ולדימיר זבוריקין
 | |
| לידה |
שנות ה־80 של המאה ה־19 מורום, Vladimir Governorate, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
29 ביולי 1982 פרינסטון, ארצות הברית |
| ענף מדעי |
הנדסת חשמל, משדר טלוויזיה, טלוויזיה, technology of television, פיזיקה, electron microscopy |
| מקום לימודים |
St. Petersburg Practical Institute of Technology (1912) |
| מנחה לדוקטורט |
בוריס רוזינג |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| מחלוצי הטלוויזיה, בעל פטנטים בתחום | |
  | |
ולדימיר קוזמיץ' זבוריקין (ברוסית: Владимир Козьмич Зворыкин; 29 ביולי או 17 ביולי 1888 – 29 ביולי 1982) היה מדען רוסי וממציא בתחום הטלוויזיה, מחלוצי טכנולוגיית הטלוויזיה בארצות הברית ובאירופה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ולדימיר קוזמיץ' זבוריקין נולד בעיר מורום שבמחוז ולדימיר ברוסיה וסיים את לימודיו בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של פטרוגרד בשנת 1912 (כיום המכון הטכנולוגי הממלכתי של סנקט פטרבורג, Санкт-Петербургский государственный технологический институт). בפטרוגרד הוא היה תלמידו של בוריס רוזינג[1], שכבר התנסה אז בפיתוח טלוויזיה שהייתה מבוססת על שיטת הסריקה המכנית. זבוריקין המשיך בלימודיו במכללת צרפת (College de France) בפריז בשנים 1912–1914, שם עסק במחקר קרני רנטגן בפיקוחו של הפיזיקאי פול לנז'בן. בתקופת מלחמת העולם הראשונה שירת זבוריקין כקצין בחיל הקשר של הצבא הרוסי.
בפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה, זבוריקין נמלט מרוסיה וב-1919 הגיע לארצות הברית והצטרף למעבדות המחקר של חברת ווסטינגהאוז בפיטסבורג ונרשם לימודי תואר מתקדמים באוניברסיטת פיטסבורג, שם קיבל תואר דוקטור ב-1926.
במעבדות וסטינגהאוז המשיך זבוריקין בניסויים בתחום הפוטואלקטרי ושפופרות ריק ובתחומי הטלוויזיה והפקס. הוא פרסם את מאמרו הראשון בעיתון איגוד מהנדסי החשמל של אמריקה במרץ 1929 בו תיאר מערכת פקסימיליה המסוגלת להעביר תמונות וחומר כתוב באיכות טובה בקצב של 630 מילים בדקה, נתון שהיה לחדשני באותה עת. זבוריקין השתתף בכתיבת הספר Photocells and Their Application שיצא לאור ב-1931.
בדצמבר 1923 הגיש זבוריקין בקשה לרישום פטנט על האיקונוסקופ, שיצר סרט נע באמצעות סריקת תמונות, המצאה שהוא כינה בשם זה מכיוון שהאיקונוסקופ היה מצגת צלמיות. אולם, לאחר שזבוריקין הדגים את המצאתו בפני צמרת חברת וסטינגהאוז, הם לא התלהבו מהמצאתו וביקשו ממנו להפסיק את הפיתוח בתחום זה. וסטינגהאוז לא הייתה מוכנה להשקיע בפיתוח טלוויזיה על בסיס המערכת שהוצגה בפניה והחברה הציעה שזבוריקין יקדיש את זמנו לפיתוח מוצרים מעשיים יותר, אבל זבוריקין המשיך בפיתוח המצאתו בשעות הפנאי שלו. הוא שקע כל כך עמוק בפיתוח האיקונוסקופ עד ששומר בניין המעבדה נצטווה להורות לזבוריקין ללכת הביתה אם האורות במעבדה דלקו לאחר השעה 2 לפנות בוקר. באותה תקופה הצליח זבוריקין לשכלל את המצאתו ולפתח שפופרת מסך מתוחכמת אותה הוא כינה בשם קינסקופ (kinescope) שהייתה מאוחר יותר לבסיס לשפופרת המסך של מקלטי הטלוויזיה. ב-1927 הוא הגיש בקשה לרישום פטנט על הקינסקופ, שהצליח להפיק תמונות סרוקות על פני שפופרת תמונה (למעשה מסך הטלוויזיה הראשון).
