וילמינה פלמינג
לידה |
15 במאי 1857 דנדי, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
21 במאי 1911 (בגיל 54) בוסטון, ארצות הברית |
שם לידה | Williamina Paton Stevens |
ענף מדעי | אסטרונומיה |
מקום מגורים | סקוטלנד, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות מאונט אובורן |
מנחה לדוקטורט | אדוארד צ'ארלס פיקרינג |
מוסדות | מצפה מכללת הרווארד |
תרומות עיקריות | |
גילוי ערפילית ראש הסוס | |
חתימה | |
וילמינה פאטון סטיבנס פלמינג (באנגלית: Williamina Paton Stevens Fleming; 15 במאי 1857 - 21 במאי 1911) הייתה אסטרונומית סקוטית. במהלך הקריירה שלה, היא סייעה לפתח מערכת משותפת להגדרה של כוכבים, וקטלגה רבבות כוכבים ותופעות אסטרונומיות אחרות. וילמינה פלמינג ידועה במיוחד עבור גילוי ערפילית ראש הסוס בשנת 1888.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילמינה סטיבנס נולדה בעיר, דנדי, שבסקוטלנד ב-15 במאי 1857, להורים רוברט סטיבנס, חרט וגילדר (מי שעסק בציפוי בזהב) במקצועו, ומרי ווקר. היא נישאה לג'יימס אור פלמינג, רואה חשבון אלמן בעיר הולדתה, ב-26 במאי 1877. וילמינה הייתה מורה בדנדי. בגיל 21 היא עברה לבוסטון עם בעלה ונכנסה להיריון.[2]
אחרי שהיא ובנה ננטשו על ידי ג'יימס, היא עבדה כמשרתת בית בביתו של פרופסור אדוארד צ'ארלס פיקרינג, שניהל את מצפה הכוכבים באוניברסיטת הרווארד. פיקרינג היה מתוסכל מרמת העבודה של עוזריו במצפה; על פי האגדה, הוא הכריז שאפילו המשרתת שלו יכולה לעשות עבודה טובה יותר.[3]
עיסוק באסטרונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1881, פיקרינג העסיק את פלמינג בתפקיד פקידותי במצפה כחלק מצוות נשים שכונה "מחשבות הרווארד". במהלך עבודתה שם, היא יזמה ועזרה ליישם מערכת של הקצאת אות לשם הכוכב בהתאם לכמות המימן שנצפתה בספקטרום שלהם. כוכבים המסווגים באות A היו העשירים ביותר במימן, אלה שסומנו באות B היו הבאים בסולם, וכן הלאה. מאוחר יותר, אנני ג'אמפ קאנון שיפרה את שיטת הסיווג הזו והציגה שיטה חדשה, פשוטה יותר המבוססת על טמפרטורה.
פלמינג מונתה למנהלת קטלוג הנרי דרייפר. במהלך תשע שנים של עבודה, היא קטלגה יותר מ-10,000 כוכבים, גילתה 59 ערפיליות גזים, מעל 310 כוכבים משתנים, ו-10 נובות. בשנת 1907, פלמינג פרסמה רשימה של 222 כוכבים משתנים שהיא גילתה בעצמה.
בשנת 1888 גילתה פלמינג את ערפילית ראש הסוס על צלחת הרווארד B2312 (שיטת צילום על צלחות זכוכית שקדמה לצילום בעזרת פילם), ותיארה את הערפילית הבהירה (ערפילית פליטה שקיבלה מאוחר יותר את השם IC 434) כבעלת שקע חצי עגול מדרום לאלניטק. אחיו של אדוארד פיקרינג, ויליאם הנרי פיקרינג, שהיה זה שיצר את אותו התצלום, העלה השערה שהכתם היה חומר אפל שהסתיר חלק מאותה ערפילית. כל הכתבות הבאות והספרים מתעלמים מתרומתם של וילמינה פלמינג וויליאם פיקרינג, מפני שהיוצר של קטלוג האינדקס הראשון, ג'ון דרייר, הסיר את שמה של פלמינג מרשימת האובייקטים שגילתה במסגרת עבודתה בהרווארד, וייחס את כל אותם גילויים לשם "פיקרינג" (שנתפס על ידי הקוראים כמעט תמיד כאדוארד פיקרינג, מנהל מצפה מכללת הרווארד). עד ליציאתו של קטלוג האינדקס השני על ידי דרייר בשנת 1908, פלמינג ואחרים בהרווארד היו מפורסמים מספיק כדי לקבל את הקרדיט הנאות על התגליות שהגיעו מאוחר יותר, אך לא עבור IC 434 וערפילית ראש הסוס, אחת התצפיות המוקדמות בחייה.
פלמינג הייתה ממונה על עשרות נשים ששכר פיקרינג כ"מחשבות", שתפקידן לבצע סיווגים מתמטיים ולערוך את הפרסומים של המצפה. בשנת 1899 מונתה לאוצרת תמונות האסטרונומיה בהרווארד. בשנת 1906, היא התקבלה כחברה של כבוד באגודה האסטרונומית המלכותית של לונדון, והייתה האישה האמריקנית הראשונה שנבחרה לאגודה המדעית הזו. זמן קצר לאחר מכן, היא מונתה לעמיתה של כבוד בפקולטה לאסטרונומיה במכללת וולסלי. זמן קצר לפני מותה, האגודה האסטרונומית של מקסיקו זיכתה אותה במדליית גואדלופה אלמנדארו על גילוי כוכבים חדשים.
פלמינג פרסמה שני ספרים: "מחקר הצילום של כוכבים משתנים" (1907), ו"ספקטרום ובהירויות צילום של כוכבים באזורים הסטנדרטיים" (1911).
היא נפטרה בשנת 1911, בגיל 54, בבוסטון, מדלקת ריאות.
מכתש הירח "פלמינג" נקרא, החל משנת 1970, על שמה ועל שמו של אלכסנדר פלמינג (אין ביניהם קרבה משפחתית קרובה).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וילמינה פלמינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- וילמינה פלמינג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cannon, Annie J. (ביוני 1911). "WILLIAMINA PATON FLEMING". Science (פורסם ב-30 ביוני 1911). 33 (861): 987–988. Bibcode:1911Sci....33..987C. doi:10.1126/science.33.861.987. PMID 17799863.
{{cite journal}}
: (עזרה) - ^ url=http://www.sheisanastronomer.org/index.php/history/williamina-fleming
- ^ Kass-Simon, Gabriele (1993). Farnes, Patricia; Nash, Deborah (eds.). Women of science: righting the record. Midland Book. Vol. 813. Indiana University Press. pp. 92–94. ISBN 0-253-20813-0.