צל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צל של ציפור על גג הכנסייה באלוני אבא
עננים וצילם על הים התיכון

צל הוא אזור שבו מוסתר מקור האור הראשי, כך שהוא חשוך יותר בהשוואה לסביבתו.

צל מלא מול צל חלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור יכול להגיע לאזור הצל ממקורות אחרים, או מהמקור הראשי באופן עקיף, דרך החזרה או עקיפה. אם לא מגיע כלל אור לאזור הצל אז הוא נראה שחור לחלוטין ("צל מלא"), או שאם הוא נראה כהה יחסית לסביבתו ("צל חלקי"), זאת אומרת שחלק מהאור הגיע לאזור הצל. השימוש התכוף ביותר למילה צל הוא בהקשר של הסתרת אור השמש. צבע האור אינו משנה את צבע הצל.

צל וטמפרטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב המוצל על ידי עצים
צל שנוצר בעקבות צמרת של עץ בגן אלנבי שבחיפה. יכול לשמש כמחסה בפני החום בימי הקיץ

משום שמקור האור הראשי על פי רוב מפיץ גם חום, במקרים רבים הטמפרטורה של הצל תהייה נמוכה יותר מהסביבה המוארת.

הטרותרמיות ("דם קר") היא התכונה המאפיינת אורגניזמים שטמפרטורת גופם עוקבת באופן פסיבי אחר טמפרטורת הסביבה שלהם. זאת להבדיל מהומיאותרמיות ("דם חם") שהיא תכונה המתבטאת ביכולתו של האורגניזם לשמור ולווסת את טמפרטורת גופו ולשמור על רמתה הקבועה בהתאם לתנאי הסביבה הקיימים. כמעט כל בעלי החיים פרט ליונקים ולעופות הם הטרותרמיים. בעלי חיים אלו תלויים בצל כדי להוריד את טמפרטורת גופם במקרה הצורך. לעומת זאת, כאשר הטמפרטורה קרה יותר הם ימנעו ממקומות מוצלים.

עם זאת, גם בעלי חיים אשר מסוגלים לווסת את טמפרטורת גופים יתקשו לתפקד בתנאים קיצוניים. למשל, נוחות אקלימית של האדם היא טווח התנאים האקלימיים שבין הזעה הנגרמת מחשיפה לחום לבין צמרמורת הנגרמת מחשיפה לקור.

בהתאם לכך, שהייה באזור מוצל בימים חמים (במיוחד בעונת הקיץ) יכולה למנוע מכת חום. ישנם אזורים מרובי צל כמו יערות, אך באזורים מדבריים קשה מאוד למצוא צל.

כובע יכול לשמש להצללת אזור הראש והפנים כאשר הולכים במקומות בהם אין צל. כמו כן, שמשיה יכולה לשמש את הרוחצים בחוף הים או את הסועדים בפיקניק. בנייה מחנאית עוסקת בין היתר בהקמת סככות צל זמניות.

בנייה תואמת אקלים עוסקת ההתאמת הבנייה לתנאי האקלים והסביבה. גזיבו הוא מבנה בצורת "ביתן" לעתים בצורת מתומן המצוי בדרך כלל בפארקים, גנים, ושטחים ציבוריים מרווחים. תפקידו לספק צל ומקום מחסה, לעתים משמש גם בתור מבנה נוי ואף מקום לנוח.

צל באסטרונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה של צל במערכת השמש

ליקוי מאורות הוא אירוע אסטרונומי המתרחש כאשר גרם שמים נע אל תוך צילו של גרם שמים אחר.

קימות תופעות שונות במערכת השמש קשורות לצל שכוכב לכת או ירח יוצרים מאור השמש. למשל: ליקוי ירח, ליקוי חמה.

בנוסף החומר הנמצא מסביב לכתמי השמש הוא חם ובהיר יותר מהחומר שבתוכם כך שאורו מעפיל על האור הנוצר מכתם השמש וכך נוצר הרושם שהוא שחור.

אפשר לבצע זאת באמצעות ניסוי. יש לשים נורה דולקת מול מקור אור חזק יותר ואז הנורה תיראה כמו צללית מאירה.

שימושים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העובדה שבמשולשים דומים היחסים בין הצלעות המתאימות שווים מאפשרת למדוד את גובהם של עצמים גבוהים באמצעות מדידת צלם, כפי שמוסבר במסכת ערובין: "והרוצה לידע כמה גובהו של דקל מודד קומתו וצלו וצל קומתו וידע כמה גובה של דקל" (תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף מ"ג, עמוד ב').

אחד השימושים המוקדמים של האדם בצל היה לצורת יצירת שעון שמש. זהו שעון, שמשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.

שדוגרפיה היא שיטה אופטית המשמשת להבחנה בחוסר אחידות בהרכב חומרים, בתווך שקוף כמו אוויר, מים וזכוכית. פירוש השם הוא בהלחם בסיסים מהשפה האנגלית: Shadow - צל, Graphy - רישום.

הצל באומנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צל של אנשים בחוף הים.

באמנות חזותית ישנן מספר טכניקות גראפיות אשר השימוש העיקרי שלהן לצורך יצירת תמונה או דימוי על משטח, הוא לא צבע, אלא אור וצל. למשל: רישום, הדפס ותחריט. הצל משמש לצורך יצירת אשליה של נפח על גבי משטח דו ממדי, על מנת לחקות את העולם התלת ממדי.

תיאטרון צלליות הנו סוג של אמנות שבה סיפור או מחזה מוצג בפני קהל כאשר האמן או האמנים משתמשים בידייהם מול מקרן אור כדי לייצר את הצלליות של כל הדמויות המופיעות כתוצאה מכך על גבי מסך או על גבי קיר.

הצל בפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צללים על מדרכה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצל (פסיכולוגיה)

בפסיכולוגיה האנליטית, הצֵל הוא ארכיטיפ המתאר את החלקים באישיות האדם שאותם הוא מסרב לקבל ולכן מדחיקם. חלקים אלו נתפסים בעיניו כזרים לו וכ"אחרים", ולעתים קרובות הוא מגיב אליהם בכעס או בשנאה.

הצל במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכילתא דרבי ישמעאל מסופר על נחש הצד עופות באמצעות צלם: "אמרו שעכס זה רואה צל עוף שהוא פורח באוויר וכשהוא רואה העוף ומתחבר אל צלו, איבריו נושרין" (מכילתא על שמות טו).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]