וירג'יליו מאצוקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וירג'יליו מאצוקיאיטלקית: Virgilio Mazzocchi22 ביולי 1597 (טבילה) - 3 באוקטובר 1646) היה מלחין איטלקי מתקופת הבארוק, שנמנה עם מלחיני האסכולה הרומאית.

מאצוקי נולד בצ'יוויטה קאסטלאנה, אח צעיר לדומניקו מאצוקי. כמו אחיו, שחלק עמו כמה מאפיינים בקריירה שלו, היה עיקר יצירתו מוזיקת קודש ווקאלית.

מאצוקי ידוע כמי שכתב מוזיקה לקאפלות האפיפיוריות. לצד כמה כנסיות קטנות, היה פעיל בכנסיות חשובות יותר, כמו סן לורנצו וסן דאמאסו וסנטה מאריה אין וליצ'לה, אבל את עיקר מאמציו הקדיש לבזיליקת פטרוס הקדוש, שם, בחגיגות של 1637 לפטרוס ולפאולוס, ב-29 ביוני), ולציון הקדשת הבזיליקה (18 בנובמבר), עשה שימוש בשש מקהלות ושישה כלי נגינה במרומי הכיפה; בסביבות 1640 היו בין 12 ל-16 מקהלות ומקהלת הד במרומי הכיפה. מקהלת ההד הייתה רעיון של מאצוקי עצמו, שהמוזיקאים בני זמנו ראו בעין יפה.[1]

מאעצוקי חיבר גם אורטוריות. בסביבות 1635 ניצח על יצירה של אחיו, דומניקו, "מקהלת הנביאים" בכנס האורטוריה (Congregazione dell'Oratorio).

כמאסטרו די קאפלה אצל פרנצ'סקו ברבריני ובחצר האפיפיור, החל בשנת 1636, היה על מאצוקי לכתוב גם אופרות, כחלק מתפקידו. ברבריני, שהעדיף תחילה סיפורי קדושים, הרחיב את היריעה גם לעלילות קלאסיות ואנושיות. את ההפקה הראשונה של מאצוקי, "ל'אג'יסטו", או "הבז", מ-1637, ביסס הלבריתן ג'וליו רוספיליוזי (לימים האפיפיור קלמנס התשיעי) על סיפור מאת בוקאצ'ו. כעבור שנתיים הוצגה שוב האופרה, בשינויים מסוימים ובשם Chi soffre speri, בתיאטרון החדש של ברבריני. בשנת 1640 העלו החשמנים אנטוניו ופרנצ'סקו ברבריני את הטרגדיה של סנקה, "טרואדס", עם פרולוג וארבעה אינטרמדי מאת רוספיליוזי; כל המוזיקה, או כמעט כולה, הייתה של מאצוקי.[2]

הוא מת בצ'יוויטה קאסטלאנה, לשם נסע עם זמריו לחגיגות הפטרונים הקדושים של העיר, לאחר מחלה פתאומית.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וולפגנג ויצנמן, "וירג'יליו מאצוקי" 1 במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ ויצנמן, גרוב