ויטו וולטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ויטו וולטרה
Vito Volterra
Vito Volterra.jpg
וולטרה בשנת 1910 לערך
לידה 3 במאי 1860
אנקונה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוקטובר 1940 (בגיל 80)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה, מתמטיקה
ארצות מגורים איטליה
מקום לימודים אוניברסיטת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת טורינו עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט פול לוי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה קצין בלגיון הכבוד
עמית החברה המלכותית
מסדר לאופולד
החברה המלכותית של אדינבורו עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום ביולוגיה המתמטית ותאוריית המשוואות האינטגרליות.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויטו וולטרהאיטלקית: Vito Volterra‏; 3 במאי 1860- 11 באוקטובר 1940), פיזיקאי ומתמטיקאי יהודי-איטלקי. ידוע בעיקר בתרומתו לביולוגיה מתמטית ותורת המשוואות האינטגרליות.

נולד באנקונה, אז חלק ממדינת האפיפיור, למשפחה יהודית ענייה. כבר בילדותו הפגין יכולת מתמטית מפותחת. למד באוניברסיטת פיזה, שם הושפע על ידי אנריקו בטי. בפיזה, מונה כפרופסור למכניקה בשנת 1883. שם התחיל לפתח את תורת הפונקציונלים שהובילה אותו לתורת המשוואות האינטגרליות והמשוואות הדיפרנציאליות-אינטגרליות. תרומתו לתחום מסוכמת בספרו תורת הפונקציונלים, משוואות אינטגרליות ומשוואות דיפרנציאליות-אינטגרליות שהתפרסם בשנת 1930.

בשנת 1892 מונה כפרופסור למכניקה באוניברסיטת טורינו ובשנת 1900 כפרופסור לפיזיקה מתמטית באוניברסיטת רומא לה ספיאנזה. הייתה זו סוף תקופת איחוד איטליה ('ריסאורגימנטו' באיטלקית) וכשמדינת האפיפיור סופחה על ידי איטליה, וולטרה שמח על כך. הוא נבחר כסנטור לסנט האיטלקי בשנת 1905. באותה שנה הוא התחיל בפיתוח התאוריה שלו אודות פגמים בגבישים, שלימים היותה הבסיס להבנת התנהגותם של חומרים שבירים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הצטרף לצבא האיטלקי ועבד בפיתוח ספינות אוויר תחת ג'וליו דואה, כל זאת אף שהיה כבר בשנות ה-50 לחייו. הוא הגה את רעיון השימוש בהליום במקום מימן הדליק וכשרונו כמנהיג אף עזר לו לארגן ייצור ספינות אלו בפועל.

לאחר מלחמת עולם הראשונה התעניין ביישום רעיונות מתמטיים בתחום הביולוגיה. הוא המשיך והעמיק את עבודותו של פייר פרנסואה ורהולסט בתחום. התוצאה המפורסמת ביותר מתקופה זו היא משוואות לוטקה-וולטרה, זוג משוואות דיפרנציאליות המתארות מודל התנהגות של אוכלוסיות טורף-נטרף.

בשנת 1922 הצטרף לקבוצת המתנגדים לתנועה הפאשסיטית ולעומד בראשה, בניטו מוסוליני. ב-1932 היה אחד מ-12 פרופסורים בלבד (מתוך 1,250) שסירבו להצהיר אמונים למשטר הפשיסטי. בשנות ה-30 הוא שלח גלויה לחברו עליה נכתב 'אימפריות מתות, אבל המשפטים של אוקלידס נשארים צעירים לנצח'. בעקבות סירובו להצהיר על נאמנותו לפשיסטים הוא נאלץ להתפטר מהאוניברסיטה ומהחברות בארגונים מדעיים ובילה את שארית ימיו מחוץ לאיטליה. לרומא הוא חזר רק קצת לפני מותו ב-1940.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Judith R. Goodstein The Volterra Chronicles: The Life and Times of an Extraordinary Mathematician 1860-1940 (History of Mathematics, V. 31) ISBN 0821839691. For a review of this book see: book review in American Scientist
  • Volterra, V. (1926). Variazioni e fluttuazioni del numero d'individui in specie animali conviventi. Mem. R. Accad. Naz. dei Lincei 2, 31–113.
  • Volterra, V. (1926). Fluctuations in the abundance of a species considered mathematically. Nature 118, 558-560.
  • 2008 ,Vito Volterra, Angelo Guerraggio e Giovanni Paoloni, Muzzio editore

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויטו וולטרה בוויקישיתוף