ויטרוביוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרקוס ויטרוביוס פוליולטינית: Marcus Vitruvius Pollio; נולד בסביבות 70-80 לפנה"ס, מת אחרי 15 לפנה"ס), היה סופר, אדריכל ומהנדס אזרחי וצבאי רומאי בן המאה ה-1 לפנה"ס. הוא ידוע בעיקר בשל ספרו רחב-היריעה "De Architectura" ("על אודות האדריכלות").

הוא עצמו כותב, כי שירת בצבא הרומי כמפקח על בנייתם ותיקונם של בליסטראות, סקורפיונים ושאר מכונות מלחמה.[1] סקסטוס יוליוס פרונטינוס מציין כי היה אחראי לאמות המים של רומא.

ספרו "De Architectura" נכתב ככל הנראה בין 27 ל-23 לפנה"ס. בין שאר הדברים כותב ויטרוביוס, כי איכות העבודה תלויה בקשר החברתי של עבודת האומן ולא ברמת המיומנות של העבודה עצמה. אפשר שהציטוט המפורסם ביותר מתוך "De Architectura" הוא: "בנייה טובה היא בעלת שלושה תנאים: יציבות, צורך והנאה" (ישנם חילוקי דעות לגבי תרגום המשפט הזה ומשמעותו המקורית).

ויטרוביוס למד את פרופורציות האדם וממצאיו הוצפנו (נכתבו בכתב ראי) בציור מפורסם מאוד של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1492 ("האדם הוויטרובי"). האדריכל אנדראה פלדיו, אשר פעל בתקופת המאה ה-16, החשיב את ויטרוביוס כמורו ומדריכו והכין כמה שרטוטים המבוססים על עבודותיו של ויטרוביוס לפני שהגה את עבודותיו שלו שקיבלו את הכינוי "אדריכלות פלדיאנית".

התייחסות לארץ ישראל

בחיבורו על האדריכלות ישנה התייחסות גם לארץ ישראל. בדבריו על מקווי מים שונים הוא מזכיר את "יפו שבסוריה" כאחד משלושה מקומות בהם יש אגם בגודל עצום המפיק אספלט רב הנאסף על ידי תושבי הסביבה.[2] אין ספק כי הכוונה כאן לים המלח. קישור בין ים המלח לעיר יפו נעשה כבר במאה ה-3 לפנה"ס על ידי הסופר קסנופילוס, וייתכן כי גם ויטרוביוס עצמו נסמך כאן על מקור הלניסטי, מאחר שהוא אינו ממקם את יפו בארץ יהודה, דבר שהיה טבעי יותר לבן זמנם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס. ניתן גם להניח שכאשר ויטרוביוס מזכיר את הבשמים אשר בקני הסוף ובשאר הצמחים והעצים בעלי הניחוח הנמצאים בסוריה,[3] הוא מתכוון לבלסם של יהודה.[4]

תרגומי כתביו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על אודות האדריכלות בעשרה ספרים. תרגם לעברית והוסיף מבוא, הערות, איורים ומפתחות רוני רייך. תל אביב, דביר, תשנ"ז (1997). 326 עמ'.
  • מאיר שָׂשׂ, "מיניאטורות היסטוריות ימיות - מד דרך ימי". "תורן - דפים לבית צים", 42, מרץ 1963. [תרגום מלטינית לעברית של פרק 10.9 .]
  • מאיר שָׂשׂ, "מיניאטורות היסטוריות ימיות - כיצד בונים נמל". "תורן - דפים לבית צים", 45, נובמבר 1963. [תרגום מלטינית לעברית של פרק 5.12 .]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויטרוביוס בוויקישיתוף
  • Vitruvius, The Ten Books on Architecture. Translated by Morris Hicky Morgan. Cambridge (MA), Harvard University Press, 1914. Digitized copies in Project Gutenberg and archive.org. Facsimile copy in: Academics.triton.edu
  • The Architecture of Marcus Vitruvius Pollio. Translated by Joseph Gwilt. London, Priestley and Weale, 1826. Digitized copy in: LacusCurtius.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על אודות האדריכלות, ספר ראשון, הקדמה, 2.
  2. ^ על אודות האדריכלות, ספר שמיני, פרק ג', 9-8.
  3. ^ על אודות האדריכלות, ספר שמיני, פרק ג', 13.
  4. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XLVIII. Vitruvius, pp. 344-346