אברהם די בוטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי אברהם ברבי משה די בוטון
לידה 1545 או 1548
ה'ש"ה או ה'ש"ח
פטירה 1588
ה'שמ"ח
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
תקופת הפעילות ? – 1588 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ראש ישיבה, פוסק.
רבותיו רבי שמואל די מדינה (המהרשד"ם)
תלמידיו רבי שמואל חיון, רבי שבתאי יונה
חיבוריו לחם משנה, "שו"ת לחם רב"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה. מחכמי סלוניקי וממפרשי משנה תורה להרמב"ם.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם נולד למשה מצאצאי מגורשי ספרד. תלמידו של המהרשד"ם.[1] המפורסמים בתלמידיו הם רבי שמואל חיון ורבי שבתאי יונה.[2] מחכמי יוון במאה ה-16.

בשעת מחלתו נוסף לו השם חייא, ולפעמים היה חותם בשם זה.

נפטר בגיל 43 במגפה בשנת ה'שמ"ח (1588), ונקבר בסלוניקי. על פי האגדה, נפטר ביום שישי, ונקבר סמוך מאוד לשקיעת החמה, כאשר היה נראה כאילו כבר נכנסה השבת. כשהמלווים הצטערו על שנאלצו לחלל את השבת לצורך קבורתו, יצאה השמש והיה ברור לכולם כי השבת עדיין לא נכנסה.

צאצאיו המשיכו ברבנות בטורקיה ובארץ ישראל.[3] בנו היה רבי מאיר די בוטון.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו המפורסם ביותר הוא פירוש על ספר משנה תורה של הרמב"ם בשם לחם משנה. בפירושו זה הוא מעמיק בדברי הרמב"ם, תוך השוואת דבריו לראשונים אחרים, ולמפרשי הרמב"ם שקדמו לו: רבי יום טוב וידאל די טולוזא מחבר ה'מגיד משנה' ורבי יוסף קארו מחבר הבית יוסף וכסף משנה.

רבי אברהם מציין שאת חיבורו החל לכתוב לפני שהתוודע לקיומו של פירוש כסף משנה על הרמב"ם. לאחר שהתוודע לפירוש ציין גם את פירוש זה בחיבורו.[4] הפירוש 'לחם משנה' זכה לתפוצה רחבה שכן הוא הודפס ומודפס במהדורה הסטנדרטית של ספר משנה תורה.

רבי דוד קונפורטי מספר שרבו, רבי מרדכי קלעי, ייחס לעצמו חלק מכתיבת הפירוש 'לחם משנה'. לדבריו רבי מרדכי קלעי טען שהוא ורבי אברהם די בוטון כתבו את הפירוש במשותף. טענה זאת נראית חלשה במקצת שכן למעט המקור הנ"ל היא איננה מופיעה בשום מקום אחר.

חיבורו השני של רבי אברהם הוא ספר שו"ת בשם לחם רב בו כונסו את התשובות לשאלות הלכתיות שנשאל לאורך השנים.[5]

נחום סוקולוב החשיב את רבי אברהם די בוטון לבעל הסגנון היותר מדויק ועשיר. כך כתב: "משהגיתי ועיינתי הרבה בספרי השאלות והתשובות של רבי אברהם די בוטון – ראיתי יתרון לבעל הלשון הזה, בעושר ניב הרצאתו, בסדר הגיונו ובעושר מילונו". [6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט לחם משנה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ חכם שמואל די מדינה, באתר "החכם היומי"
    2. ^ רבי שבתי יונה, www.mytzadik.com
    3. ^ שם הגדולים/מערכת גדולים/א, אות כה. באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי.
    4. ^ שם הגדולים (קרענגיל)/חלק ב/ל, אות כט. באתר ויקיטקסט.
    5. ^ לחם רב, היברבוקס
    6. ^ נחום סוקולוב, אירוניה, מאזנים, חשון תרצ"ה, ע' 175


    תקופת חייו של הרב אברהם די בוטון על ציר הזמן
    תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


    Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים ובנושא האימפריה העות'מאנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.