתרחש סביבך. אינך העושה, אתה הצופה.

אושו

דעותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נודע באופן החריף בו ביטא את עמדותיו הפוליטיות. הוא טען שהדתות המאורגנות הביאו למלחמות ולאיבה בעולם. הוא חשב שהפוליטקאים מונעים מתוך אגו אישי. הוא ביקש לבטל את המפלגות ולשים את הדגש על בחירות אישיות ועל כישוריהם של המועמדים. הוא ראה בדמוקרטיה צורת משטר הטובה יותר משיטות טוטליטריות, אך האמין שיש לה חסרון משום שהציבור הרחב אינו תמיד מסוגל לבחור במתאימים ביותר לשלטון.

לאחר שגורש מארצות הברית נקט אושו בקו אנטי אמריקני תקיף, במיוחד נגד נשיא ארצות הברית דאז רונלד רייגן. את הקמת מדינת ישראל הוא ייחס למזימה אמריקנית. הוא הביע את התנגדותו הנמרצת לגבולות ולמדינות ואמר שהוא אינו "רואה כל תקווה לקיום ישראל בתוך מאתיים מיליון אנשים ששונאים אותה."

דעותיו על היטלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו השווה את היטלר למהטמה גנדהי, פיאר אותו[12] ואמר ששניהם היו "צדיקים גדולים" אך שהיטלר היה פחות מסוכן ואלים.[11] זאת מכיוון שבעוד שגנדהי היה אחראי למוות אלים ביותר של מיליון הודים היטלר גם אחראי למוות של מיליון יהודים אך עשה זאת בדרך "שלווה יותר" ו"מהירה יותר" (בתאי הגזים).[12] אושו טען ש"היטלר הרג מיליון יהודים" והיה "אדם דגול" "בעל חזון גדול".[13][11]

בפונה הוא נאם ואמר ש"היהודים לא השאירו להיטלר ברירה."[11] בשל הצהרות כאלו בתקשורת הגרמנית (למגזין Der Spiegel) הוא זכה לאהדה רבה מצד גרמנים רבים.[11]

כשמזכירתו מה אננד שילה (Ma Anand Sheela ) נשאלה בטלוויזיה על ההערות האנטישמיות של אושו, היא ספרה שאמר בדיחה גזענית אנטישמית בקשר ליהודים וגרמנים.[7]

ביקורת על אושו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אושו נאבק מול מבקרים חריפים שרבים מהם היו תלמידיו לשעבר. הם האשימו אותו בשלל דברים, בין היתר בתאוות בצע, מניפולטיביות, ניצול, גנבה ספרותית והטרדה מינית.[8][7][4]

הם מתארים משטר של עריצות, רמאות, שקרים, חמדנות, מזימות, אלימות, הצתה[14] הרעלה של הציבור באורגון שגרמה לשבע מאות מקרים של הרעלת סלמונלה[8] ואף רציחות ממש שהתקיימו בכת שלו, כביכול שלא בשליטתו, אך לטענתם בידיעתו המלאה ובאישורו המלא.[13][3][5][1][8][4]

הוא נגע בחזה של תלמידותיו[8] הצעירות וקיים עם רבות מהן יחסי מין באופן קבוע.[1] בשל התנגדותו להולדת ילדים, הוא דרש מנשים לעבור הפלות, מגברים לעבור סירוס ומנערות בנות שבע עשרה לעבור פרוצדורה בלתי הפיכה של עיקור ורבות עשו כן.[3]

הוא חי חיי פאר והחזיק אוסף של 96 מכוניות רולס רויס שלא ספקו אותו – הוא רצה שלושים מכוניות נוספות,[7][3] אך דרש מנאמניו לעבוד ללא תשלום שבעה ימים בשבוע, שתים עשרה שעות מדי יום, בבניית מרכזו באורגון בארצות הברית.

היו שטענו כי כדי לשבש מערכת בחירות מקומית שאיימה על האינטרסים שלו, אנשיו אף גרמו להרעלת מזון המונית במסעדות.[15][1][9]

פסלו של אושו בעיר פונה בהודו

תלמידיו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימת קהילה של תלמידיו המקיימת סדנאות, פסטיבלים, ואירועים ברוח אושו, השקפותיו והעידן החדש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרי אושו שיצאו בעברית:

ספרי עיון:

  • Hugh Milne. Bhagwan: The God that failed (A Thomas Dunne Book) St. Martin Pr. April 1987. יו מילן היה שומר ראשו האישי של אושו במשך מספר שנים, והפך ממעריץ למאוכזב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 Christopher Calder, Osho, Bhagwan Rajneesh, and the Lost Truth, meditation-handbook.50webs.com
  2. ^ Pace, Eric (1990). "Baghwan Shree Rajneesh, Indian Guru, Dies at 58". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2017. 
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 "Bhagwan Rajneesh, not a nice man to know". Times of India Blog (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2017. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Rajneesh (Osho, Bhagwan), www.prem-rawat-bio.org (בen)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 "25 years after Rajneeshee commune collapsed, truth spills out -- Part 1 of 5". OregonLive.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2017. 
  6. ^ "15 Unknown Interesting Facts About Osho Indian Sex Guru | Reckon Talk". Reckon Talk (באנגלית). 25 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2017. 
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 An Affair to Remember | OPEN Magazine, OPEN Magazine (בen)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 "Osho a “no show” (with 90 Rolls Royces)". Art & criticism by eric wayne (באנגלית). 17 ביולי 2013. בדיקה אחרונה ב-15 בנובמבר 2017. 
  9. ^ 9.0 9.1 Ma Anand Sheela, Don't Kill Him! The Story of My Life with Bhagwan Rajneesh, Fingerprint, 2013
  10. ^ 10.0 10.1 FitzGerald, Frances (22 בספטמבר 1986). "II-RAJNEESHPURAM". The New Yorker. ISSN 0028-792X. בדיקה אחרונה ב-16 בנובמבר 2017. 
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 Bhagwan Shree Rajneesh, Biography.com (בen-us)
  12. ^ 12.0 12.1 Osho From Death to Deathlessness: We are the only alternative, oshosearch.net
  13. ^ 13.0 13.1 Ed Madrid (The Oregonian), Criminal trial testimony: Ava Avalos, www.documentcloud.org (בen)
  14. ^ Bhagwan Shree Rajneesh, Biography.com (בen-us)
  15. ^ פרנסיס פיצ'ג'רלד, Rajneeshpuram, מגזין ניו יורקר