ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/רבי שבתי יונה
רבי שבתי בן יונה (נפטר בסביבות ה'שצ"ז, 1637[1]) היה פוסק הלכה מחכמי טורקיה במאה ה-17. ספר השו"ת שלו "שי למורא" מצוטט רבות בספרי האחרונים, בכינויו: שו"ת מהר"ש יונה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור]
רבי שבתי יונה[2], נולד באימפריה העות'מאנית, מקובל לייחסו למשפחת יונה שיש המזהים אותה עם משפחת קולון שממנה יצא רבי יוסף קולון, המהרי"ק[3].
למד אצל רבי אברהם די בוטון, מחבר "לחם משנה", אצל רבי אהרן ששון, ואצל רבי יוסף אבן עזרא מחבר "עצמות יוסף" על מסכת קידושין ו"משא מלך" על דיני מיסים.
לימד ב"ישיבת יחייא" בסלוניקי[4], ולפרנסתו דאג הרופא העשיר משה אמראגי[5]. מתלמידיו: רבי יעקב הכהן, מחכמי סלוניקי ורבם של רבי שמואל גאון (מהרש"ג) ורבי דוד שבתי מחכמי סלוניקי בדור שלאחריו[6], רבי מנחם שולם, ראש רבני סלוניקי וראש ישיבת "קהל לישבון ישן" בעיר[7] ורבי יצחק ב"ר נתנאל פרדו[8].
בנו רבי דוד יונה, היה מתלמידי רבי שמואל גאון (מהרש"ג), הוא היה המביא לבית הדפוס של כתבי אביו.
כתביו[עריכת קוד מקור]
ספרו הידוע של רבי שבתי יונה הוא שי למורא: שאלות ותשובות מהר"ש יונה, שהודפס לאחר פטירתו (סלוניקי תי"ג) על ידי בנו רבי דוד. ספר זה מצוטט רבות בכתבי האחרונים, הן בספרי פרשנות והן בספרי פסיקה.
מלבד ספרו זה, ידוע חיבור אבוד שלו[9] על כתבי רבינו ירוחם, בשני חלקים: "מגיד לאדם" על חלק אדם וחוה, ו"מגיד מישרים" על חלק מישרים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, פיעטרקוב תרנ"ה, דף מב עמוד ב,
- רבי חיד"א, שם הגדולים, בערכו (מערכת גדולים, אות ש, פריט ט).
- שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה ובארצות הקדם, חלק שלישי פרק שני, עמ' 106–107.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ לפי רוזאניס, להלן "לקריאה נוספת", "חדל מפעילות" בשנת ה'ש"ץ, 1630. רבי יוסף לוינשטיין מסרוצק, דור דור ודורשיו, מערכת ש', פריט תפ"ח, נוקב בתאריך ה'שצ"ז.
- ^ נראה ששם אביו היה יונה, ראו: רבי יצחק הכהן רפפורט, "בתי כהונה", חלק ג, בית דין, סימן לז: "גם הרב שי למורא שהיה נקרא שבתי יונה והיה חותם שבתי בכה"ר יונה עיין בספרו".
- ^ ראו: יעקב משה טולדנו, מזרח ומערב, ה, ניסן תר"צ. ע"פ ההנחה שמקור שם המשפחה קולון, הוא מצרפתית: Colombe, שפירושה: יונה. להנחה זו יש סימוכין בדברי המהרי"ק (שו"ת מהרי"ק החדשות סימן מט, ושורש ע"ב) שמכנה את עצמו דרך רמז בשם 'היונה'. להרחבה ראו: יוסף בוקסבוים, תולדות רבינו יוסף קולון ושיטתו, מבוא לשו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים, ירושלים: מכון ירושלים, תש"ל, עמ' יט, הערה 1.
- ^ שיטה למסכת גיטין, בכתב יד בית המדרש לרבנים בניו יורק, מצוטטת אצל: בניהו [?], מבוא לספר בני שמואל מרבי שמואל חיון, ירושלים: יד הרב ניסים, תשנ"ב, עמ' ח.
- ^ קונפורטי, קורא הדורות (מג. במהדורת פיעטרקוב תרנ"ה).
- ^ לפי רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות, דף נ עמוד ב. ראו עליו עוד: מולכו, בית העלמין של יהודי שאלוניקי, ירושלים תשל"ה, פריט 726.
- ^ לפי: קונפורטי, קורא הדורות (דף מ"ז, עמוד א', במהדורת פיעטרקוב תרנ"ה). וכן: י"ש עמנואל, מצבות שלוניקי, עמ' 378 (פריט 854). ראו עליו עוד: מולכו, בית העלמין של יהודי שאלוניקי, ירושלים תשל"ה, פריט 1062.
- ^ קונפורטי, קורא הדורות (מז: במהדורת פיעטרקוב תרנ"ה). ובעקבותיו: ש"י פין, כנסת ישראל, בערכו (עמ' 651).
- ^ הספר צוטט אצל בני דורו והדור שאחריו, אך כבר בימי החיד"א אבד. ראו: חיד"א, שם הגדולים, ערך ר' שבתי יונה; מאיר בניהו, "ספר בית יוסף והמפנה שחולל בספרות ההלכה", בתוך: אסופות, כרך ג', תשמ"ט, עמ' קכ"ג.
קטגוריה:סלוניקי: רבנים קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-17