ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:נוי סוכה
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
נוי סוכה הוא כינוי לייפוי הסוכה, המהווה הידור בקיום המצווה.
מקור[עריכת קוד מקור]
ההידור בייפוי הסוכה אינו דין פרטי מדיני מצוות סוכה, אלא הוא דין כללי בכל המצוות שיש להדר לעשותם בצורה נאה, כפי שחז"ל דורשים מהפסוק "זה אלי ואנוהו": ”התנאה לפניו במצוות. עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכתבו בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה, בלבלר אומן וכורכו בשיראין נאין”[1].
אמנם, יש הסוברים שבסוכה יש דין נוסף, פרטי, לנאותה מדין תשבו כעין תדורו, שכשם שדרכו של אדם לנאות את ביתו כן צריך הוא לנאות את סוכתו[2].
הקישוטים[עריכת קוד מקור]
בתלמוד מסופר שהיו נוהגים לתלות מיני פירות בסוכה כנוי סוכה:
סככה כהלכתה, ועטרה בקרמים ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים, ופרכילי ענבים, יינות, שמנים, וסלתות, ועטרות שבלים.
כך גם כתב השל"ה שראוי ליפות את הסוכה בקרמין וסדינין ולתלות בה פירות חשובים[3].
חסידי חב"ד אינם נוהגים לקשט את הסוכה בנימוק שהמצווה אינה זקוקה לתוספת של קישוטים חיצוניים[4]
גדרו[עריכת קוד מקור]
נוי הסוכה נחשב חלק מהסוכה והוא בטל אליה. כפועל יוצא מכך, מותר לקשט את הסוכה בסדינים וכדומה גם מתחת לסכך ועדיין נחשב היושב בסוכה כיושב תחת צל הסכך[5]. וכן מטעם זה נוי סוכה ממעט את שיעור רוחב הסוכה, וסוכה שעל ידי נויה קטנה משבעה טפחים, פסולה.
הפסוקים דנו בשאלה האם מותר להעביר נוי סוכה מסוכה לסוכה, או שיש בכך ביזוי למצוה כיון שהסוכה הראשונה אף היא כשירה וראוי להתייפות בנוי זה.[6]
קדושתו[עריכת קוד מקור]
על נוי הסוכה חלה קדושה והוא אסור בשימוש במהלך החג ומותר לאחריו[7]. עם זאת, במידה והתנה מראש שיוכל להשתמש בנוי הסוכה, הוא רשאי לעשות זאת גם במהלך החג[8].
דעת רבי שלמה זלמן אויערבך שמותר להוריד נוי סוכה בימי חול המועד מפני הגשמים[9].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ג, עמוד ב'
- ^ חידושי הגרי"ז (מסכת נזיר, דף ב', עמוד ב').
- ^ הובא להלכה במשנה ברורה (אורח חיים, סימן תרל"ח, סעיף קטן י"א).
- ^ ראו שיחות קודש (תש"ל, חלק א', עמוד 129).
- ^ דבר זה מותר אפילו כשסיבת פריסת הסדין אינה לשם נוי סוכה. רבי מרדכי גרוס בשם רבי יוסף שלום אלישיב, קובץ תל תלפיות (עמוד מ"ב).
- ^ שו"ת שואל ומשיב (מהדורא רביעאה, חלק שני, סימן כ"ח) נקט לאסור, הובאו דבריו בכף החיים (סימן תרל"ז, אות נ"ז).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ל', עמוד ב': סככה כהלכתה ועטרה בקרמים ובסדינים המצויירין וכו' אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג.
- ^ שם: ואם התנה עליהם, הכל לפני תנאו.
- ^ ספר הסוכה (עמוד תמ"ט).