לדלג לתוכן

ויזה (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויזה
לוגו ויזה
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בניו יורק (2008–V) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוטו Life takes Visa. It's everywhere you want to be. עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים די הוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1958–הווה (כ־67 שנים)
חברות בנות
  • Visa International Service Association
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה Mission Rock עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי סן פרנסיסקו, ארצות הברית
ענפי תעשייה שירותים פיננסיים
מוצרים עיקריים כרטיסי אשראי, שירותי סליקה, הלוואות
שווי שוק 634.02 מיליארד דולר (7 בדצמבר 2025)
הכנסות 35.926 מיליארד דולר (2024)
רווח תפעולי 23.595 מיליארד דולר (2024)
רווח 19.743 מיליארד דולר (2024)
הון עצמי 39.14 מיליארד דולר (2024)
יו"ר Alfred F. Kelly Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל ריאן מק’אינרני
עובדים 31,600 (2024)
 
אתר ויזה ארצות הברית
אתר ויזה אירופה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויזה בע"מ (Visa Inc) היא תאגיד רב-לאומי אמריקאי המספק שירותי כרטיסי תשלום, שהמטה הראשי שלו שוכן בסן פרנסיסקו, קליפורניה.[1] החברה מאפשרת העברות כספים אלקטרוניות ברחבי העולם, בעיקר באמצעות כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב וכרטיסים נטענים ממותג ויזה.

ויזה עצמה איננה מנפיקה כרטיסים, איננה מעניקה אשראי ואינה קובעת את שיעורי הריבית או העמלות לצרכנים; במקום זאת, היא מספקת למוסדות פיננסיים מוצרים ממותגי ויזה, באמצעותם מציעים אותם מוסדות תכוניות אשראי, חיוב, כרטיסים נטענים וגישה למזומן ללקוחותיהם. בשנת 2015 דיווח מגזין דה נילסון ריפורט (The Nilson Report), כי רשת התשלומים הגלובלית של ויזה (הידועה בשם "ויזה נט") עיבדה בשנת 2014 כ-100 מיליארד עסקאות, בהיקף כולל של 6.8 טריליון דולר אמריקני.[2]

כמעט כל העסקאות של ויזה ברחבי העולם מעובדות דרך רשת ויזה נט, המופעלת ישירות על ידי החברה, באמצעות ארבעה מרכזי נתונים מאובטחים, הממוקמים באשבורן (וירג'יניה) ובהיילנדס ראנץ' (קולורדו) שבארצות הברית, בלונדון ובסינגפור.[3] מרכזים אלו מאובטחים ברמה גבוהה מפני אסונות טבע, פשיעה וטרור; הם מסוגלים לפעול באופן עצמאי זה מזה וממערכות חיצוניות במקרה הצורך, ומעבדים עד 30,000 עסקאות בו-זמנית ועד 100 מיליארד חישובים בשנייה.[4]

ויזה היא ארגון התשלומים באמצעות כרטיסים השני בגודלו בעולם (כרטיסי אשראי וחיוב יחדיו), לאחר שנעקפה על ידי יוניין פיי (UnionPay) הסינית בשנת 2015, על פי ערך העסקאות השנתי ומספר הכרטיסים המונפקים.[5] עם זאת, כיוון שגודלה של UnionPay נובע בעיקר מגודלו של השוק המקומי בסין, נחשבת ויזה לחברת כרטיסי הבנק הדומיננטית בשאר העולם, עם נתח שוק של כ-50% מסך עסקאות הכרטיסים העולמיות.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־18 בספטמבר 1958 השיק באופן רשמי בנק אוף אמריקה את תוכנית כרטיס האשראי שלו, בנק אמריקארד (BankAmericard), בעיר פרזנו שבקליפורניה. בשבועות שקדמו להשקה, הציף הבנק את תיבות הדואר בעיר במשלוח המוני ראשוני של 65,000 כרטיסי אשראי שלא נתבקשו מראש.[6]

הרעיון לתוכנית נולד בקבוצת המחקר לפיתוח שירותי לקוחות של הבנק, על ידי צוות בהובלת ג'וזף פי ויליאמס (Joseph P. Williams). כבר בשנת 1956 הצליח ויליאמס לשכנע את הנהלת הבנק לאפשר לו לקדם את הרעיון, אשר הפך למבצע הראשון בהיסטוריה של שליחת כרטיסי אשראי פעילים (ולא רק טפסי הצטרפות) לציבור רחב, מה שנחשב לפריצת דרך עולמית בתחום.

