ויקטור רודריגס אנדרדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור רודריגס אנדרדה
Víctor Rodríguez Andrade
אנדרדה (עומד, שני מימין) עם נבחרת אורוגוואי במונדיאל 1950
אנדרדה (עומד, שני מימין) עם נבחרת אורוגוואי במונדיאל 1950
מידע אישי
לידה 2 במאי 1927
מונטווידאו, אורוגוואי
פטירה 19 במאי 1985 (בגיל 58)
מונטווידאו, אורוגוואי
שם מלא ויקטור פבלו רודריגס אנדרדה
גובה 1.69 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1945–1951
1952–1957
סך הכל:
סנטרל אספניול
פניארול
170 (62)
100 (30)
270 (92)
נבחרת לאומית כשחקן
1947–1957 נבחרת אורוגוואי בכדורגל אורוגוואי 42 (3)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ויקטור רודריגס אנדרדהספרדית: Víctor Rodríguez Andrade;‏ 2 במאי 192719 במאי 1985) היה כדורגלן אורוגוואי, ששיחק בעמדת הקשר. זכה עם נבחרת אורוגוואי במונדיאל 1950.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור רודריגס אנדרדה נולד במונטווידאו שבאורוגוואי בשנת 1927 והיה אחיינו של שחקן הכדורגל המפורסם חוסה לאנדרו אנדראדה, שכמוהו גם הוא זכה במונדיאל ב-1930. משפחתו העריצה את דודו ורודריגס קיבל השוואות אליו לא רק כי היו בני משפחה, אלא גם כי שניהם שיחקו באגף הקישור. כשהתבגר רודריגס שיחק כדורגל בשכונות באריו סור ופלרמו לפני שהחל את הקריירה המקצועית בסנטרל אספניול. בשנת 1947 בזמן ששהה שם זומן לנבחרת אורוגוואי. קבוצתו השנייה והאחרונה בקריירה הייתה ענקית המדינה פניארול עימה זכה בשני תוארי אליפות בשנים 1953 ו-1954.

נבחרת אורוגוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדים הלאומיים רודריגס השתתף בטורניר רשמי ראשון בקופה אמריקה 1947. שלוש שנים אחר כך במונדיאל 1950 היה אחד השחקנים הצעירים בסגל הנבחרת כשהוא בן 23. במהלך הטורניר שיחק בכל המשחקים ובמשחק המכריע של האליפות נגד המארחת ברזיל הידוע בשם "מרקנאסו", היה צריך לשמור על זיזיניו, משימה בה צלח עד לסיום המחצית הראשונה משום שבתחילת השנייה זיזיניו סייע לפריאסה לכבוש עבור הברזילאים. בסוף המשחק אורוגוואי חזרה עם
1–2 מפתיע שהקנה לה את הגביע. בתום הטורניר רודריגס נבחר להיות בנבחרת המצטיינת.

במונדיאל 1954 בשווייץ פעם נוספת שיחק בכל משחקי הנבחרת עד לחצי הגמר, בו היא הפסידה 4–2 בהארכה ל"נבחרת הזהב" של הונגריה. היה זה הפסדה הראשון במונדיאל ולמרות ההפסד רודריגס נתן משחק טוב בו גם נאלץ לשחק בזמן ההארכה עם פציעה.

אחרי שנים שהנבחרת כשלה בניסיון לזכות בקופה אמריקה הם עשו זאת איתו בשנת 1956. הופעתו האחרונה במדיה הייתה ב-5 ביוני 1957 בתיקו 1–1 נגד ארגנטינה, הופעה שסגרה 42 בסך הכל עם 3 שערים.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום הקריירה התגורר במונטווידאו למשך שארית חייו. הוא עבד בתור שדרן בארמון הקונגרס בעיר והיה מעורב בהקמת קבוצת הכדורסל "25 דה אגוסטו". רודריגס נפטר ב-19 במאי 1985 בגיל 58 וכחודש לאחר מותו הקדיש לו הסנטור, לואיס היירו גמברדלה, נאום בקונגרס. בסוף שנת 2005 הוציא מינהל הדואר האורוגוואי חותמת לציון 100 שנה להקמת סנטרל אספניול בה שיחק. על הבול הוצגו תמונותיהם של שלוש הדמויות המסמלות ביותר את המועדון ובהם היו רודריגס במרכז, ואיתו גם השחקנים לואיס ריחו ומאמנו חואן לופז. משנת 2007 הוחלט על ידי מועצת המחלקה של מונטווידאו כי יקרא רחוב על שמו בשכונת באריו סור.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פניארול
נבחרת אורוגוואי
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]