ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/תדאוש פנקייביץ'
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, מפלגה פוליטית, שותפה, שותף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| תדאוש פנקייביץ' בחדר האחורי של בית המרקחת שלו. 1941 | |
| לידה |
21 בנובמבר 1908 סמביר, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 1993 (בגיל 84) קרקוב, פולין |
| מדינה |
פולין |
| פעילות בולטת | סיוע ליהודים בשואה |
| מקצוע | רוקח |
תדאוש פנקייביץ' (בפולנית: Tadeusz Pankiewicz; 21 בנובמבר 1908 - 5 בנובמבר 1993) היה רוקח פולני וחסיד אומות העולם, שסייע ליהודים בגטו קרקוב בתקופת השואה. פאנקייוויץ' היה בעל בית המרקחת בשם "מתחת לנשר", שמוקם בכיכר זגודי שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא סייע ליהודי הגטו בתרופות, בכסף ובמזון ואף זייף מסמכים על מנת לעזור ליהודי הגטו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
פנקייביץ' נולד בסמבורזה שבפולין כבנו של רוקח, ולמד לימודי רוקחות באוניברסיטה היגלונית בקרקוב. ב-1933 הועברו לידיו הבעלות והניהול של בית המרקחת של אביו, שהוקם ב-1910 ושכן בכיכר זגודי שבלב רובע פודגוז'ה. לקוחותיו עד המלחמה היו פולנים ויהודים כאחד.
במרץ 1941, תחת שלטון הכיבוש הנאצי, הוכרז רובע פודגורזה כגטו היהודי של קרקוב. לפנקייביץ' הוצע, כליתר בעלי העסקים הפולניים ברובע שהפך לגטו, ובכללם ארבעה בתי מרקחת, לקבל חנות חליפית באזור הארי של העיר. פנקייוויץ היה היחיד שסירב להצעה והעדיף להישאר במקומו, בין השאר מתוך מחשבה שיצטרך להחזיר את המבנה החלופי לבעליו המקוריים לאחר הפסדם הצפוי של הגרמנים במלחמה. הוא קיבל אישור להמשיך לפעול במקום ואף להתגורר באותו בניין, ועובדות בית המרקחת קיבלו רישיונות מעבר שאיפשרו את המשך עבודתן במקום. פנקייביץ', וכן עוזרותיו, השתדלו לעזור להציל את חיי היהודים באמצעים שעמדו לרשותם. פאנקייוויץ' היה הפולני היחידי שנותר לעבוד ולחיות בתוך גטו קרקוב עד לחיסולו. מחנותו, חזה פנקייביץ' בפשעים שביצעו הגרמנים באוכלוסייה היהודית בגטו, ותיעד מעשים אלו ביומנו.
כששני חברי המחתרת הפולנית הורשו להיכנס לגטו לצורך ביצוע עבודות לכאורה הם הביאו עימם ניירות מזויפים, תעודות זהות, חותמות וכתבים של המחתרת. בית המרקחת שימש כנקודת חלוקה של החומר המחתרתי והמזויף. כמו כן, שימש בית המרחקת מקום לחלוקת אמצעיים קוסמטים ומזון, שהובאו על ידי ד"ר לודוויק ז'ורובסקי (רופא העיר הפולני שקיבל היתר כניסה לגטו). בית המרקחת שימש כמקום חלוקה בחינם לתכשירים, כגון מאות ליטרים של צבע לשערות, ששימשו זקנים ולבני-שיער על מנת להציל אותם מסיווג כבלתי כשירים לעבודה ועל כן כנידונים להשמדה.
יומנו של פנקייביץ'[עריכת קוד מקור]
יומנו של פנקייביץ', שבו תיעד את המתרחש בגטו, יצא מאוחר יותר כספר בשם "בית-מרקחת בגטו קרקוב". אחד הפשעים אותם תיעד פנקייביץ' אירע בסתיו 1941. כל היהודים שהתגוררו בסביבות העיר קרקוב הצטוו להתרכז בגטו קרקוב, כאשר יום הכיפורים היה המועד האחרון למעבר לתוך הגטו. לאחר חודשיים, ציוו הגרמנים להוציא מהגטו 1,000 איש בשל הצפיפות הרבה. הראשונים לסילוק היו הזקנים ומחוסרי העבודה. היודנראט והמשטרה היהודית, שמילאו אחר הפקודה, סחבו בלילה אנשים ממיטתם אל תחנת המשטרה, משם הוליכו אותם לכיוון מחנה פלאשוב.
הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור]
ב-10 בפברואר 1983 הוענק לפנקייביץ' תואר חסיד אומות העולם מטעם יד ושם על פועלו שהיה כרוך בסכנת מוות, ועץ ניטע על שמו בשדרת חסידי אומות העולם בירושלים. באפריל אותה שנה נפתח מוזיאון במקום בו שכן בית המרקחת שלו. הוא נפטר בקרקוב ב-1993 ונקבר בבית העלמין רקוביצקי שבעיר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- תאדאוש פאנקייוויץ', בית-מרקחת בגטו קרקוב, בהוצאת יד ושם, 1985.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- על ספרו של פנקייביץ' באתר יד ושם
- פנקייביץ' - פעילותו להצלת יהודים בתקופת השואה, באתר יד ושם (באנגלית)
קטגוריה:פולנים חסידי אומות העולם
קטגוריה:מצילים בשואה: פולין
קטגוריה:גטו קרקוב
קטגוריה:רוקחים