ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/מלחמת רוסיה–פולין (1605–1618)
 |
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
| שיחה | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה שני, צד שני-אבידות, ראש מדינה ראשון, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | ||||||||||
| ואסילי שויסקי בשבי בוורשה | ||||||||||
| תאריכים | 1605–1618 (כ־13 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | רוסיה | |||||||||
| תוצאה | סיפוח שטחים לאיחוד הפולני-ליטאי | |||||||||
| ||||||||||
מלחמת רוסיה-פולין (1605 - 1618), הייתה מלחמה בין רוסיה הצארית לאיחוד הפולני ליטאי.
רקע[עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – תקופת הצרות
בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17 נקלעה רוסיה למשבר פוליטי וכלכלי, עם מותו של הצאר איוון הרביעי ("הנורא") ב-1584, ובנו דימיטרי כעבור שנים ספורות. בשנת 1598 הוכתר בוריס גודונוב לצאר, אולם שלטונו סבל מחוסר לגיטימציה בשל הטענות על מעורבותו ברצח קודמו דמיטרי. מלבד זאת, פקד את רוסיה בתחילת שלטונו גל קור גדול שגרם לרעב גדול ששרר במדינה בין השנים 1603 – 1601.
בסוף שנת 1600 הציעה פולין ברית בין האיחוד הפולני-ליטאי לרוסיה, על פי ההצעה, אחרי מותו של מונרך אחד ללא יורשים ,תתאחדנה שתי המדינות תחת השליט הנותר. הצאר גודונוב דחה את ההצעה והחליט להאריך את הסכם יאם זפולסקי, שנחתם לאחר המלחמה בין רוסיה לפולין בשטחי ליטא במהלך המאה ה-16.
עם הידרדרות מצבה של רוסיה, גברה התעניינותה של פולין בפלישה, בעידודם של בויארים רוסים שנקעה נפשם ממלחמת האזרחים המתמשכת, או שניסו לסלול את דרכם לכס השלטון בתמיכת הפולשים. אחרים, דגלו בליברליות וחירויות הזהב של האיחוד הפולני-ליטאי. אלו, הציעו תוכנית לאיחוד עם פולין, במתכונת דומה לאיחוד הפולני-ליטאי הקיים, איחוד שכלל מדיניות חוץ וצבא משותפים, הנהגת מטבע אחיד, סחר חופשי, הגברת הסובלנות הדתית ברוסיה בדגש על מתן זכות לכנסייה הקתולית לפעול, וחינוך ילדי בויארים באקדמיות פולניות מתקדמות. התוכנית נתקלה בחשש שהאיחוד עם הממלכה הקתולית, וחינוך פולני, יחליש את התרבות הרוסית ואת מעמדה של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, ויגרום לסחף פולני.
בתקופה זו הופיע בפולין דמיטרי הכוזב הראשון שטען לכתר השלטון, כבנו האובד של איוואן הרביעי, וגייס את תמיכתם של אצילים בכירים שקיוו לתפוס באמצעותו את כס השלטון ברוסיה. בתחילת 1604 הגיע דמיטרי עם תומכו הגדול הנסיך וישנבצקי הגיעו לחצרו של זיגמונד השלישי. המלך נפגש איתם בנוכחות שליח של האפיפיור, ובמהלך הפגישה הכיר בו כבן של איוואן הרביעי, נתן לו 40 אלף זלוטי כמלגה שנתית ונתן לו רשות לאסוף מתנדבים פולנים לצורך ארגון פשיטה לרוסיה הצארית. בתמורה, הבטיח דמיטרי להחזיר לפולין שטחים באזור סמולנסק, לתמוך בנצרות הקתולית ברוסיה, לאפשר לישועים לפעול ברוסיה, לתמוך במלך פולין בניסיונותיו לקבל את כס המלוכה השוודי ובסופו של דבר לפעול לאיחוד פולני-רוסי. דמיטרי הקים צבא קטן שנתמך על ידי כ-3500 חיילים מצבאותיהם הפרטיים של האצילים הפולניים, ופלש לרוסיה ביוני 1604. אליו הצטרפו כ-2,000 קוזקים שהיו אויביו של הצאר גודונוב. הקרב הגדול הראשון עם צבא הצאר התקיים ב-18 בדצמבר 1604. למרות הנחיתות המספרית כוחות דמיטרי נחלו הצלחה גדולה. בינואר 1605 התחולל קרב נוסף שבמהלכו נהרג או פוזר כמעט כל צבאו של דמיטרי, והוא עצמו נמלט. למרות הצלחתם בקרב, לא ניצלו הכוחות שתמכו בבוריס גודונוב את ההצלחה ופעולות ענישה שלהם נגד תומכי דמיטרי ותושבי הסביבה גרמו לכך שתומכים רבים החלו לזרום למחנה של דמיטרי בעיר פוטיבל. ב-13 באפריל 1605 מת הצאר באופן פתאומי, וצבא המורדים ניצל מתבוסה. מפקד צבא הצאר, הוויוודה פיוטר בסמנוב, ערק לדמיטרי תוך כדי ההכנות לקרב, וב-1 ביוני, התחוללה במוסקבה הפיכה שלטונית, בנו של בוריס, פיודור השני שהוכתר לצאר נרצח עם אמו, וב-20 ביוני נכנס דמיטרי למוסקבה כמנצח. ב-18 ביולי 1605 הגיעה לעיר גם אימו של הנסיך דמיטרי האמיתי (אשתו של איוואן הרביעי). היא נפגשה עם דמיטרי והודיעה שהוא אכן בנה. לאחר הודעה זו הוא התיישב על כס הצאר.