ב-1929 זבוריקין עזב את מעבדות וסטינגהאוז ועבר למעבדות RCA, שם הפך למנהל המחקר של מעבדת האלקטרוניקה בקמדן שבניו ג'רזי. חברת RCA עודדה אותו להמשיך בעבודת המחקר שלו בתחום הטלוויזיה.
בשנים 1931–1932 הוא ערך ניסויים אותם חשף בגיליון חודש דצמבר 1933 של איגוד מהנדסי החשמל. על פי המאמר, זבוריקין עדיין השתמש במערכת טלוויזיה שהייתה מבוססת על משדר לסריקה מכנית, אך כבר עשה זאת בשילוב עם שפופרת קרן קתודית ששימשה כשפופרת התמונה. הניסויים בוצעו מחוץ למעבדה שבקמדן בשנים 1933–1934 ובמהלכם שודרה תמונה של 343 קווים בקצב של 30 תמונות בשנייה. לאחר מכן, עבד זבוריקין על שפופרת של מצלמת האורתיקון ששילבה את תכונות האיקונוסקופ עם אלה של שפופרת מבַתֵר התמונה שהמציא פארנסוורת'.
זבוריקין גם פיתח מיקרוסקופ אלקטרוני וחיישני אינפרא אדום ששימשו גם עבור מערכות מתקדמות בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה שותף בכתיבת הספר "Television: The Electronics of Image Transmission" שפורסם בשנת 1940. זבוריקין היה שותף מחקר במעבדות RCA בין השנים 1942–1945 והחל משנת 1947 ועד לפרישתו בשנת 1954 היה גם סגן נשיא RCA.
ולדימיר זבוריקין נפטר בפרינסטון שבניו ג'רזי ב-29 ביולי 1982 והוא בן 94.
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זבוריקין היה נשוי פעמיים: בשנים 1916–1930 לטטיאנה ואסילייבנה, ובשנים 1951–1982 ליקטרינה אנדרייבנה פולביצקאיה.
היו לו 2 בנות נינה (ילידת 1920) וילנה (ילידת 1927).
לזכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שם זבוריקין רשומים למעלה מ-120 פטנטים בארצות הברית ובשנת 1977 הוא נכנס לרשימת המכובדים של היכל התהילה האמריקאי לממציאים. בשנת 2010 הופק הסרט התיעודי "זבוריקין - איש מורום" (Зворыкин-Муромец) בהפקת ערוץ 1 הרוסי.
ב-29 ביולי 2013 נחנכה אנדרטת זבוריקין במוסקבה. ב-31 ביולי אותה שנה נחנכה אנדרטה לזכרו גם בעיר הולדתו מורום בכניסה למוזיאון קראבאצ'בסקי, ששימש בעבר כבית המשפחה.
ביולי 2013 ההתאחדות הלאומית לרדיו וטלוויזיה ברוסיה יצרה את פרס זבוריקין על הישגים בתחום פיתוח הטלוויזיה.
בעיר גוסב במחוז קלינינגרד נקרא אחד הרחובות בשם רחוב ולדימיר קוזמיץ' זבוריקין, באותו רחוב שבו שוכן מפעל לייצור מקלטי טלוויזיה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Борисов В. П. Владимир Козьмич Зворыкин,1889-1982 / Отв. ред. Гуляев Ю. В. — М.: Наука, 2002. — 147 с. — (Научно-биографическая литература). — ISBN 5-02-022727-7.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ולדימיר זבוריקין באתר המכון לתולדות הטכנולוגיה של האקדמיה הרוסית למדעים
- ולדימיר זבוריקין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ולדימיר זבוריקין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ VLADIMIR K. ZWORYKIN (1889-1982) , פברואר 2000 (באנגלית)