וויאנג קוליט
 | |||
| הופעה של וויאנג קוליט, בביצועו של הדלאלנג (מפעיל בובות) האינדונזי המפורסם Ki Manteb Sudharsono, הופעה כזו נמשכת בדרך-כלל לאורך כל הלילה | |||
 מורשת תרבותית בלתי מוחשית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידע כללי | |||
| מדינה |
 אינדונזיה | ||
  | |||
וויאנג קוליט (Wayang) הוא תיאטרון הצללים של אינדונזיה, נפוץ במיוחד באי באלי.
פירוש המילה "וויאנג" בשפת ג'אווה היא "צל", במובן של רוח. צללים אלה הם, במקור, רוחות האבות הקדמוניים. לאבות הקדמוניים מיוחס כוח רב, והשפעה על ההווה באופן ממשי. להצגות תיאטרון הצללים קודם טקס דתי של העלאת הרוח, ומטרתו להשפיע לטובה על הרוח, כדי שזו תשפיע לטובה על הצאצאים החיים. עם זאת, את תפיסת העולם האנימיסטית האינדונזית החליפה דת ההינדו, ובמקומות רבים באינדונזיה החליף האסלאם את ההינדו; אולם נוהג תיאטרון הצללים נותר.
בתיאטרון הוויאנג מפעילים בובות בגובה 35–50 ס"מ, והמחזות עברו שינויים רבים לאורך ההיסטוריה בהתאם לצרכים הדתיים המשתנים. רוב העלילות לקוחות מהראמאיאנה, המהאבהארטה או הסראט מנק. אחת הסוגות, של מחזות קומדיה, נקראת "פנוקוואן". דמויות הוויאנג קוליט עשויות עור, והן בעלות חלקים ואיברים רבים, שניתנים להפעלה בנפרד.
סוג התיאטרון הזה הוכרז על ידי אונסק"ו בשנת 2003 כיצירת מופת של מסורת אנושית בעל פה (Masterpiece of the Oral and Intangible Heritage of Humanity). ברשימה זו נמצאים בין היתר גם התיאטרון אל חכוואתי הערבי, הבזיירות, התזונה הים-תיכונית, תיאטרון הבובות הסיציליאני ועוד.
בשנת 2008 הכיר ארגון אונסק"ו בוויאנג קוליט כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וויאנג קוליט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
