ויקטור בודסון

ויקטור בודסון
לידה	24 במרץ 1902; לוקסמבורג, לוקסמבורג
פטירה	29 ביוני 1984 (בגיל 82); מונדורף לה באן, לוקסמבורג
שם לידה	Victor Nicolas Bodson
מדינה	לוקסמבורג
השכלה	Athénée de Luxembourg
מפלגה	מפלגת הפועלים הסוציאליסטית
	13 באוגוסט 1949 – 26 בנובמבר 1951; (שנתיים ו־15 שבועות)
	13 באוגוסט 1949 – 26 בנובמבר 1951; (שנתיים ו־15 שבועות)
פרסים והוקרה
	חסיד אומות העולם (14 ביולי 1971); צלב גדול של לגיון הכבוד (26 בינואר 1973); הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית; אות הצלב המוזהב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; קצין גבוה במסדר כתר האלון; אביר הצלב הגדול של מסדר הבז; הצלב הגדול של מסדר אורנז'-נסאו; העיטור הגדול של מסדר הרפובליקה; הצלב הגדול של מסדר אדולף מנסאו; הצלב הגדול של אות הכתר הבלגי ;

ויקטור ניקולס בודסון (בצרפתית: Victor Bodson,‏ 24 במרץ 1902 – 29 ביוני 1984) היה פוליטיקאי לוקסמבורגי ועורך דין ששימש כשר המשפטים של לוקסמבורג. הוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם על פעולותיו להצלת יהודים בלוקסמבורג הכבושה מידי גרמניה הנאצית במהלך השואה.

נעוריו ובחרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודסון היה עורך דין בלוקסמבורג, אלוף לוקסמבורג ברכיבה על אופנועים בשנת 1926 ושחיין. לתקופה קצרה היה יושב ראש ארגון המתאגרפים של מדינתו. בשנת 1930 הפך לחבר מפלגת הפועלים הסוציאליסטית של לוקסמבורג (LSAP) (אנ'). בשנת 1934 נבחר לבית הנבחרים של לוקסמבורג (Chamber of Deputies) ובשנת 1935 הפך לחבר במועצת העיר לוקסמבורג. הוא פעל למען זכויותיהם של תושבי לוקסמבורג שהתנדבו לשרת בשורות הרפובליקנים במלחמת האזרחים בספרד ופעל נגד חוק משנת 1937 לשמירה על הסדר החברתי, שכינויו בפי מתנגדיו היה Maulkuerfgesetz (חוק סתימת הפיות) (אנ').

בשנות עליית הנאציזם ומלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודסון התגורר ביישוב על גבול גרמניה-לוקסמבורג, לחופי הנהר סורה (אנ'), יובל של הנהר מוזל. החל משנת 1933 הוא הציע מחסה בביתו ליהודים גרמנים שנמלטו מגרמניה. הוא הציל באופן אישי, לעיתים על ידי הסעה במכוניתו, כמאה יהודים שביקשו לברוח מגרמניה.^[1]

ב-6 באפריל 1940 מונה בודסון לשר המשפטים, העבודות הציבוריות והתחבורה בממשלת לוקסמבורג. עם פלישת גרמניה הנאצית ללוקסמבורג ב-10 במאי 1940 נמלט בודסון ממדינתו לצרפת.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרור לוקסמבורג שב בודסון ללוקסמבורג. הוא שב לתפקידיו הקודמים בממשלת לוקסמבורג והיה אחראי באופן חלקי לתהליך הדה-נאציפיקציה במדינתו. בשנים 1948 ו-1951 נבחר שוב לבית הנבחרים של לוקסמבורג. הוא נבחר פעם נוספת ב-1964 ומונה לנשיא בית הנבחרים. בשנת 1967 מונה בודסון לחבר הנציבות האירופית מטעם מדינתו.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת עורכי הדין שייסד בשנת 1923 קיימת עד היום, בשם "Wildgen". גשר ויקטור בודסון, בדרום לוקסמבורג, קרוי על שמו. בשנת 1966 הוענק לבודסון אות חסידי אומות העולם על ידי יד ושם.