ואה (נהר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ואה
Rieka Vah - Piestany.jpg
הואה ליד פיאסטני
אורך 402 ק"מ
ספיקה ממוצעת 152 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 15,075 קמ"ר
מוצא הרי טאטרה
שפך דנובה
מדינות באגן הניקוז סלובקיה
Váh River (SVK) - location and watershed.svg

ואהסלובקית Váh; בגרמנית Waag; בהונגרית Vág; בפולנית Wag) הוא נהר באורך 402 קילומטר במערב סלובקיה. הוואה מקבל את מימיו מהביאלי ואה בהרי הטאטרה הגבוהים ומהצ'ורני ואה בהרי הטאטרה הנמוכים, ונשפך לדנובה בדרום סלובקיה ליד קומרנו. לאורכו נשפכים אליו רבים מנהרות סלובקיה, בהם האורבה. שטח הניקוז שלו ושל היובלים הנשפכים אליו הוא כ-19,700 קמ"ר, שהם כ-34% משטח סלובקיה, או 10,247 קמ"ר ללא השטח המנוקז על ידי הניטרה, הזיטבה והדודבה[1].

הזרימה בוואה והסחף הנובע מהזרימה ומתגבר הרבה בעת זרימה חזקה, משתנה לאורך עונות השנה בהתאם לזמני הפשרת השלגים באגן הניקוז שלה. בגלל שאגן הניקוז של הואה כולל אזורים בגבהים שונים מאוד זה מזה, היקף הסחף מגיע לשיא פעמיים בשנה, פעם באפריל (68.45 ק"ג לשנייה) בעת הפשרת השלגים בהרים הנמוכים ופעם ביולי (60.80 ק"ג לשנייה) בגלל הפשרת השלגים בפסגות הגבוהות. בחודשים ספטמבר עד נובמבר ובינואר יש בוואה רמות סחף נמוכות במיוחד (3-5 ק"ג בשנייה) וממוצע הסחף השנתי הוא 24.70 ק"ג לשנייה[2].

מאגרי מים ותחנות כוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 נחנך מאגר המים דולנה קוצ'קובצה (Dolne Kockovce) בעל קיבולת של 2.2 מיליון קוב, הראשון בסדרה של מאגרי מים שנועדו להסדרת הזרימה בואה, למניעת שטפונות ולניצול הזרימה לייצור חשמל. איתו נחנכה תחנת כוח לדצה (Ladce) בעלת כושר ייצור של 16 מגהוואט. בהמשך הוקמו עוד שלוש תחנות כוח שהסתמכו על מאגר דולנה קוצ'קובצה: תחנת אילבה (1940-1946), תחנת דובניצ'ה (1943-1946) ותחנת טרנצ'ין (1952-1956). כושר הייצור הכולל של סדרת תחנות אלו, שבין מאגר דולנה קוצ'קובצה לטרנצ'ין, מגיע ל-66.4 מגהוואט, והתפוקה השנתית מגיעה ל-315.6 גיגהוואט לשעה. בשנים 1953-1955 נבנתה סדרה שנייה של תחנות כוח בקטע הוואה שבין טרנצ'ין לפיאסטני. לסדרה זו כושר ייצור של 76 מגהוואט ותפוקה שנתית של 340.0 גיגהוואט לשעה.

בשנת 1957 הושלמה הקמת מאגר קרפלני, בעל קיבולת של 8.3 מיליון קוב, ששימשה סדרה של תחנות כוח בחלק העליון של הוואה. בשנים 1958-1960 הושלמו מספר תחנות כוח שהתבססו על המים שזרמו ממאגר זה. לתחנות אלו כושר ייצור של 97 מגהוואט וממוצע תפוקה שנתית של 235.4 גיגהוואט לשעה. בשנים 1959-1960 הוקם מפעל מים בקטע הואה שבין פיאסטני וחלובץ'. מפעל זה כלל מאגר של 12.3 מיליון קוב בדרהובצה ותחנת כוח בעל כושר ייצור של 43 מגהואט ותפוקה שנתית ממוצעת של 141.1 גיגהואט, במדוניצה. בשנים 1958-1963 הוקם מפעל מים בואה האמצעי, בין ז'ילינה ופובזקה ביסטריצה, שכלל מאגר של 8.5 מיליון קוב ותחנות כוח עם כושר ייצור של 183.3 מגהוואט ותפוקה שנתית ממוצעת של 352.2 גיגהוואט[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jiri Marsalek, W. Ed Watt, Evzen Zeman, Heiko Sieker, Advances in Urban Stormwater and Agricultural Runoff Source Controls, Springer, 2001, page 239
  2. ^ Dušan Zachar, Soil erosion, Elsevier, 1982, page 229
  3. ^ Dams and Reservoirs in the River Vah - Part 2, Aquamedia website
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.