שלט ישן של בנק אמריקה עם הכיתוב "כרטיס הבנקאמריקארד שלך מתקבל כאן"

העיר פרזנו נבחרה להשקה בשל מאפייניה: אוכלוסייה של כ-250,000 איש (מספיק גדולה לבחינת היתכנות, אך קטנה מספיק לשליטה בעלויות), נתח שוק משמעותי של בנק אוף אמריקה בעיר (כ-45%) ומידת בידוד גאוגרפית שאפשרה לצמצם נזקי תדמית במקרה של כישלון. לדברי ויליאמס, רשת פלורשים שוז (Florsheim Shoes) הייתה רשת הקמעונאות הגדולה הראשונה שהסכימה לקבל את כרטיס BankAmericard בסניפיה.[7]

הניסיון הצליח, ובתחילת 1959 הורחב הניסוי לערים סן פרנסיסקו וסקרמנטו במרץ, בלוס אנג'לס ביוני ועד חודש אוקטובר 1959 חולקו שני מיליון כרטיסי אשראי שכובדו על ידי 20,000 בתי עסק.[8]

עם ההתרחבות רשת ויזה בסוף שנות ה-60 לבנקים נוספים נוסף על בנק אוף אמריקה, הופיעו קשיים. בשנת 1968, די הוק (אנ'), מנהל בבנק הלאומי למסחר שלימים יוביל את חברת ויזה, הוביל ועדה שנועדה לחקור את קשיי ההתרחבות של תוכנית הזיכיונות. לוועדה שהוביל היו מסקנות שונות, אך אחת המרכזיות בהן היא שהובלת ארגון בין בנקאי שכזה לא צריכה להיות מנוהלת על ידי אחד הבנקים החברים, אף אם הוא מייסדה, וכי עדיף יהיה להקים תאגיד במדינת דלאוור שיאפשר לנהל את פרויקט כרטיסי האשראי ובו יהיו חברים הבנקים וינהל את פעילות הכרטיסים כזכיינות. לתאגיד החדש קראו National BankAmericard Inc, עד שבשנת 1976 שונה שם הרשת ל-Visa על מנת לסמן בינלאומיות.[9])

מודל הרשת הפתוחה שהציע די הוק לרשת ויזה (בשונה למשל מאמריקן אקספרס שהחלה בשנת 1957 ולקחה גישה ריכוזית לניהול הבנקים המצטרפים לרשת, ודיינרס שהחלה בכך כבר ב-1950) אפשר הפצה והתרחבות מהירים בהרבה של הרשת והפך אותה במהרה לרשת דומיננטית בארצות הברית ובהמשך גם בשאר העולם.[10]

ב-2007 הודיעה החברה על יצירת ארבע חברות אשראי נפרדות ועצמאיות תחת השם ויזה: ויזה הבינלאומית, ויזה ארצות הברית, ויזה קנדה, וויזה אירופה.[11]

  • סמליל ראשון (1992–2005)
    סמליל ראשון (1992–2005)
  • סמליל שני (2005–2015)
    סמליל שני (2005–2015)
  • סמליל שלישי (2015–2021)
    סמליל שלישי (2015–2021)
  • סמליל רביעי (2021–כיום)
    סמליל רביעי (2021–כיום)

ויזה אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויזה אירופה הייתה אגודת חברים ושיתוף פעולה שכללה למעלה מ־3,700 בנקים אירופיים וספקי שירותי תשלום נוספים, שפעלו תחת המותג Visa ברחבי אירופה. החברה תפקדה כישות עצמאית לחלוטין מוויזה בע"מ, לאחר שקיבלה עצמאות מארגון Visa International Service Association באוקטובר 2007, עם הפיכתה של ויזה בע"מ ביולי לחברה ציבורית הנסחרת בבורסת ניו יורק.[12]

ב־2 בנובמבר 2015 הודיעה ויזה בע"מ על כוונתה לרכוש את ויזה אירופה, מהלך שנועד לאחד את פעילות ויזה תחת חברה גלובלית אחת. ב־21 באפריל 2016 תוקן ההסכם בעקבות משוב שהתקבל מנציבות האיחוד האירופי. הרכישה הושלמה ב־21 ביוני 2016.[13] במאי 2025 מונה אנטוני קהיל (Antony Cahill) למנכ"ל ויזה אירופה.[14]

ויזה ישראל מהווה חלק מפעילות ויזה אירופה.

מחלוקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיליקס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־7 בדצמבר 2010 החלה ויזה אירופה בהשעיית תשלומים לוויקיליקס.[15] החברה מסרה כי היא ממתינה לחקירה בנוגע לאופי פעילותו של הארגון ולשאלה אם היא חורגת מכללי הפעולה של ויזה, אך לא סיפקה פרטים נוספים.[16] בתגובה הודיעה חברת DataCell, שסיפקה את התשתית הטכנולוגית לקבלת תרומות בכרטיסי אשראי עבור ויקיליקס, כי בכוונתה לנקוט הליכים משפטיים נגד ויזה אירופה.[17] למחרת, ב־8 בדצמבר, ביצעה קבוצת האקרים אנונימוס התקפת מניעת שירות (DDoS) על האתר visa.com,[18] שגרמה להשבתתו.[19]

על אף שחברת השירותים הפיננסיים הנורווגית Teller AS, שפעלה לפי הנחיית ויזה לבחון את פעילות ויקיליקס ואת הגוף המממן שלו, Sunshine Press, לא מצאה כל הוכחה לעבירה כלשהי, דווח בינואר 2011 על ידי Salon כי ויזה אירופה הודיעה שתמשיך לחסום את התרומות לאתר עד לסיום החקירה הפנימית שלה.[16]

נציבת זכויות האדם של האומות המאוחדות באותה תקופה, נאווי פילאי, הצהירה כי ייתכן שוויזה מפרה את זכותו של ויקיליקס לחופש הביטוי על ידי הסרת שירותיה.[20]

ביולי 2012 קבע בית המשפט המחוזי ברייקיאוויק שבאיסלנד כי חברת Valitor, שותפתה המקומית של ויזה ומאסטרקארד, פעלה בניגוד לחוק כאשר חסמה העברת תרומות לאתר באמצעות כרטיסי אשראי. נקבע כי על החברה לחדש את אפשרות התרומה לאתר בתוך 14 ימים, אחרת תיקנס בסכום של 6,000 דולר ליום.[21]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • David L. Stearns, Electronic Value Exchange: Origins of the VISA Electronic Payment System, Springer 2011
  • Joseph Nocera, A Piece of the Action: How the Middle Class Joined the Money Class, Touchstone, 1994

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויזה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Pawan Naidu, Visa Moves Into California HQ as Part of Mixed-Use Redevelopment in Office Construction Hotspot, CoStar News, ‏August 4, 2024
  2. ^ Fisher, Daniel, Visa Moves At The Speed Of Money, Forbes, ‏May 6, 2015
  3. ^ Map and List of VisaNet's Data Centers, BAXTEL, ‏October 18, 2018
  4. ^ Swartz, Jon, "Top secret Visa data center banks on security, even has moat", USA TODAY, ‏March 25, 2012
  5. ^ UnionPay takes top spot from Visa in $22 trillion global cards market - RBR, Finextra, ‏July 22, 2016
  6. ^ .Stearns,David L, Electronic Value Exchange: Origins of the Visa Electronic Payment System, Available through SpringerLink, ‏January 7, 2011
  7. ^ Nocera, Joseph, A Piece of the Action: How the Middle Class Joined the Money Class, New York: Simon & Schuster, ‏May 8, 2013
  8. ^ Nocera, Joseph, A Piece of the Action: How the Middle Class Joined the Money Class, New York: Simon & Schuster, ‏May 8, 2013
  9. ^ Bank Americard to Get A New Name: Visa, New York Times, Sept 11, 1976
  10. ^ Nocera, Joseph, A Piece of the Action: How the Middle Class Joined the Money Class (עמ' 89-92), New York: Simon & Schuster, ‏May 8, 2013
  11. ^ Mark Calvey, BofA resurrects BankAmericard brand, San Francisco Business, ‏October 15, 2007
  12. ^ Reuters, Visa Europe members exploring sale to Visa - WSJ, Reuters, ‏March 19, 2013
  13. ^ Connie Kim, Visa Inc. Completes Acquisition of Visa Europe, visa.com, ‏June 21, 2016
  14. ^ Mark Hooper, Visa Appoints Antony Cahill as Chief Executive Officer of European Operations, VISA, ‏May 27, 2025
  15. ^ Andy Greenberg, Visa, MasterCard Move To Choke WikiLeaks, Forbes, ‏December 7, 2010
  16. ^ 1 2 Associated Press, No proof WikiLeaks breaking law, inquiry finds, Salon, ‏January 26, 2011
  17. ^ PayPal says it stopped Wikileaks payments on US letter, BBC, ‏December 8, 2010
  18. ^ Esther Addley and Josh Halliday, WikiLeaks supporters disrupt Visa and MasterCard sites in 'Operation Payback', The Guardian, ‏December 9, 2010
  19. ^ Richard Adams and Matthew Weaver, WikiLeaks: the day cyber warfare broke out - as it happened, The Guardian, ‏December 8, 2010
  20. ^ GENEVA / PILLAY, UN Web site, ‏December 9, 2010
  21. ^ Kim Zetter, WikiLeaks Wins Icelandic Court Battle Against Visa for Blocking Donations, WIRED, ‏Jul 12, 2012
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויזה_(חברה)&oldid=41672662"